אווירון כסוג של אישיות 

יש טיפוסי אישות שונים בספרות הפסיכולוגית. הנפוצה ביותר היא האבחנה בין מוחצן ומופנם, אך יש טבלאות המפרטות סוגי אישיות רבים אחרים, ולמעשה, כל אדם מקוטלג באופן כזה.

טיפוסי האישות התפתחו במהלך ההיסטוריה. בתנך מוכרות למשל דמויותיהם של עשיו איש הציד, יעקוב התם ויושב האוהלים, ויוסף בעל החלומות. המיתולוגיה היוונית היא גלריית דמויות ססגונית ביותר, שמופיעות בה בין היתר דמויותיהם של אתנה אלת החוכמה, ומרקורי רב הפנים, שלימד את בני האדם מקצועות שימושיים רבים.

מרקורי הוא אחד האלים הפופולאריים ביותר בתרבות המערבית. דמותו חלחלה בעקבות הרומאים אל הפגאניזם הצפון אירופאי, והשתלבה בו כדמותו של אודין מלך האלים שתום העין, שעל שמו בלועזית יום רביעי, וודנסדיי. במאה התשע עשרה זכתה דמות אודין, מרקורי, לפופולאריות גוברת, באמצעות האופרות של ואגנר בהן הוא כיכב. הסיבה לפופולאריות היא כי הדמות בעלת הקסדה והסנדלים המכונפים, המעורה בענייניהם של בני האדם, ענתה על הצורך בהסתגלות למציאות של החברה התעשיתית, שבה ניתן להגיע במהירות רבה מאד ממקום למקום והמסחר מפותח מאד.

הטיפוסים השונים שמגלם האדם הם במידה רבה ביטוי של רוח התקופה בה הוא חי. אישיות האדם מתעצבת במידה רבה על פי המרחב בו הוא פועל. מרחב זה מתעצב במידה רבה על סמך האמצעים הטכנולוגיים המרכזיים של התקופה, שהם בעלי השפעה מכרעת על הרווחה האישית.

לדוגמא, דמות המלח היה נפוצה מאד בעולם עד לפני עשרות שנים אחדות.
פופאיי המלח, בסרטים המצוירים מלפני כמעט מאה שנים, מייצג דמות שהייתה נפוצה ברחבי תבל בתקופה בה שלטה התחבורה הימית. פופאיי הוא שרירן, חם מזג, חברתי ופעלתן, כל יכול בנסיבות מסוימות. יש לו את כל התכונות שמלחים סיגלו כדי לשרוד על אוניה וביבשה.
כיום כמעט ונעלמה דמות המלח מן העולם. זאת לאחר שהספינות הפכו להיות משוכללות ומהירות הרבה יותר, ומספר אנשי הצוות בהן הצטמצם באופן דראסטי.

לעומת זאת התפתחה בימינו מאד התחבורה האווירית, ומיליוני אנשים טסים מידי יום במטוסים. האם התפתח כתוצאה מכך אייקון של אישיות שהולם את התקופה בנו אנו חיים?

שחקן כדורגל מפורסם, מלך המבקיעים בליגה הישראלית, אלון מזרחי, זכה לכינוי האווירון, בזכות ריקוד הניצחון דמוי הטיסה לאחר שהבקיע שער. אלון הפך למנחה של תוכנית טלוויזיה אישית בערוץ אגו. שם התוכנית: האווירון. התוכנית התאימה לציבור מסוים, שהזדהה עם הכינוי. הכינוי לא נרכש רק בעקבות הריקוד. הוא ביטוי למכלול רחב של סממני אישיות.

הכינוי אווירון נפוץ למדי, ויתכן ואנו מכירים אישית מישהו שזכה בכינוי זה. זאת דמות שאנסה לתאר ולנתח כאן. היא במידה מסוימת דמותו של מרקורי.

השיר הידוע: רד אלינו אווירון, עליו התחנכו דורות שלמים של ילדים, הוא אחד מן השירים הוותיקים ביותר בזמר העברי, שנכתב בראשית דרכו של עולם התעופה המקומי. באותה תקופה, שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, החלו להופיע גם השירים הארצישראליים שהפכו בימינו לקלאסיקה. בין שירי מולדת לשירי עבודה, היה מי שדאג לבטא באופן תמים ורך את הכמיהה האנושית לפרוש כנפיים ולעוף. המשורר קלע לרגשותיהם של כל הילדים עם שירו:

רד אלינו אווירון, קח אותנו למרום.
נתרומם על ראש עצים, ונהיה כציפורים.
לשמים יד נושיט, כוכבים משם נוריד.
נמלא את הכיסים, מתנות לילדים.

כשהיה האדם מטיפוס אווירון עדיין ילד, השיר האהוב עליו ביותר היה שיר זה. כנער התפתח אווירון האנושי לטיפוס שמרחף תמיד, אך אינו מאבד את האיזון, כי כנפיו פרושות. הוא עובר מנושא לנושא, אינו מתעכב במקום אחד, אך תמיד זוכר היכן היה, ולאן פניו מועדות. הוא נמצא בשלבים של לפני גיבוש התודעה המלאה, במצב בו הוא נכנע עדיין במידה רבה לציווים פנימיים מהוססים, אך עם זאת עקביים ומבטיחים.

לאווירון בשחקים יש קופסא שחורה. זה המתקן שמקליט שיחות בתא הטייס רגע לפני ההתרסקות, ושומר נתונים חיוניים. צבע הקופסא השחורה במטוסים הוא למעשה כתום בהיר, כי הכתום בהיר קל יותר לאיתור בין ההריסות. זה גם צבע נפשו של האווירון האנושי, שהוא לרוב אופטימי.
הקופסא השחורה מתוכננת כך שתמיד תשרוד את ההתרסקות ללא פגע. כך גם מתכנן האווירון האנושי לשרוד את הרפתקאותיו ולהיחלץ מכל פגע, שניות מאסון.

המושג קופסא שחורה קיבל את המשמעות של משהו שלא יודעים מה יש בתוכו, אלא של מה שנכנס אליו ויוצא ממנו בלבד. כך ניתן גם להבין את המבנה הנפשי של האווירון האנושי, שלעיתים נקלע לסיטואציות מוזרות. אין לחקור את המתרחש בתוכו על סמך אנליזה מסובכת של כוחות פרוידיאניים ומנגנונים נפשיים מורכבים. הוא פועל על סמך גירוי, תגובה, ובקרה. הקופסא השחורה בתוכו מקליטה את הכול. אך ביודעו שאין בכוחו לשמור בזכרונו את כל כמות המידע העצומה שהוא נחשף אליה, הוא מסתפק בכך שהוא מקליט בה ציוני דרך בודדים, תוך כדי שהוא ממשיך הלאה.
עם זאת קיומה של הקופסא השחורה חיוני עבורו, והיא משמשת עבורו מדד לשפיות.

תמימותו של האווירון הנער מתרסקת לרוב בעקבות נפילה נוראה, מול הציניות של עולם המבוגרים. בישראל קיבלה התרסקות התמימות את ביטויה בשירי מחאה כמו זה ששרו חיילים שנלחמו במלחמת לבנון הראשונה: רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון.

כמו שיש טיפוסי אווירונים, יש גם דאונים. הדאון האנושי הוא הטיפוס שנגרר אחרי האווירון. הדאונים חסרים את המנוע שיש לאווירון, אך הם רגישים יותר למשבי הרוח. הם פסיביים, אך גם רגישים וסתגלנים יותר.

מודל האישיות של האווירון מאפשר הסתגלות לחברה עמוסת מידע, ובאותה עת עמומה למדי מבחינת המסר הערכי הציבורי וההכוונה שהיא מספקת. בחברה כזאת יש צורך חיוני ללמוד כל העת, וקשה מאד לדעת מה ילד יום. בקרב בני הנוער של ימינו נמצאים רבים הזכאים לכינוי זה.