תודה לאלוהים או לכל מי שאחראי על האושר המופלא שזכיתי בו
בכל בוקר מחדש, כאשר הייתי פוקחת את עיני, הייתה שבה ומציפה אותי הוקרה גדולה: תודה לאלוהים או לכל מי שאחראי על האושר המופלא שזכיתי לו. תודה על כך שיש לי נועם. תודה על כך שאני מתעוררת ולידי איש אהוב שאני יכולה להתכרבל איתו, ולחוש חום ושלווה ונועם. תודה על היחד שיש לי, תודה על הצוות לעניין שאנחנו. תודה על השותפות. תודה על הקרבה ועל האינטימיות. הייתי חוזרת ואומרת שכל מה שחלמתי, כאשר רציתי איש היה כאין וכאפס לעומת החוויה עצמה. כי בחלום שהיה לי לא יכולתי לחוש את הגוף שיהיה איתי. החלום אף פעם לא היה ממשי כמו רגע אחד של קירבה. חזרתי וטענתי: אם יום אחד תראו מישהו מטייל להנאתו ברקיע השביעי, תדעו שזו אני.
בכל הזדמנות הייתי מספרת לידידים כמה אני מאושרת. נועם טען שאני מפריזה ושהדברים שלי חוזרים על עצמם ושזה כבר יותר מידי... אבל תחושת התודה הזאת לא עזבה אותי ומילאה והציפה בכל בוקר מחדש.
ויום אחד נועם מת...
מה שהכי מדהים הוא ההעלמות הטוטאלית הזאת.
כל כך התרגלתי אליו. כל כך אהבתי את הנוכחות שלו עד ששכחתי שזה לא מובן מאליו. חשבתי שככה זה: הוא פשוט נמצא.
הכול נעלם בבת אחת.
חוויית התודה קיבלה מימד חדש והעצימה: תודה על ההזדמנות הנפלאה שהייתה לי לעשות לצידו של נועם כברת דרך מלאת חיוניות, תוכניות, והנאה. תודה על הקשר, תודה על כל מה שלמדתי, שיישאר שלי לתמיד.
תודה על כל חיבוק שקבלתי, על כל נתינה, על כל מילה של אהבה. כל נשיקה, כל התעניינות, כל תמיכה ולו הפעוטה ביותר, הייתה מתנה יקרת ערך. וכל תקלה ביחסים, כל "פישול", היו ראויים למחילה, מייד!
תודה על הזכות שקבלתי לתמוך ולסעוד ולהשתתף בדרך אל המוות, עד השנייה האחרונה.
תודה על מי שאני היום.
בכל בוקר מחדש, כאשר אני פוקחת את עיני, שבה ומציפה אותי ההוקרה על הכול!
תודה!
בכל בוקר מחדש, כאשר הייתי פוקחת את עיני, הייתה שבה ומציפה אותי הוקרה גדולה: תודה לאלוהים או לכל מי שאחראי על האושר המופלא שזכיתי לו. תודה על כך שיש לי נועם. תודה על כך שאני מתעוררת ולידי איש אהוב שאני יכולה להתכרבל איתו, ולחוש חום ושלווה ונועם. תודה על היחד שיש לי, תודה על הצוות לעניין שאנחנו. תודה על השותפות. תודה על הקרבה ועל האינטימיות. הייתי חוזרת ואומרת שכל מה שחלמתי, כאשר רציתי איש היה כאין וכאפס לעומת החוויה עצמה. כי בחלום שהיה לי לא יכולתי לחוש את הגוף שיהיה איתי. החלום אף פעם לא היה ממשי כמו רגע אחד של קירבה. חזרתי וטענתי: אם יום אחד תראו מישהו מטייל להנאתו ברקיע השביעי, תדעו שזו אני.
בכל הזדמנות הייתי מספרת לידידים כמה אני מאושרת. נועם טען שאני מפריזה ושהדברים שלי חוזרים על עצמם ושזה כבר יותר מידי... אבל תחושת התודה הזאת לא עזבה אותי ומילאה והציפה בכל בוקר מחדש.
ויום אחד נועם מת...
מה שהכי מדהים הוא ההעלמות הטוטאלית הזאת.
כל כך התרגלתי אליו. כל כך אהבתי את הנוכחות שלו עד ששכחתי שזה לא מובן מאליו. חשבתי שככה זה: הוא פשוט נמצא.
הכול נעלם בבת אחת.
חוויית התודה קיבלה מימד חדש והעצימה: תודה על ההזדמנות הנפלאה שהייתה לי לעשות לצידו של נועם כברת דרך מלאת חיוניות, תוכניות, והנאה. תודה על הקשר, תודה על כל מה שלמדתי, שיישאר שלי לתמיד.
תודה על כל חיבוק שקבלתי, על כל נתינה, על כל מילה של אהבה. כל נשיקה, כל התעניינות, כל תמיכה ולו הפעוטה ביותר, הייתה מתנה יקרת ערך. וכל תקלה ביחסים, כל "פישול", היו ראויים למחילה, מייד!
תודה על הזכות שקבלתי לתמוך ולסעוד ולהשתתף בדרך אל המוות, עד השנייה האחרונה.
תודה על מי שאני היום.
בכל בוקר מחדש, כאשר אני פוקחת את עיני, שבה ומציפה אותי ההוקרה על הכול!
תודה!
מאמנת אישית ומאמנת צוותים. בעלת ניסיון ייחודי בהובלת גישות חדשות בתחום החינוך ובניהול קהילה בקיבוצים. מילדותי למדתי שמה שקובע הינו ההקשר שאנחנו נותנים לאירועים ומה אנחנו בוחרים להפיק מהם ולא הנסיבות, שלרוב הן אינן בשליטה שלנו. עם האמונה הזאת חייתי, עם האמונה הזאת גידלתי את שלושת בני, והיא המשמשת לי בסיס לעבודת האימון. במהלך האימון תחווה הנאה, שמחה, קלילות, ישירות, הוקרה, עניין, שותפות, כבוד רב לך ולנושאים העולים במהלך האימון ...וגם דמעות תתקבלנה באהבה. אני חברה ב"דרך השפע" ובאתר שלנו ניתן לקרוא בהרחבה עלי, על עבודתי כמאמנת ועל עמיתי בחברה. www.shefa.be
