פיתוח מיומנויות חברתיות לילדים 

מבוא

ילדים רבים, סובלים בילדותם מקשיים בתחום החברתי. קשיים ההופכים את חייהם למורכבים ורוויי אכזבות. הדבר נפוץ במיוחד אצל ילדים לקויי למידה, שבמקרים רבים תסמיני הלקות שלהם, משפיעים גם על התחום החברתי. הקשיים החברתיים גורמים לילד סבל גדול בהרבה מהסבל שמסיבים לו הכישלונות הלימודיים, והנזק לעולמו הרגשי של הילד, יכול להיות גדול ומשמעותי.

הורים רבים שואפים שילדיהם יצליחו ככל האפשר, ולכן מוטרדים מאוד כאשר הם אינם מצליחים בלימודיהם, אבל יש לזכור שבמידה רבה הקשר לבית הספר, ולתרבות הקהילתית בה גדל הילד, מושפע מיכולתו של הילד לפתח קשרים חברתיים תקינים, לא פחות מיכולותיו בתחום הלימודי. ילד שמרגיש שהוא אינו מקובל בסביבתו הקרובה, מפתח דימוי עצמי נמוך, והוא עשוי לחפש קשרים חברתיים חלופיים, במקומות שאינם רצויים.

על מנת להבין את מידת חשיבותו של התחום החברתי בשביל הילד, יכול כל הורה להיזכר בילדותו, ולחשוב מה היה הדבר שהעסיק את מחשבותיו יותר מכל. למעט מספר יחידי סגולה, שהלימוד היה התחום המרכזי שהיה חשוב להם גם בילדותם, יש לשער שמרבית האנשים ייזכרו בכך שהתחום החברתי, היה התחום המשמעותי ביותר עבורם. לכן, אני ממליץ לכל הורה שרווחת ילדיו חשובה לו, ללמוד כיצד לסייע להם בתחום זה, ממש כמו שהוא משתדל לסייע לו בלימודיו.

היכולות הדרושות ליצירת קשרים חברתיים

היכולות הדרושות ליצירת קשרים חברתיים תקינים, תלויות בכישורים הבאים:

• היכולת לקריאת רמזים חברתיים ורגשיים, מילוליים ושאינם מילוליים, באופן ספונטני ומדוייק.
• היכולת לזהות מידע חברתי ורגשי, ולרכוש יידע אודות קשרים חברתיים.
• הבנה של השלכותיהן של התנהגויות מסויימות על מצבים חברתיים.
• היכולת לזהות את המנטאליות ונקודת המבט של הזולת, על מנת להתאים את עצמו אליו.
• היכולת לפתח מודעות, שליטה עצמית וכלים לפתרון בעיות.

ילדים שאחד או יותר מן הכישורים האלה, לקויים אצלם, עשויים לפתח קשיים משמעותיים בהשתלבותם בחברה.

קשיים חברתיים של ילדים לקויי למידה

כ-75% מהילדים הסובלים מלקויות למידה, סובלים גם מחוסר במיומנויות חברתיות. לדוגמא, הפרעת קשב וריכוז (ADHD), שהיא אחת ההפרעות הנפוצות ביותר, אינה מוגדרת כלקות חברתית במהותה, אבל למעלה ממחצית מהילדים הסובלים מהפרעת קשב, מתקשים גם ביחסים בין-אישיים. הם מגיבים לסיטואציות חברתיות, באופן שונה מחבריהם, ובמקרים רבים הסביבה אינה מבינה אותם, ומפרשת את מעשיהם כהתנהגות מכוונת, בעוד שלמעשה, מדובר בתגובה אינסטינקטיבית.

האינטגרציה החברתית הלקויה של ילדים אלה מתרחשת במעין מעגל – הם אינם חווים מספיק הצלחות חברתיות, ולכן אינם לומדים כיצד לתקשר נכון עם אחרים, מפתחים חוסר בטחון חברתי, וממילא הדבר גורם להעצמת חוסר הרצון של חבריהם להתחבר איתם.

הקשיים של ילדים לקויי למידה, שמופיעים בתחום הלימודי, משפיעים באופן משמעותי גם על יכולות אלה.

ניתן למקד את השפעותיה של הפרעת קשב וריכוז על התחום החברתי, בשלושה מוקדים:

• התנהגות מפריעה ותוקפנית - כגון דברנות יתר, שתלטנות ותוקפנות.
• קשיים בתקשורת - מילולית ובלתי מילולית - הכוללים קשיים בהבנת נקודת מבטו של הזולת, קשיים בשיתוף פעולה, נטיה להתפרץ לדברי זולתם, קושי בארגון דבריהם, ודיבור שאינו מותאם לנורמות חברתיות.
• קשיים בעיבוד מסרים חברתיים - כגון: קושי להבין מהי התנהגות חברתית מקובלת ולפתור בעיות חברתיות. כל אלה גורמים לקשיים בתחום החברתי, ועשויים לפגוע גם בקשרים עם הוריהם ומוריהם.

פיתוח כשירות חברתית

על מנת ללמוד כשירות חברתית, חשוב להתנסות בה באופן מעשי, בסיטואציות קונקרטיות. המטרה היא לסייע לילד לרכוש דפוסי התנהגות יעילים ליצירת קשרים חברתיים, וללמוד התנהגות הולמת לפי המצופה מבני גילו.

בארקלי כותב מספר המלצות כיצד ניתן לסייע לילדים עם ADHD, לבנות קשרים חברתיים תקינים, בבית ובבית הספר:

• עבודה על כישורים חברתיים על ידי הגדרת התנהגויות רצויות, ומתן תגמול על ביצועם. מומלץ להגדיר בכל תקופה מסויימת, 2-3 מיומנויות עליהם עובדים, ולהזכיר אותן לילד פעמים רבות, במהלך התקופה. בנוסף, ניתן לצפות איתו בילדים שמשחקים במגרש המשחקים, ולנסות ללמוד מהצפייה מהי התנהגות חברתית יעילה. יש לבחור בילדים שהילד אינו נמצא איתם בקשר יום-יומי, על מנת למנוע מצב של קנאה ורגשי נחיתות. טכניקה נוספת היא צילום וידיאו של משחקו של הילד עם חבריו, וניסיון לסייע לילד ללמוד מכך.
• לימוד שיטת התמודדות עם הקטנות ועלבונות - מחקרים הראו שכאשר הילד מתרגז או מראה את עלבונו, כאשר מקניטים אותו, הדבר רק מגביר את ההקנטות. לכן, מומלץ ללמד את הילד, לצחוק מההקטנה, יחד עם חבריו. התברר שזוהי דרך יעילה בהרבה מהתעלמות או תגובה כעוסה.
• ארגון יזום של קשרים חיוביים עם בני גילם, בבית המשפחה - ההורים יכולים לעודד את הילד להזמין חברים לביתו. זוהי הזדמנות בשביל ההורים, לסייע לבנם לפתח קשרים חיוביים. מומלץ שההורה יסייע בארגון הפעילות, באופן שתהיה מובנית, ותמנע חיכוכים. כאשר ההורה חש שמתחילה להתעורר מריבה, הוא יכול להציע פעילות אחרת, ולהסיח את דעתם של הילדים מהריב. מאידך, חשוב למנוע מהילד פיתוח קשרים עם חברים תוקפניים, ולחבר אותו עם ילדים שמהווים דגם לחיקוי חיובי ליחסים עם חברים. במקרים קיצוניים, יש לשקול מעבר למקום מגורים אחר, כדי לנתק את הילד מקבוצה חברתית המשפיעה עליו באופן שלילי.
• עזרה בפיתוח קשרים עם בני גילם בקהילה - ניתן לעשות זאת על ידי שילוב הילד בפעילויות קהילתיות מאורגנות לקבוצת הגיל שלו, הנעשות תחת פיקוח מבוגרים. רצוי לחפש פעילות בקבוצות קטנות, כדי להקל על השתלבותו. הפעילויות הרצויות הן כאלה שאינן דורשות כללים מורכבים לשם הצלחה, או כרוכות בישיבה בטילה ממושכת. כמו כן, כדאי להימנע מפעילות תחרותית מוזגמת, בתחומים שהילד אינו מוכשר בהם באופן יוצא מן הכלל. פעילות כזו עלולה לגרום לעוררות רגשית ותסכול. בנוסף, מומלץ למצוא פעילויות קבוצתיות, בהן הקבוצה כולה בונה משהו בשיתוף פעולה. פעולות כאלה מעודדות יחסים חברתיים חיוביים.
• עבודה בבית הספר, בפתרון הבעיות עם קבוצת הגיל - בית הספר הוא מקום מאתגר מבחינה חברתית בשביל ילד עם ADHD, משום שהפעולות הנדרשות ממנו מורכבות ומגוונות. על מנת לעזור לילד, חשוב מאוד לפתח התנהגות טובה. התנהגות מפריעה גורמת לדחייתו של הילד, על ידי בני גילו. במידת הצורך, כדאי לשקול טיפול תרופתי, שמפחית את ההתנהגות המפריעה, ומאפשר יחסים חברתיים תקינים יותר.
• על ההורים והמורים להימנע מהערות שליליות, ומהענשת יתר, שעלולות לבנות תדמית שלילית של הילד בעיני חבריו. במקום זה, מומלץ להטיל על הילד משימות הדורשות אחריות, שיגבירו את תדמיתו החיובית. על מנת ללמוד עוד כיצד לשמר את הסמכות ההורית, מבלי להידרש לכעס או ענישה, ניתן לצפות בסדרת סרטונים חינמית שהכנתי עבורכם.
• כמו שתיארנו קודם, ביחס לעבודה בבית, ניתן לקבוע גם בבית הספר מספר התנהגויות עליהם רוצים לעבוד, ולתת למורה להעריך את ביצועיו של הילד בתחומים אלה,  ולתגמל אותו על כך.
• מומלץ לערוך קבוצות אימון לכישורים חברתיים, בבית הספר.

סיוע לילד ללמוד משגיאותיו

כאשר הילד שוגה בהתנהגותו החברתית, ומפתח עימות עם חבריו, ניתן לנצל זאת - לאחר הבעת ההזדהות עם רגשותיו - כדי ללמוד מהמקרה, כיצד לנהוג נכון יותר בפעם הבאה. ממליץ ריצ'ארד לבואי, שההורה, או המורה, שצפה בשגיאה החברתית של הילד, ינקוט בשלבים הבאים:

• יקשיב לילד מתוך הבנה ואמפתיה.
• יבקש ממנו לתאר את האירוע במלואו.
• יציע לו לנסות ולזהות שגיאה מסוימת שהוא עשה. ייתכן שהוא לא יידע לזהות זאת בנקל, ואז יסייע לו המבוגר, ללא שיפוטיות, וודאי ללא ענישה שרק תחריף את המצוקה.
• כאשר הילד יבין את הטעות, מומלץ לתאר לו סיטואציה דומה, ולשאול אותו כיצד היה נוהג במצב זה. מטרת שאלה זו, לעזור לילד לתרגל את דרך הפעולה החדשה שהוא הציע.

לדוגמא: הורה שמלווה את ילדו למגרש המשחקים, ולאחר זמן לא רב, חוזר אליו ילדו כשהוא בוכה, ומתלונן על כך שפלוני דחף אותו מהנדנדה, יתחיל בקבלת הילד בחיבוק חם ואוהב. לאחר מכן, ניתן לשאול אותו מה קדם לדחיפה. ייתכן למשל שילד יספר שפלוני ביקש ממנו פעמים רבות לפנות את הנדנדה, ובסופו של דבר דחף אותו.

בשלב זה, ניתן לשאול את הילד האם יש משהו שהוא היה יכול לעשות בצורה טובה יותר, על מנת למנוע את המקרה. אם ההורה יצליח לשדר מספיק קבלה וחוסר שיפוטיות, במקרים רבים הוא יופתע לגלות שהילד יודע לזהות את השגיאה, ומבין מהי ההתנהגות הנכונה. אם הילד אינו מצליח לזהות את הבעייתיות שבהשתלטות על הנדנדה, מבלי לפנות אותה לילדים אחרים, אפשר לבקש ממנו לחשוב כאילו הוא החבר שרצה את הנדנדה, ולשאול האם עכשיו הוא מבין מדוע פלוני כל כך כעס.

אם הילד מבין כבר את הטעות, כדאי לתאר לו מקרה דומה. לדוגמא: ניתן לשאול אותו כיצד יינהג במקרה שבו הוא ישחק בכדור, ויראה את אחד מחבריו מחכה גם הוא לשחק. כאשר הילד מסוגל לזהות את טעותו, ולגבש דרך פעולה חלופית, הוא קרוב יותר ליכולת ליישם זאת גם כאשר יתנסה בפועל באירוע דומה, עם חבריו.

מרכיב נוסף, שבכוחו להשפיע רבות על עתידו של הילד, הוא היכולת של שני ההורים להקדיש מזמנם עבורו. כל ילד זקוק לתשומת לב רבה, אבל ילד שסובל מקשיים חברתיים, זקוק לכך יותר מכל. הוריו של הילד, הם שיכולים לתת לו סביבה מקבלת ואוהבת בלי תנאי, ובכך לחזק את בטחונו העצמי, ולמנוע משברים קשים בעתיד.

הורים שינהגו באופן הזה, יזכו לסייע לילדם באחד הדברים החשובים לו ביותר, ובכך להתקרב אליו, ולהעצים את קשריהם עמו. הילד, שחש שהוריו מסייעים לו, מרגיש מוגן ואהוב, ובטחונו העצמי מתגבר. באופן הזה נוכל לגדל ילדים בריאים ושמחים, וגם לימודם יתברך.

ביבליוגרפיה:

 ראסל א. בארקלי - לשלוט ב-ADHD: המדריך השלם והמוסמך להבנת הפרעת קשב וריכוז.

ריצארד לבואי - 'קשה מאוד להתיידד איתך'.