רשלנות רפואית באבחון ובדיקה 

השלב הראשוני והחשוב ביותר בטיפול הרפואי הינו הליך הבדיקה והאבחון. ללא אבחון נכון ומקצועי אשר מסתמך על לקיחת נתונים טובה מהמטופל (אנמנזה), בדיקות גופניות מתאימות, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה לא ניתן כמובן לתת טיפול נכון ומתאים.

כיצד ניתן לדעת האם הליך האבחון והבדיקות שעבר המטופל היה נכון ומתאים למצבו?

כאשר בדיעבד מתברר שהאבחנה שניתנה למטופל לא הייתה נכונה או התעכבה והתאחרה מעבר למקובל מגלים לעיתים כי הליך האבחנה והבדיקות לא היו בסטנדרט סביר וטוב כמקובל. על מנת לבדוק זאת יש לפנות למוסד הרפואי המטפל ולבקש ממנו העתק מלא של התיעוד הרפואי ובכלל זה תוצאות בדיקות הכוללות הן את פענוח הבדיקה והן את תרשימי או צילומי הבדיקות עצמן כמו צילומי רנטגן, CT, אולטראסאונד, תרשימי מוניטור וכו'.
בהתאם לחוק זכויות החולה למטופל הזכות לעיין בתיקו ואף לקבל העתק מהתיק הרפואי.
לאחר קבלת מלוא התיק הרפואי עורך הדין המטפל יפנה למומחה רפואי מתאים בתחום אשר יבדוק את התיעוד ויעריך אם הליך האבחון והבדיקות היה נכון וטוב.

מתי ניתן להגיש תביעה ברשלנות רפואית בגין בדיקה שגויה או הליך אבחון לא תקין?

על מנת לבסס תביעה ברשלנות רפואית בגין בדיקה רשלנית או הליך אבחון לא סביר יש צורך להוכיח כי נגרם למטופל נזק וכי נזק זה קשור בקשר סיבתי להתרשלות באבחון או בביצוע הבדיקה. במידה ורופא ביצע הליך אבחון לא נכון אולם המטופל קיבל על אף זאת טיפול נכון ומתאים במועד ומבלי שנגרם לו נזק (למשל בעקבות פניה לייעוץ אצל רופא נוסף) אין טעם והגיון כלכלי בהגשת תביעה ברשלנות רפואית. המומחה הרפואי אשר יבדוק את התיעוד הרפואי של המטופל ואת המטופל עצמו יתייחס אף לשאלת הנזק והקשר הסיבתי בין הנזק להתרשלות.

את מי תובעים בגין רשלנות רפואית בבדיקה?

אם הבדיקה הרשלנית נעשתה במסגרת קופת חולים אין צורך לתבוע את הרופא הבודק באופן אישי אלא יש להגיש את התביעה כנגד קופת החולים במסגרתה בוצעה הבדיקה. כך גם אם הבדיקה בוצעה בבית חולים הרי שהתביעה תוגש כנגד הגורם אשר מפעיל את בית החולים דוגמת קופת חולים או משרד הבריאות.


אבחון ובדיקה רשלנית עלולים לגרום לנזק רב למטופל עד לנכות קשה ואף מוות. כך למשל אי זיהוי של סימנים אופיינים להתקף לב על ידי רופא משפחה ואי הפניית המטופל למיון לקבלת טיפול דחוף עלולים להחמיר את היקף התקף הלב עד למצב של אי ספיקת לב קשה ואף להביא לתוצאה קטלנית.

התעלמות או אי אבחון של סימני מצוקה עוברית בתרשים מוניטור העובר אצל אישה הרה ואי ביצוע בדיקות נוספות על מנת לאמוד את מצב העובר עלולים לגרום להתמשכות מצב של חוסר אספקת חמצן למוחו של העובר ותשניק שיכולים להביא ללידת תינוק פגוע בשיתוק מוחין.

מדע הרפואה עובד כיום לפי פרוטוקולים וספרי לימוד מסודרים אשר מכתיבים צורת אבחנה מקובלת בהתאם למצב הקליני והנתונים העומדים בפני הרופא הבודק. במידה והרופא הבודק מחסיר בדיקה נדרשת ומחייבת אשר בגין אי ביצועה מוחמצת האבחנה, אינו מפענח נכונה תוצאת בדיקה או אינו מבקש לבצע את הבדיקות הנדרשות נוכח המצב הקליני או תוצאות בדיקות אחרות שבפניו הרי שיתכן ומדובר ברשלנות רפואית.

בכל מקרה של אפשרות לרשלנות רפואית בהליך האבחון והבדיקה מומלץ לפנות לעורך דין אשר בקיא בתחום הרשלנות הרפואית על מנת שיאסוף את התיקים הרפואיים הנדרשים ויפנה לקבלת ייעוץ אצל מומחה רפואי מתאים.