נכתב ע"י עו"ד אריה ליבוביץ;
סעיף 11(ג) לתוספת א' לחוק מס הבולים קובע חובת ביול למסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות בחברה. שיעור המס המוטל על מסמך כאמור עומד על 1% משווי התמורה שניתנה או שהתחייבו לתת בעד המניות שהועברו או שהוסבו, או מערכן הנקוב של אותן מניות - על פי הגבוה שביניהם (חריגים ספציפיים לכלל זה נקבעו בסעיף 11 לתוספת ב' לחוק).
יחד עם זאת; שימוש מושכל בהוראות חוק החברות יכול שיחסוך את מס הבולים בגין העברת/הסבת המניות, גם במקרים שאינם בגדר הוראת סעיף 11 לתוספת ב' לחוק:
סעיף 299 לחוק החברות קובע כדלקמן:
"חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף 130(א)(1), בכל אחד מאלה:
1. נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכך, התקיימו;
2. נמסר לחברה צו של בית משפט לתיקון המרשם;
3. הוכח לחברה כי נתקיימו תנאים שבדין להסבתה של הזכות;
4. התקיים תנאי אחר שעל פי התקנון די בו כדי לרשום שינוי במרשם בעלי המניות."
כפי שניתן לראות העברת הבעלות במניות באמצעות כתב העברה הינה רק אחת מ - 4 החלופות אותן קובע המחוקק. משמע שימוש בכל אחת מן החלופות האחרות יחסוך מן הנישום את חובת הביול. ואכן במאמר שפורסם בעבר בביטאון לשכת רואי החשבון, הציע רו"ח אלכס שפירא, כי כתחליף לכתב העברת מניות תקבענה הוראות בתקנון החברה באשר לאופן בו יועברו מניות, שלא באמצעות כתב העברה (בהתאם להוראת סעיף 299(4) לחוק החברות). כך לדוגמה: במידה ותקנון החברה יקבע, כי רישום שינוי בעלות במרשם בעלי המניות דורש את אישור דירקטוריון החברה בלבד, הרי שדי יהיה בהתקיימות תנאי זה כדי לבצע את הרישום האמור וזאת ללא צורך בכתב ההעברה.
סעיף 11(ג) לתוספת א' לחוק מס הבולים קובע חובת ביול למסמך שיש בו העברה או הסבה של מניות בחברה. שיעור המס המוטל על מסמך כאמור עומד על 1% משווי התמורה שניתנה או שהתחייבו לתת בעד המניות שהועברו או שהוסבו, או מערכן הנקוב של אותן מניות - על פי הגבוה שביניהם (חריגים ספציפיים לכלל זה נקבעו בסעיף 11 לתוספת ב' לחוק).
יחד עם זאת; שימוש מושכל בהוראות חוק החברות יכול שיחסוך את מס הבולים בגין העברת/הסבת המניות, גם במקרים שאינם בגדר הוראת סעיף 11 לתוספת ב' לחוק:
סעיף 299 לחוק החברות קובע כדלקמן:
"חברה תשנה את רישום הבעלות במניות במרשם בעלי המניות כאמור בסעיף 130(א)(1), בכל אחד מאלה:
1. נמסר לחברה כתב העברה של המניה בחתימתם של המעביר ושל הנעבר, ודרישות התקנון, אם נקבעו לכך, התקיימו;
2. נמסר לחברה צו של בית משפט לתיקון המרשם;
3. הוכח לחברה כי נתקיימו תנאים שבדין להסבתה של הזכות;
4. התקיים תנאי אחר שעל פי התקנון די בו כדי לרשום שינוי במרשם בעלי המניות."
כפי שניתן לראות העברת הבעלות במניות באמצעות כתב העברה הינה רק אחת מ - 4 החלופות אותן קובע המחוקק. משמע שימוש בכל אחת מן החלופות האחרות יחסוך מן הנישום את חובת הביול. ואכן במאמר שפורסם בעבר בביטאון לשכת רואי החשבון, הציע רו"ח אלכס שפירא, כי כתחליף לכתב העברת מניות תקבענה הוראות בתקנון החברה באשר לאופן בו יועברו מניות, שלא באמצעות כתב העברה (בהתאם להוראת סעיף 299(4) לחוק החברות). כך לדוגמה: במידה ותקנון החברה יקבע, כי רישום שינוי בעלות במרשם בעלי המניות דורש את אישור דירקטוריון החברה בלבד, הרי שדי יהיה בהתקיימות תנאי זה כדי לבצע את הרישום האמור וזאת ללא צורך בכתב ההעברה.
חוק מס הבולים קובע, כי המנהל רשאי לוותר על תשלום דמי - הפיגורים, כולם או מקצתם, אם נוכח שהיתה "סיבה סבירה" לאי-ביול המסמך כדין (סעיף 14(ג) לחוק). בנוסף קבע מחוקק המשנה (תקנה 10) כי מסמך (למעט שטר - חוב כאמור בתקנה 2א לתקנות מס הבולים), שמבקשים לביילו תוך ויתור/הפחתת קנסות בשל קיומה של "סיבה סבירה" יוגש למנהל בצירוף מכתב בו תפורש הסיבה לאי - ביולו כדין.
נדמה כי הלשון בה נקט מחוקק חוק מס הבולים:
נדמה כי הלשון בה נקט מחוקק חוק מס הבולים: