חבר מרכז הליכוד יואב בלום ביקש מראש הממשלה בנימין נתניהו לתקוף מיידית באיראן . בלום טוען שהברברת הלאומית המאפיינת את הדיון בנושא האיום האיראני והלהג הבלתי פוסק כיצד לטפל בו הפכו לשיח לגיטימי, ונפרץ כל סכר אפשרי בנדון. ממדינה אשר עד לא מזמן הקפידה לשמור בסוד את זהותו של ראש המוסד, הפכנו למדינה בה ראש המוסד היוצא בכבודו ובעצמו מוציא להורג בכיכר העיר את שבועת האמונים שלו לסודות המדינה.
השאלה אם לתקוף באיראן אם לאו היא סוד מדינה פר אקסלנס!!!, ומהותו של סוד מדינה היא למנוע מהאויב לדעת או להבין את תוכניותיך. לפיכך מתמיהה ביותר הפומפוזיות המופקרת בה בחר דגן לומר את עמדתו בנושא, ואין ספק שבחירתו מדאיגה ומזיקה לאינטרסים של מדינת ישראל.
מכיוון שהשיח בנושא כבר הפך לנחלת הכלל, ארשה לעצמי להעיר הערה נחרצת בנושא:
על ממשלת ישראל ועל העומד בראשה מוטלת החובה לפעול בכל מחיר (!!!) לחיסול מלא של פרוייקט הגרעין האיראני, ואם אין הדבר אפשרי, יש לעשות הכול על מנת לעכבו ולשבשו.
כמדינה שקמה מחורבות השואה, המוטו המאחד את כולנו הינו: לעולם לא עוד שואה! כאומה עלינו להיות מוכנים לשלם מחיר, גם אם הוא נורא עד מאוד, על מנת להבטיח את הישרדותנו הפיזית. ראש הממשלה ושר הביטחון צריכים לומר ביושר לעם כי אנו מצויים בשעה המסוכנת ביותר לקיומנו, וכי מאז קום המדינה לא הייתה שעה מסוכנת מזו. אנו מגיעים במהירות לצומת אשר בו נדרש להכריע בשאלה: להיות או לחדול. אם חפצי חיים אנו, אזי התשובה לשאלה זו ברורה, ומכאן גם מחירה האפשרי.
מומחים העוסקים בלוחמה בטרור מכירים באמת הפשוטה כי ארגון טרור תמיד ישתמש בשלב כלשהו באמצעים הפיזיים העומדים לרשותו...השאלה מבחינתו הינה אך ורק מהו הזמן המתאים ביותר לפעולת הטרור המתוכננת. איראן עסוקה בתכנון השמדתה הפיזית של מדינת ישראל, והשאלה מבחינתה היא מתי יעמדו לרשותה האמצעים לצורך כך, ומהו העיתוי שיתאים ביותר מבחינתם לבצוע תוכנית ?קדושה? זו. בטהרן לא רק שיש שלטון טרור במסווה של מדינה, אלא שהעומד בראש מדינה טרוריסטית זו אחמדיניג?אד הינו חבר בכת איסלאמית סודית אשר עיקר אמונתה נובע מהפנמת האדישות הטוטלית למחיר שעל המאמין המוסלמי להיות מוכן לשלם על מנת להוציא לפועל את תוכניתו. כלומר, הכל מותר! אם וכאשר תהייה בידיו של אחמדיניג'אד פצצה אטומית, הוא עתיד להשתמש בה, ובכך להנציח את עצמו, לשיטתו, ?בהיכל התהילה? האיסלאמי. מדינה חפצת חיים לא יכולה להרשות לעצמה להגיע למצב שכזה,
ועליה להקדים תרופה למכה, גם אם, חלילה, מחיר התגובה האיראנית יהיה כרוך בסדר גודל של אלפי (!) קורבנות. שכן לגבינו האלטרנטיבה גרועה הרבה יותר ומובילה לחיסולנו הפיזי.
יתייצב נא ראש הממשלה בפני העם ויאמר ביושר כי אנו עומדים בפני שתי ברירות רעות, אך הברירה הרעה יותר של הימנעות מפעולה הינה קטסטרופלית לעתידנו. אין לי ספק כי ביום מבחן יידע עם ישראל לנשוך שפתותיו, להתלכד ולתמוך, ואם יהיה צורך לחבוש את הפצעים הקשים ולהמשיך הלאה. אך אז נדע, כי פעלנו כך על מנת להבטיח (במחיר קשה ואיום אומנם) את חיי ילדינו ונכדינו לשנות דור.
הכותב הינו בלוגר וסטודנט לתקשורת
