בגמ' (שבת כא:) 'מאי חנוכה, דתנו רבנן בכ"ה בכסלו יומי דחנוכה? תמניא אינון דלא למספד בהון' וכו' 'כשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד, נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל ובהודאה'.
ענין כ"ה בכסלו: איתא בספרים (הובא בטור ועי' בח"א מהרש"א במסכת שבת כ"א:) דחנוכה הוא חנו-כ"ה. ובפשטות - שבכ"ה חנו מאויביהם, כשגברו על היוונים. וביאר בעל "הסולם" ענין החנייה - דכאשר הצבא נלחם בכל כוחו בכיבוש האוייב ולאחר מספר ימים באה הוראה מגבוה שצריך לחנות, אלו שיש להם שכל מבינים שזו רק חנייה וצריך להמשיך, ואלו שאינם מבינים חושבים שכבר נסתיימה המלחמה, ואז באים המפקדים ואומרים הם שזו היא רק חנייה אבל אח"כ צריך להמשיך, ומשמעות הדברים, דהנס שאליו אנו מיחלים הוא נס שיקרה בחיינו היום יומיים - שהשי"ת יסייע לנו לכבוש את מלכות יון שנמצאת בנו, דע"כ האדם מכונן את צעדיו עפ"י שכלו, ורוצה להתאמץ רק לפי מה שההגיון שלו מבין, ולא רוצה יותר מזה, וזהו מקליפת הפילוסופיה. ומבקשים אנו שיגאלנו ויתן בנו כח להתגבר ע"ז. והנה אליבא דאמת ישנם ב' כוחות באדם: כח ההשפעה - שמשפיע לחברו מתוך אהבת הזולת, (מצוות ההשפעה: ואהבת את ה' אלוקיך - לרעך כמוך). וכח הקבלה - הנאה ותענוג. ושניהם צריכים אנו ליחד לשמו ית', דהיינו שכאשר ישפיע ויעסוק בגמילות חסדים- יעשה זאת בלא רצון לקבלת שכר בעוה"ז או בעוה"ב, אלא מתוך אהבת הזולת והשי"ת באמת ובתמים, והיינו, שהכלים דהשפעה שהם הרצונות דהשפעה נכנסים לרשות הקדושה שהיא נגד הגוף. דכשמשפיע כדי לקבל, ה"ז כשכירות, ואין הוא מתעלה ע"י מעשיו ממסגרת טבעו. אבל כשעושה מעשה חסד מתוך אהבת הזולת זהו תיקון כלים דהשפעה.
ותיקון שני בהשלמת העבודה - שנקבל את הטוב והעונג האלוקי שבהתגלות ה' שזהו מטרת הבריאה, וע"כ צריכים אנו להשתמש עם כלים דקבלה ברצון לקבל הנאה ותענוג, אבל לא מתוך תועלת ואהבת עצמינו, אלא רק כדי שנרצה לגרום נחת רוח להמלך יתברך, כיון שזהו רצונו. אלו ב' סוגי הכלים.
ומהות נס חנוכה הוא תיקון כלים דהשפעה שזה חצי הדרך בעבודת ה' (שעדיין לא תיקן כלים דקבלה), ולכן נקרא בשם: חנוכ"ה שהיא לשון חנייה בכ"ה, כדוגמת משל הצבא הנ"ל שעושה חנייה באמצע דרכו, דסוף הדרך יהיה בתיקון הכלים דקבלה. ומכיון שמהות חג החנוכה היא בבחינת ההשפעה של האדם לכן אמרו: "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בם אלא לראותם בלבד". לרמז שתיקנו את הכלים דהשפעה והנתינה, אבל עדיין אין תענוג באופן הרצוי בקדושה - שזהו ענין ההשתמשות, וכאן מותר רק לראות.
ענין כ"ה בכסלו: איתא בספרים (הובא בטור ועי' בח"א מהרש"א במסכת שבת כ"א:) דחנוכה הוא חנו-כ"ה. ובפשטות - שבכ"ה חנו מאויביהם, כשגברו על היוונים. וביאר בעל "הסולם" ענין החנייה - דכאשר הצבא נלחם בכל כוחו בכיבוש האוייב ולאחר מספר ימים באה הוראה מגבוה שצריך לחנות, אלו שיש להם שכל מבינים שזו רק חנייה וצריך להמשיך, ואלו שאינם מבינים חושבים שכבר נסתיימה המלחמה, ואז באים המפקדים ואומרים הם שזו היא רק חנייה אבל אח"כ צריך להמשיך, ומשמעות הדברים, דהנס שאליו אנו מיחלים הוא נס שיקרה בחיינו היום יומיים - שהשי"ת יסייע לנו לכבוש את מלכות יון שנמצאת בנו, דע"כ האדם מכונן את צעדיו עפ"י שכלו, ורוצה להתאמץ רק לפי מה שההגיון שלו מבין, ולא רוצה יותר מזה, וזהו מקליפת הפילוסופיה. ומבקשים אנו שיגאלנו ויתן בנו כח להתגבר ע"ז. והנה אליבא דאמת ישנם ב' כוחות באדם: כח ההשפעה - שמשפיע לחברו מתוך אהבת הזולת, (מצוות ההשפעה: ואהבת את ה' אלוקיך - לרעך כמוך). וכח הקבלה - הנאה ותענוג. ושניהם צריכים אנו ליחד לשמו ית', דהיינו שכאשר ישפיע ויעסוק בגמילות חסדים- יעשה זאת בלא רצון לקבלת שכר בעוה"ז או בעוה"ב, אלא מתוך אהבת הזולת והשי"ת באמת ובתמים, והיינו, שהכלים דהשפעה שהם הרצונות דהשפעה נכנסים לרשות הקדושה שהיא נגד הגוף. דכשמשפיע כדי לקבל, ה"ז כשכירות, ואין הוא מתעלה ע"י מעשיו ממסגרת טבעו. אבל כשעושה מעשה חסד מתוך אהבת הזולת זהו תיקון כלים דהשפעה.
ותיקון שני בהשלמת העבודה - שנקבל את הטוב והעונג האלוקי שבהתגלות ה' שזהו מטרת הבריאה, וע"כ צריכים אנו להשתמש עם כלים דקבלה ברצון לקבל הנאה ותענוג, אבל לא מתוך תועלת ואהבת עצמינו, אלא רק כדי שנרצה לגרום נחת רוח להמלך יתברך, כיון שזהו רצונו. אלו ב' סוגי הכלים.
ומהות נס חנוכה הוא תיקון כלים דהשפעה שזה חצי הדרך בעבודת ה' (שעדיין לא תיקן כלים דקבלה), ולכן נקרא בשם: חנוכ"ה שהיא לשון חנייה בכ"ה, כדוגמת משל הצבא הנ"ל שעושה חנייה באמצע דרכו, דסוף הדרך יהיה בתיקון הכלים דקבלה. ומכיון שמהות חג החנוכה היא בבחינת ההשפעה של האדם לכן אמרו: "הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בם אלא לראותם בלבד". לרמז שתיקנו את הכלים דהשפעה והנתינה, אבל עדיין אין תענוג באופן הרצוי בקדושה - שזהו ענין ההשתמשות, וכאן מותר רק לראות.
הרב אברהם מרדכי גוטליב שליט"א
* למד יותר מעשור שנים בישיבת "בית מאיר" בבני ברק, אצל הרה"ג רבי זלמן רוטברג שליט"א בו זמנית נעשה תלמידו המובהק של כבוד קדושת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוקלה"ה, בנו בכורו וממשיך דרכו של המקובל האלוקי בעל "הסולם" זצוקלה"ה .למד אצל הרב"ש אשלג ארבע עשרה שנה יום ולילה חכמת הקבלה ודרך עבודת ה', ולא משה ידו מתוך ידו, עד שנעשה מתלמידיו הקרובים ביותר.לפי בקשת רבו לימד קבוצת אברכים עוד בחייו וכן ערך את כתביו עוד בחייו על פי בקשתו. לאחר הסתלקות מורו ורבו בשנת תשנ"ב, עבר לישוב קרית יערים שעל יד ירושלים, שם הקים בסיעתא דשמיא את בית המדרש לפנימיות התורה "ברכת שלום".
http://www.obshalom.org
http://www.kabbalah-sefer.co.il
* למד יותר מעשור שנים בישיבת "בית מאיר" בבני ברק, אצל הרה"ג רבי זלמן רוטברג שליט"א בו זמנית נעשה תלמידו המובהק של כבוד קדושת האדמו"ר רבי ברוך שלום הלוי אשלג זצוקלה"ה, בנו בכורו וממשיך דרכו של המקובל האלוקי בעל "הסולם" זצוקלה"ה .למד אצל הרב"ש אשלג ארבע עשרה שנה יום ולילה חכמת הקבלה ודרך עבודת ה', ולא משה ידו מתוך ידו, עד שנעשה מתלמידיו הקרובים ביותר.לפי בקשת רבו לימד קבוצת אברכים עוד בחייו וכן ערך את כתביו עוד בחייו על פי בקשתו. לאחר הסתלקות מורו ורבו בשנת תשנ"ב, עבר לישוב קרית יערים שעל יד ירושלים, שם הקים בסיעתא דשמיא את בית המדרש לפנימיות התורה "ברכת שלום".
http://www.obshalom.org
http://www.kabbalah-sefer.co.il