גיאוגרפיה של פעילויות פנאי בקרב קשישים - המקרה של ראשון-לציון כעיר ישראלית
תקציר להרצאתו של הכותב שהתקיימה ב-5 במרץ 2012, בכינוס הדו-שנתי ה-19 של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה
תודות למממני המחקר: קרן ספיר, מפעל הפיס.
רעיון "תכנון העיר עבור קשישים" של הכותב מהווה תשתית מתודולוגית לממשלות וארגונים בעולם, כולל המשרד לענייני גמלאים בישראל.
העלייה בתוחלת החיים והעיור המואץ הנם תהליכים גלובליים המשפיעים על אופי פעילויות הפנאי בקרב קשישים. סוג ותדירות פעילויות הפנאי, כמו גם מקום התרחשותן, משפיעים על בריאות ואיכות חיי הקשיש. תפקידו של הגיאוגרף ומתכנן העיר הוא להתוות התאמות מרחביות, פיסיות וחברתיות, אשר תאפשרנה לקשיש להעשיר ולגוון את פעילויותיו היומיומיות במרחב העירוני. שגרת חיים דינמית ומעניינת עשויה לשפר את תפקודו של הזקן, לחזק את דימויו האישי, לשמר את רמתו הקוגניטיבית, לזמן לו תהליכי חברות ולמידה, יצירה והנאה, סיפוק ומרגוע.
בית המגורים הוא מקומו הפרטי של הקשיש בו מתבצעות פעילויות פנאי משמעותיות, כמו צפייה בטלוויזיה, גלישה באינטרנט, אפייה ותפירה. הגינה הציבורית מאפשרת ליהנות מסביבה פסטורלית, לשבת על ספסל ולקרוא ספר, להתהלך בשבילים מוצלים או לקיים מפגש משפחתי בן-דורי תוך משחק עם הנכדים על כר דשא. מועדון הקשישים מהווה מקום מפגש חברתי, בו מתקיימות אינטראקציות בין-אישיות "על כוס קפה", פעילויות התעמלות ספורטיביות ופעילויות קולקטיביות, ממשחק בקלפים וצפייה בסרטים עד לשיעורי מחשב ולימוד שפות. מרכזי השכונה והעיר הם מקומות עירוניים בהם מתכנס "פרלמנט" החברים והקניון הוא מקום סגור, מאובטח, ממוזג ומצוחצח, המאפשר חווית קניות ובילוי.
מטרת המחקר היא לחקור את היחסים בין הקשיש לבין סביבותיו העירוניות, ובכך להפיק ידע לצורך שיפור התכנון והבטחת מקומות עירוניים הולמים ומרחבים ציבוריים מספקים, המעודדים פעילויות פנאי והתפתחות בזקנה. מחקר השדה נערך בראשון-לציון באמצעות שני כלי מחקר: שאלון מובנה לתשאול קשישים בבתיהם ומפרטים מובנים לאיסוף נתוני סביבה עירוניים ע"י תצפיות ומערכות מידע גיאוגרפיות ממוחשבות.
במהלך ההרצאה יוצגו מאפייניהם של פעילויות הפנאי המתבצעות על-ידי זקני ראשון-לציון. נראה כיצד משפיעים מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, כמו גיל ומין, ומאפייני מקום, כמו מרחק מבית המגורים, על רמת השימוש במקומות שונים בעיר. נברר אילו משתנים משפיעים על רמת שביעות הרצון של הקשיש מהשימוש במקומות עירוניים. לאחר הצגת הקשרים בין המשתנים, נבחן כיצד ניתן לתכנן מתקן או מקום עירוני, כך שיהיה מותאם לצורכי הפנאי של הקשישים, יגביר את שימושם בו ואת שביעות רצונם ממנו.
ד"ר טל ברמן, גאוגרף ומתכנן ערים, הרשום במשרד הפנים כיועץ מורשה. תחומי המחקר והידענות של טל הם: גאוגרפיה, אנתרופולוגיה, תכנון עירוני ואזורי, שיתוף הציבור בתכנון, שיטות מחקר איכותניות.
