חודש שישי להריון. או אם להיות מדויקים: תחילת חודש שישי להריון ולעיתים אני מוציאה את עצמי החוצה מגופי ומסתכלת על עצמי מהצד. פתאום אני נראית כמו אישה בהיריון. כלומר, ברור שאני נראית כזו, כי אני כזו, אבל אני מוצאת את עצמי עושה תנועות של אישה בהיריון ומשמיעה קולות של אישה בהיריון. ולמה אני מתכוונת כשאני אומרת את זה? שככל שאני והקטנה גדלות, ככה גדלה תחושת הכבדות. ופה טמונה התשובה. במילה "תחושה". כי "תחושת הכבדות" היא תחושה ותו לא.
כמובן שלא ניתן להתווכח עם נתונים עובדתיים שמציגים את המציאות כפי שהיא: אני עם עוד כמה ק"ג נוספים, אך השאלה היא לא אם עליתי במשקל או לא ואם אני נראית בהיריון או לא, השאלה היא איך אני לוקחת את זה ואיך אני מקבלת את זה ואיך אני מרגישה עם זה. הכול בראש, הכול בתפיסה, הכול מתחיל בהוויה שלי.
ראשית זיהיתי את ההוויה שאני רוצה להתחבר אליה: אני שואפת להיות קלילה, על אף הק"ג הנוספים אני מעוניינת להרגיש קלילה כי זה עושה לי כיף, זה גורם לי להרגיש שיש לי הרבה אוויר לנשום, זה מעלה לי חיוך על הפנים ופשוט עושה לי כיף. לאחר מכן התחברתי להוויה הזו, במיינד שלי. הגוף שלי העלה את תחושות הקלילות, הבנתי מה זה בשבילי להרגיש קלילה ואילו תחושות עוטפות אותי כשאני כזו. מה זה אומר עליי ועל ההיריון שלי, הרגשתי שברגע שאני מרגישה קלילה, אני גם לוקחת הכול בקלילות ובכיף והרבה יותר נעים לי ככה. נעים, זו המילה. אחרי שהתחברתי כל כולי להוויית הקלילות, במיינד ובתחושות הגוף, התחלתי להתנהג בהתאם. הייתי מודעת לקולות של הכבדות שאני משמיעה כשאני קמה מהספה, וכשהן יצאו להן מהפה, באופן אוטומטי, עצרתי אותן והתחברתי להוויה שלי, הזכרתי לעצמי מי אני ומה אני בוחרת להיות.
כשאני מחוברת אליה, להוויית הקלילות, אני אכן קלילה יותר. זה מרגיש לי, פיזית, שהגוף שלי קל יותר ומסוגל לנוע ביתר קלילות וגמישות, ומה כולה עשיתי? שיניתי את התפיסה הישנה שלי לגבי היריון שכללה, בין היתר, את המילים: כבדות, משקל ועייפות והמרתי אותה לתפיסה אחרת, שכוללת בתוכה, בין היתר, את המילים: קלילות, כיף, חיים ושמחה.
זה כיף להבין שבסופו של דבר הכול בידיים שלנו: אנחנו מחליטים איך לקבל את הדברים, איך לראות אותם, איך לקחת אותם, כשבשורה התחתונה עומדת לנגד עינינו השאלה: איזו גישה הכי משרתת אותי? מה הכי טוב עבורי? מה יגרום לי לחיות חיים שלווים יותר ומהנים יותר? כי הרי, בסופו של דבר, זו המטרה העילאית שלנו, לא?
מאמנת קו-אקטיבית אינטגרטיבית, מלווה בתהליכי שינוי וצמתים בחיים. כל חיי אימנתי, רק בלי לדעת שזה מה שאני עושה. עד שהחלטתי להפוך את זה לעניין פורמלי, לעיסוק, לדרך חיים. בעקבות עבודה רבת שנים עם סטודנטים, שילבתי את האימון בעולם האקדמיה, ככלי מדהים שעושה פלאים וכיום אני מאמנת אישית ואקדמית לסטודנטים. כמו כן, אני מתמחה באימון נשים בהריון, מתוך ניסיון אישי שלי ורצון להפיץ את תורת האימון לנשים הרות שנמצאות בתקופה כה אמביוולנטית ורווית שינויים בחייהן. href="mailto:sharoncoacher@gmail.comsharoncoacher@gmail.com">">sharoncoacher@gmail.com
