פעמים רבות אנו רואים ילדים מחונכים להפליא - מפנים את הכלים בסיום הארוחה ואפילו ניגשים בעצמם לעשות שיעורי בית בלי נדנודים חוזרים מצד ההורים. החדר שלהם תמיד מסודר, הבגדים שנשלחים לכביסה לעולם לא מוצאים את עצמם על רצפת החדר מחכים אחר כבוד לאמא שתאסוף אותם למקום הנכון. שאלתי זוג הורים שהבית שלהם הוא ממש אתר חינוכי לילדים. הורים שהצליחו לגדל את המופת החינוכי הזה - איך הצלחתם?
עיקרון חינוכי - שיטתיות
התשובה שלהם הייתה מפתיעה בפשטותה אך מאחוריה עומד עיקרון חינוכי חשוב - בזכות השיטתיות. חינכנו את הילדים שלנו להרגלים בריאים והקפדנו עליהם בעקביות במשך שנים. מצחצחים שיניים כל בוקר וכל ערב לפני השינה - כך יום אחרי יום. באופן דומה לימדנו אותם לומר תודה בתחילת הארוחה ולפנות את הכלים בסיומה. הרי זו התנהגות אנושית בסיסית ובעזרת מנגנון קניית ההרגלים חינכנו אותם להתנהג ככה.
הקניית הרגלים חינוכיים לילדים
למעשה אין זה חידוש. כל הבתים עד לפני כמה עשרות שנים ידעו שעליהם לצייד את הילד בהרגלים בריאים וכך התנהגו הרבה בתי אב גם בלי להבין שמדובר בעיקרון חינוכי - פשוט חוזרים על התנהגות ראויה, בריאה, מסודרת שההורים חושבים שהיא ראויה או מורגלים בעצמם ומקפידים שהילדים יתנהגו כך מידי יום וממילא ההרגל נקנה.
הילדים של היום
יש מי שאומר שהילדים של היום הם לא הילדים של פעם ולכן גם שיטות חינוכיות מפעם לא יעבדו היום. ייתכן וזה נכון בתחומים מסוים אך לא בתחום רכישת ההרגלים - זו תכונה אנושית שמוטבעת בכולנו ולא משתנה. ההוכחה - שאנו מתפללים מידי יום "ותרגילנו בתורתך" והרי התורה היא נצחית. ומכאן שמנגנון קניית ההרגלים הוא כלי שאנו יכולים להשתמש בו תמיד, מנגנון נפשי שלא משתנה.
ההורים של היום
ועדיין כשאנו מנסים לחנך את הילדים שלנו להתנהגות מסוימת אנו נתקלים בסירוב. גם זה חלק מנפש האדם - שיותר קל לה להישאר כפי שהיא ולא להשתנות, בטח שלא להוסיף על עצמה עוד מטלות. עם חלק זה עלינו להתמודד ועם חלק זה גם ההורים של פעם היו צריכים להתמודד. אז מה השתנה מפעם? ההורים הם אלו שהשתנו. לחלק מההורים פשוט אין כוח לחנך להרגלים - להתמיד עם הילדים מידי יום לצחצח שיניים, לשוב ולהזכיר להם מידי ערב לצחצח. להיות קצת "שוטרים" בתחומים אלו. "למה להיות נוקשה? מה זה משנה כל כך? אז שלא יצחצח כמה ימים בחופש..." הערות מסוג זה יכולות לגרום לילד להמעיט בחשיבות ההתנהגות המדוברת - הוא מתחיל לזלזל בחשיבות צחצוח השיניים לפני השינה כיוון שההורים בעצמם מראים לו שזה לא נורא שהוא מפספס כמה ימים. אם כן ההורים הם אלו שהשתנו ולא הילדים.
עקרונות חינוכיים בחינוך להרגלים
כשמנסים לחנך את הילדים להרגלים בריאים חשוב מאוד לשמור על שני עקרונות חשובים: הראשון הוא דוגמא אישית. אם הילד שלי יראה שאני לא אומר תודה בלב שלם למי שהכין את ארוחת הצהריים אין סיכוי שהוא בעצמו יאמר תודה. זו אחת הסיבות שנאמר לא פעם שהחינוך של הילדים שלנו מתחיל כבר עשרים שנה לפני שהם נולדים - בחינוך שלי עצמי. העיקרון השני הוא ההתמדה - להתמיד בכל יום ויום שהילדים ישמרו על ההתנהגות הראויה. כמובן עם אזכור של חשיבות ההתנהגות - כך אתה שומר על הבריאות שלך, כך אתה אחראי יותר לניקיון החדר שלך, כך אתה מתחשב יותר בהורים ומשתתף במטלות הבית.
"ותרגילנו בתורתך"
לכאורה מפליא לראות שחז"ל לימוד אותנו להתפלל "ותרגילנו בתורתך", לקיים את התורה מתוך הרגל? הרי אנו רוצים שקיום המצוות יהיה "לשמה" - מתוך הבנה עמוקה של חשיבותן ומתוך כוונה ובטח שלא בטייס אוטומטי של הרגלים. נראה לי (ל.ח.) לומר שמכאן אנו לומדים שאין סתירה בין הדברים - מצד השכל - אנו מצווים להבין את המצוות ומשמעותן ולכוון בעשייתם אך מצד הגוף, "הנפש הבהמית" אם תרצו, כדי להכניס את המצווה או אופן הלימוד לסדר היום שלנו – לשם כך אנו מבקשים "ותרגילנו בתורתך" ומנסים לסגל לעצמנו הרגלים של לימוד וקיום מצוות שיהפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו. וכך "ותרגילנו בתורתך" יביא בעזרת ה' במהרה להמשך הפסוק- "ודבקנו במצוותיך". שנזכה.
המאמר מבוסס על שיעורו של הרב יונה גודמן בערוץ מאיר: אבא, תהיה שמרן! פינה 77 בסדרה הארות חינוכיות להורים.
הכותב הינו יועץ תוכן ומקדם אתרים בערוץ מאיר לילדים, ערוץ הילדים של מכון מאיר, אתר חינוכי לילדים המפיק משחקים וסרטים חינוכיים לצפייה ישירה.
