זוגיות עם כלתי 

זוגיות עם כלתי   מבוסס על ייעוץ ואימון לזוגיות טובה 

זיוה, בעלת מראה מתאים לגילה, הגיעה אלי לייעוץ כשהבעת פניה חתומה. קשה היה להעלות על פניה חיוך, גם בברכת 'ברוכה הבאה' לבבית וכוס משקה מרענן. 

המשפט הראשון ששמעתי מזיוה היה: "היא גוזלת ממני את הסבתאות! אין לה זכות לעשות את זה!". 

זיוה, מנהלת חשבונות בת 56, נשואה ואם לשלושה בנים בוגרים. בנה הבכור יואב בן 35, נשוי למיכל 4 שנים, ולהם בן, איתי, בן שנה וחצי.

איתי הוא הנכד הראשון של זיוה ושל בעלה. הם כל כך חיכו לזה, שניהם. במיוחד זיוה. היא ציפתה ליום בו תהיה סבתא. היא עובדת עכשיו במשרה חלקית וכל רצונה הוא לעזור לכלתה ולבנה, "להשקיע" בנכד וליהנות מהסבתאות, כפי שהיא מכנה את עיסוקה החדש. 

כאשר מיכל ילדה את איתי, הודיע יואב למשפחתו שמיכל לא רוצה אורחים בבית החולים לאחר הלידה. עם שחרורה מבית החולים מתכננת מיכל ללכת לשבוע לבית הבראה ליולדות, שם יוכלו לבוא לבקרה.

כשמיכל ילדה, קנתה זיוה זר פרחים ענק, ורצה מייד לבית החולים כשכולה מוצפת אושר והתרגשות. עוד לפני שנכנסה לחדרה של מיכל, הבחין בה יואב ויצא לקראתה.

"אמא, מה את עושה פה?", שאל משתהה והניח את זרועו על כתף אימו תוך שהוא מכוון אותה לדרך היציאה. "הרי אמרנו שאנחנו לא רוצים פה אורחים".

"כן", אמרה זיוה בהפתעה רבה, "חשבתי שאתם מתכוונים לאורחים, אבל לא אלינו, ההורים". זיוה התפרצה בבכי וחזרה על עקבותיה. היא הרגישה דחויה ומאוכזבת מאד. 

זיוה מספרת שמיכל לא מסכימה שהיא תבוא לביתם ותבלה עם הנכד. הם פוגשים את הנכד רק אחת לשבועיים - שלושה בארוחת צהריים משפחתית קצרה, כשמיכל, יואב ואיתי באים אליהם. מיכל גם לא מרשה לזיוה לנשק את איתי. 

הרגשתי את מצוקתה של זיוה והרהרתי בליבי: מעניין מה הביא להתנהגות של מיכל כלפיה. 

ביקשתי לשמוע מזיוה עוד על הקשר בינה ובין מיכל, הן לפני הולדת איתי והן בסמוך להולדתו. האירועים השונים סופרו לי, בזה אחר זה, לא לפי סדר כרונולוגי, ואט-אט נרקם הפאזל של מערכת היחסים ביניהן. 

יום אחרי שהגיעה מיכל מבית ההבראה עם תינוקה בן השבוע וחצי הביתה, הכינה זיוה סירים מלאי מטעמים, ורצה לביתם, כשהיא שוב, מלאה אהבה ורצון לתת ולעזור לכלתה, לבנה ולנכד החדש.

כשהיא נכנסת עם הסירים, מגיע לקראתה יואב: "אמא, מה את עושה פה? אין לנו זמן עכשיו לקבל אותך".

שאלתי את זיוה: "התקשרת להודיע שאת מגיעה?"

"מה פתאום, מה אני צריכה להתקשר להודיע לבן שלי שאני מגיעה אליו לראות את הנכד שלי? חוץ מזה, אין לי זמן לתכנן ולקבוע מראש שבעוד יומיים או שלושה יגידו לי לבוא. כשיש לי זמן, אני עושה ובאה". ענתה זיוה בנחרצות.

"אני מבינה" אמרתי, והוספתי: "ומה לדעתך קורה עם הזמן שלהם?". 

בנוסף, יתברר בשיחה בינינו, שלפני שחזרה מיכל הביתה מבית ההבראה ליולדות, אמר יואב לאימו, שכשיחזרו הביתה הם מבקשים לא לבוא לבקר בלי להודיע מראש. 

ביקשתי מזיוה שתתאר לי את הבית של מיכל ויואב. היא פתחה במילים: "ממש בלגאן, אי אפשר למצוא את הידיים והרגליים.... אבל אני יכולה לעזור לה. גם לפני שנולד איתי, תמיד כשהייתי באה הייתי מסדרת את המטבח, קצת את הסלון, אני לא מעירה כלום, אני תמיד רק עוזרת!".

"ואיך מיכל הייתה מגיבה?" שאלתי.

"היא בסדר, לא היה לה נעים להטריח אותי אז היא הייתה אומרת, "עזבי זיוה, אני אסדר אח"כ" והייתה יוצאת החוצה לחצר". 

זיוה עדיין לא ראתה את התמונה. כידוע, "דברים שרואים מכאן לא רואים משם". 

"שלשה חודשים אחרי שנולד איתי, מיכל הייתה צריכה ללוות את אימה לטיפול בבית החולים, ויואב היה באותו היום בכנס מקצועי. יואב התקשר אלי ושאל אם אוכל לשמור למשך מספר שעות על איתי". סיפרה זיוה.

"אמרתי לו, שאני לא יכולה לבוא, כי לא נתתם לי להיות עם התינוק, ועכשיו אני אפילו לא יודעת איך מחתלים אותו ואיך מאכילים, אז איך אשאר איתו כמה שעות?". 

שאלתי את זיוה, אם היא באמת חושבת שאינה זוכרת כיצד לחתל ולהאכיל תינוק, או שמשהו אחר מסתתר מאחורי תשובתה ליואב. 

זיוה לא הגיבה, אך מהבעת פניה ניכר בה, שהאסימון הראשון התחיל לרדת. 

לקראת פגישתנו הבאה ביקשתי מזיוה להכין שיעורי-בית. היה עליה לתאר בכתב את התנהלותה בשני ביקורים בבית כלתה וכן את שלשת האירועים בסמוך להולדת איתי, עליהם סיפרה לי. לאחר שתכתוב אותם, ביקשתי ממנה לשוב ולקרא את אשר כתבה. 

במהלך 3 פגישות הייעוץ הבאות עזרתי לזיוה לבחון את המשותף להתנהגותה באירועים השונים, וללמוד את מאפייני ההתנהגות האוטומטית שלה. אחרי שהבינה אותם, אפשרתי לזיוה לתרגל סימולציות בהן היא מגיבה באופן שונה לחלוטין מהדרך שהייתה רגילה להגיב. הסימולציות התחילו למצוא חן בעיניה והיא גילתה שיש בה גם "הומור אנגלי" ולא רק פולני.

אפילו צחקנו ביחד. 

זיוה יצאה מסדרת הפגישות עם יכולות חדשות. יכולת לראות ויכולת לעשות אחרת, או במקרים מסוימים – לא לעשות. השאלה שנשארה כעת פתוחה, היא כיצד זיוה החדשה תראה למיכל וליואב את הסבתא החדשה של איתי.

הסברתי לזיוה שזה לוקח זמן ליצור את השינוי. יחסים שהיו בעלי אופי מסוים במשך שנים לא ניתן לשנות בשבוע-שבועיים. גם כאשר זיוה תשנה את התנהגותה, ייקח זמן עד שהצד השני יבחין בכך ויבנה אמון מחדש. זיוה אכן חוותה שינוי בעצמה, והיא רוצה ומסוגלת היום להציע מערכת יחסים בעלת איכות אחרת. היא נדרשת להמשיך לתחזק את המודעות שלה עד שהלמידה החדשה תהפוך להרגל חדש וטבעי. 

זיוה עשתה בפגישות שלנו מספר סימולציות בהן תרגלה התנהגות חדשה עבור המפגשים המשפחתיים בהם מגיעים אליהם יואב ומשפחתו.זו תהיה ההזדמנות לתחילת הסבתאות החדשה של זיוה. 

www.zoogiyut.co.il