["אם אתם שואלים את צבי האוזר, יד ימינו של נתניהו, במצב כמו היום בן-גוריון לא היה מקים מדינה ב-48'. "הייעוץ המשפטי הפך מכלי מסייע למשקולת. הפקידים והיועצים הם שקובעים", הוא אמר ומתח ביקורת חריפה: "הציבור מאבד אמון בשיטה"] אטילה שומפלבי YNET היום.
***
במילים אחרות, מר האוזר היקר, הרגולטור מיותר, העיתונות מזיקה ובתי המשפט עשו את שלהם באוטופיה הפרחית - מתנחלת שאתה ושרה נתניהו רוצים לבסס בארץ הקודש.
אבל מר האוזר היקר וגברת ראשונה נכבדה, זו גם המדינה שלי ושל משה ושל הנכדים של כולנו.
(למי שלא יודע, מר האוזר היקיר, הוא מזכיר הממשלה, ויד ימינו של נתניהו*).
***
התפקיד הזה, לפני ראש הממשלה, הוא החשוב בהיררכיה האדמיניסטרטיבית של מדינתנו. (על אף שנבחר לכאורה, על ידי אשת ראש הממשלה), הוא האיש שקובע את לוח הזמנים של מנהיגנו הדגול, כמו גם את מי הוא יפגוש (ובעיקר את מי לא), כלומר, יש ביכולתו ליצור את ה"מציאות", כפי רצונו ועל פי שיקול דעתו, על אף שלכאורה, לתפקיד הזה נבחר, בכאילו, נתניהו והוא סבבי לגמרי.
גם היועץ המשפטי לממשלה, מר ווינשטיין המתאגרף, נבחר על ידי אותם אנשים, אבל זה היה בעת רחוקה, של לפני למעלה משנה, עת שבה עזות המצח של הפוליטיקאים שלנו הייתה פחות מבוססת, ועור הפיל שלהם, הזכיר יותר את זו של זיקית, שמנסה להתאים את עצמה לסביבה, שאז, לא כמו היום, נדמתה בעינם, לסביבה של מדינה דמוקרטית מתוקנת.
חלפו הימים, ובעזרת שטיפת מוח אינטנסיבית, שוכנע הציבור הישראלי "שרק נתניהו יכול" לתסבוכת האיראנית, ורק הוא, אך ורק הוא, יודע איך לטפל באובמה ובפלסטינים, שני סרבנים סדרתיים שהראשון עדיין לא ממש הפנים את האינטרס הישראלי לאיבוד דעת קולקטיבית והשני, שהפנים אולם לא מצליח לעכל, איך המדינה האינטליגנטית הזאת, הפכה לכל כך מטומטמת.
אז בואו נחשוב מה אומר מר האוזר, שבגודלו האמיתי, לא היה אמור להיות יותר ממזכיר(ה) שמקבלת הנחיות ועוסק בעבודות פקידות מזדמנות, ולא בדברור של תוכניות אסטרטגיות ואופן ההתנהלות של המדינה הכי בעיתית בעת זאת, על פניו של הגלובוס.
ומה הרקע לכל זה?
היועץ המשפטי, לכאורה מטעם, מתנגד לחוק הכשרת היאחזויות בלתי חוקיות בגדה המערבית.
האם בארזים נפלה שלכת?
וגם האיש מטעם הופך את עורו ומתגלה כמשפטן – הומניסט, ולא גרופי של המשיח, זה שאו-טו-טו, ממתין על חמורו הלבן, בגן SUCKER, בואך כנסת ישראל, על הגבעה הפסטוראלית הזאת בירושלים, כדי לעשות עוד COME BACK, קצת לפני חיסול הריבון, בפעם השלישית ברציפות, בארץ הקודש.
וכי מי אלה הפקידים והיועצים, אם לא הרגולטור, שעל פי השיטה הדמוקרטית המקובלת, אמורים לשמור על החתולים שמופקדים על השמנת. (החתולים ייהנו מן השמנת בכל מקרה, תפקידו של הרגולטור להבטיח שיישאר משהו גם לי, לכם וגם למשה והנכדים של כולנו).
כל מוסד** של בני אדם בנוי על מערכת של איזונים שאמונים על המאבק המתמיד בין שני כוחות, (לפעמים יותר), שיוצרים את הדינאמיקה שמניעה את ההיסטוריה, נניח, (ולא רק).
אצל מרקס אלה המעמדות.
אצל דרווין, זו המציאות מול מגבלות האורגניזם.
ביהדות, זה הפרט במציאות דינאמית נתונה, אל מול העולם הסטטי של הישות האלוהית דתית שיצרנו.
המוסדות בחברה דמוקרטית בנויים לפי מודלים שעוצבו במשך אלפי שנים, מימיו של פריקלס ועד ימינו אנו, בעת שליהדות, על אף תרומתה למחשבה האנושית המצטברת, אין אפילו חלק מזערי בעניין הדמוקראטי.
הרגולטור, או האדמיניסטרציה הממשלית היא עוד מוסד בדמוקרטיה מודרנית, שמטרתה לדאוג שכל מוסדות הממשל, יפעלו לפי החוקים והכללים שהכנסת מחוקקת במסגרת מה שאפשר לחוקק, בלי לפגוע בחוקי היסוד, שהן האלטרנטיבה הבלתי מושלמת אצלנו לחוקה שלא תהיה לנו אף פעם.
אולם בעת שהכנסת מנסה לחוקק חוקים שסותרים את חוקי היסוד של המדינה, היועץ ובית המשפט העליון הם היחידים שיכולים לבלום את המגמה, ועל זה בעצם קמה הזעקה של האוזר הצדיק, שמדבר בשם הזוג המלכותי, הזוג נתניהו.
נראה שהעם הזה, העם שנבחר על ידי אלוהים והנאור לפי כל קני מידה, הזניח לחלוטין את הנישה של חיי קולקטיב ריבוני, ולו משום שבמשך אלפי שנות קיומו, זה לא היה ממש רלוונטי.
פעם זו הייתה מלוכה אבסולוטית של ריבון, שהיה יכול ברוב חוכמתו להציע חיתוך תינוקות למחצית. כפתרון אולטימטיבי, אולם תארו לכם מה היה קורה, אם האמא האמיתית, כמו שלמה, הייתה גם מהמרת?
בכל השנים שאחרי ועם כל המאפיין אותן בעיקר, היא מלחמות נצחיות באויבים, שמרביתם ווירטואליים, לא היה ולו ניסיון בודד של שלטון דמוקרטי בארץ.
למה אם כן, בן גוריון, בונה ומייסד המדינה, יוצא פולין הרחוקה, חשב שזו צריכה להיות המסגרת הפוליטית שתמשול בארץ?
משום שבעת שלו, בעת שארץ ישראל הייתה כולה כמעט של יוצאי אירופה, לא הייתה אפשרות מעשית לחשוב כלל על אופציה אחרת.
הרי הדיקטטורות של תחילת המאה העשרים, לא היו מודל לחיקוי. מי ממש רצה להראות כמו מדינתו של היטלר, או מוסוליני רפה המחשבה, שאפילו על אתיופיה לא הצליח להשתלט, שלא נדבר על ההמשך, שממש לא הזכיר את מורשתם של פומפיוס, יוליוס קיסר או אפילו אוקטביאנוס או אדריאנוס הבונה, הלוואי עלינו פקחותו וראייתו המקרו פוליטית.
אולם היום הכל שונה.
לכאורה הימין שולט ומרביתו נשען על אוכלוסיה דתית חרדית שעבורה דמוקרטיה היא סוג של חילול קודש.
השאר, יוצאי עדות המזרח, לא ממש התנסו בחייהם בדמוקרטיה פעילה ולא עשו מאמץ להנחיל את ערכיה לדורות הבאים.
אלה אנשיו של אליקו וצביקה הדר, שעבורם דמוקרטיה הוא סוג של חייזר אשכנזי שאינו מסתדר עם המקצב של הגברת חדד או זהבה בן על בטוח. (וזה כלל לא חשוב, שמר צבי הדר הוא אשכנזי למהדרין,הרי זה לא חלק מן הפרופיל הטלנטי שלו על בטוח).
יוצא איפה שדבריו של מר האוזר מתדפקים על דלת פתוחה, מי צריך את הזבל האשכנזי הזה של הדמוקרטיה בעצם.
לכם יש היסטוריה ופילוסופיה, ולנו מסורת.
תשאלו את הבאבא סאלי ג'וניור הגאון מה עדיף בין שניהם.
בשם שמלת הכלה של התימנים, אני בעד המסורת.
הרי מי ומה מניע את הקדמה האנושית, אם לא המסורת.
ובמילת סיכום בדחילו ורחימו של יהודי גלותי אשכנזי לבנבן מזדקן וחסר ערך לגמרי: "אז מה אם הקמנו מדינה, צריך להיות מעשי כדי לקיים אותה, ובזה, מרוב רוחניות ויפי נפש, כשלנו לגמרי, ולא "בכאלו" אלה בסבבי".
ואסיים באמירה של פקידה אלמונית בכנס שבו דיבר מר האוזר, (המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שרית דנה), שאמרה כך: " מערך הייעוץ המשפטי חייב להתגייס יותר כדי להגן על המדיניות שקובעים הפוליטקאים. "גם אנחנו טועים לפעמים. מה שדרוש הוא יועצים משפטיים פורצי דרך. צריך להביע דעה, אבל ברגע שמתקבלות ההחלטה והמדיניות, צריך להתגייס בכל העוצמה כדי ליישם אותן".***
אז מר האוזר היקר, הנה לכם קדר ליועץ הבה, היא נשמעת מה זה מתאימה, חיתמו איתה הסכם מהר, לפני שמשרד עורכי דין מוביל יחטוף אותה, כי פנינים מן הסוג הזה, יקרי מציאות בנוף המקומי, שמצמיח בעיקר צמחים רעילים לי, למשה והנכדים של כולנו.
אולם לפני כל זה, אולי כדי שהעורכת דין היקרה תבין את ההבדל בין פורצי דרך לסתם ליסטים ששודדים את זכויות האזרחים במדינה דמוקרטית.
*לא הצלחתי להגדיר מה תפקידה המדויק של שרה נתניהו. (אשתי משתמשת ביד ימין לצורך העניין הרלוונטי).
**מוסד במדעי החברה הוא מבנה ארגוני בחברה או בהסדר חברתי שמטרתו להסדיר את ההתנהלות של היחידים בו. (הקונספט מצריך מבט מקרו חברתי, שבו לפרט אין משמעות ללא הרקע החברתי על מרכיביו הסוציולוגיים).
***מעניין אותי מה יש ליועץ להגיד על האמירה הזאת של פקידה שכפופה לו.
כותב, מבקר ומייחל.
