הארכת תוקפו של צו הריסה 

צו ההריסה שהוטל על הנאשמים ב תו"ב 19398-01-10, נתנאל נתנאל ובובה יונאי, הביא לבקשה הנוכחית להארכת מועד ביצוע הצו, למשך שלושה חודשים.

לטענתם של נתנאל ויונאי, הליכי מכירת הבית נמצאים בשלבי סיום ועל כן יש לאפשר לכל רוכש פוטנציאלי לנסות ולהכשיר את הדרוש באמצעות הרשות המקומית.

עוד מוסיפים וטוענים נתנאל ויונאי, כי כונסי הנכסים הכינו הסכם מכר וכי הקונה אשר זכה בהתמחרות על הבית, הפקיד 10% מערך הצעתו, כאשר הסכם המכר התייחס למבנה כפי שראה אותו הקונה בעת שהוגשה ההצעה, והובהר לו כי קיים צו הריסה. לטענתם, הקונה הינו אדריכל במקצועו וכי הוא בדק ברשויות המקומיות את האפשרויות לתשלום היטל השבחה, והצעתו הוגשה לאחר הבדיקות אותן ערך.

הועדה המקומית לתכנון ובניה נס ציונה מתנגדת לבקשה. לטענתה, משמעות הבקשה הינה לאפשר את מכירת הבית עם חריגות הבניה ולפטור את הנאשמים ממילוי אחר צו ההריסה שהושת עליהם. 

עוד היא טוענת כי הצו שהוטל על הנאשמים במסגרת גזר הדין, היה צו נדחה על מנת לאפשר להם להכשיר את הבניה, אולם הם לא עשו דבר במהלך החודשים הרבים שניתנו להם. 

הובהר כי על פי פסיקת בתי המשפט, הארכת מועד ביצוע צו ההריסה תופעל רק במקרים בהם התהליך התכנוני הושלם והיתר הבניה מצוי בהישג יד ממש. 

במקרה זה לא הוצגה כל ראיה כי קיים סיכוי להכשרת הבניה, לא כל שכן כי ההיתר נמצא בהישג יד.

בנוסף, ניתנו לנאשמים שמונה חודשים לפעול להשגת היתר, אולם לא נעשה על ידם דבר בתקופה זו לשם כך. זאת ועוד, כעולה מהבקשה, רוכש הבית היה מודע לכך שקיים צו הריסה ואין בשיקולים שהוצגו מטעם הנאשמים כדי לסייע להם.

הבקשה נדחתה וניתן ללמוד כי בעת שלא נראתה פעילות שמטרתה השגת היתר לחריגות בניה לא תינתן הארכה לצו הריסה ככל שמטרתה היא בהפקת רווח כספי גרידא.