תאוריות לתפיסת המציאות לאורך ההיסטוריה 

לפי ניוטון המציאות קיימת מחוצה לנו בין אם אנחנו נמצאים או לא נמצאים, לפי איינשטיין אנחנו תופסים את המציאות לפי המהירות שלנו, זאת אומרת שהיא יחסית, משתנה. וישנה את ההשקפה השלישית הקוונטית שהמציאות היא משהו משותף בין מה שיש בחוץ וביננו, מאותו שיתוף יש לנו תמונה ממוצעת של תכונות מבחוץ ותכונות שלנו. ויש גישה רביעית, שאין מציאות מחוצה לנו. מחוצה לנו נמצא מה שאנחנו קוראים "אור", איזה כוח מופשט, אין בו שום דבר, וכל מה שנתפס ממנו אנחנו תופסים לפי התכונות שלנו - נשנה את התכונות שלנו, נקבל מציאות אחרת. זאת אומרת המציאות היא בעצם העתקה מהתכונות הפנימיות שלנו בלבד,  

ההפרש בין הכוח הכללי שנמצא מחוצה לנו שנקרא "אור אין סוף הסובב",  ואיך שאנחנו בתוכנו, פועל ולוחץ עלינו כל הזמן, שאנחנו נשתווה אליו.

למעשה כל תא, כל צורה שמתקיימת בעולם, יש לה קיום בתנאי שהיא נמצאת באיזון עם הסביבה שלה. מדובר בכל הרמות, בחברה, במשפחה, בתכונות של החומר, בחום וקור...

 אם אנחנו רוצים להגיע לקיום המושלם, אנחנו צריכים בסך הכול את החוק הזה, את התכונה הזאת שקיימת מבחוץ, להעתיק על עצמנו, לתוכנו, כך שזה יהיה בעצם החוק שלנו - החוק החיצוני והחוק הפנימי שיהיו אותו חוק. אז לא נהיה מוגבלים לחיים הביולוגים שלנו, בתוך הגוף הזה עם חמשת החושים שלו, 

יוצא שבמידה שאנחנו מתפתחים, זאת אומרת עד כמה שבפנים גדל הרצון לקבל, האגו בהתאם לזה אנחנו נמצאים בניגוד לחוק הזה הכללי. זו הסיבה שבזמננו, אנחנו מתחילים להרגיש על עצמנו יותר ויותר לחץ והעולם מתחיל ממש להרגיש שהוא נמצא בחוסר התמצאות, בחוסר כיוון, בכל הרמות; בכלכלה, בחינוך, במה שלא יהיה. המשפחה כבר לא כמו שהיתה, אנשים רוצים לברוח לסמים וכן הלאה... למה? כי אנחנו נמצאים כבר בדרגת התפתחות גבוהה מאוד, ונמצאים בסתירה גדולה מאוד לאור המקיף, לאור הסובב.

וזה כדי שנגיע לנחיצות לשינוי, לשיפור התכונות, להבנה הזאת צריכה להגיע כל האנושות, אחרי שניסתה את כל הדרכים להגיע לחיים טובים, לדעת את החוק הכללי ולהתאים את עצמנו אליו. להסיר את הפילטר שמסתיר מאיתנו איפה אנחנו נמצאים באמת,