אחד הדברים המרגיזים ביותר בחיים שלנו זה כאשר אומרים לנו להיות סבלניים, מי בכלל רוצה להיות סבלני? למי ש כוח לסבלנות?
הרי סבלנות זה בעצם מהמילה סבל, לא? איפה אנחנו נתקלים במילה הזו? מתי בעצם אנשים אומרים לנו להיות סבלניים? בדרך כלל זה קורה ברגעים שהכי לא בא לנו להיות כאלו. מכירים את זה כאשר אתם הולכים לאחת החברות שעוסקות בתחום קידום אתרים בגוגל כדוגמה ואומרים לכם, זה לוקח חצי שנה, תהיה סבלני? אולי ככה זה באמת עובד, אבל למי יש כוח לדבר הזה?
הרי אנחנו כבני אדם בנויים בדיוק הפוך מהרצון להיות סבלניים, אנחנו מעוניינים להיות הכי לא סבלניים, אנחנו רוצים שזה יקרה מהר מאוד ועדיף אפילו עכשיו. כל המנטרה הזו על לחכות ולדעת שזה יגיע, היא למעשה אופרה בלתי נסבלת של משפטים שכולנו רוצים לשכוח. מזכיר לי קצת את כל העניין של שערים חשמליים שעובדים נורא לאט על מנת לתת שירות הוגן לכולם. מכירים את זה בתוך הבנייני משרדים, כאשר אתם נכנסים ויש דלת מסתובבת כזו שעושה טובה לעצמה שהיא זזה? כמובן שיש תור גדול בכניסה, המון אנשים מחכים ואיזה גברת אחת אומרת לכולם להיות סבלניים?
"הרי אם תתעצבן, זה לא יזוז מהר יותר".... זה בדרך כלל אחת הוורסיות הקבועות של המשפט הזה. אז נכון, כאשר מתעצבנים, זה לא זז מהר יותר, אבל לפחות זה עובר טוב יותר. כאשר צועקים על חברת קידום אתרים שלך, אולי זה לא באמת גורם לאתר שלך לעלות למעלה יותר מהר, אבל זה בהחלט עושה לך הרגשה טובה בלב. ואם בועטים בשער החשמלי, אז זה הולך עוד יותר בכיף.
כולנו זוכרים את זה בתור ילדים:
זוכרים את זה שאימא שלכם אומרת לכם: "תחכה בסבלנות עד שתסיים את הגלידה ואז תתחיל לאכול". סליחה הפוך בדיוק, חכה עד שתסיים את האוכל. אבל אימא, אני לא רוצה לסיים את האוכל קודם, אני רוצה ישר את הגלידה, מי בכלל רוצה לאכול אורז?
הדוגמה הזו מלווה אותנו כל החיים. לכל מקום שאנחנו הולכים, זה חוזר על עצמו במדויק. רוצה לקדם אתר בגוגל? תהיה סבלני, רוצה לעשות משהו אחר בחיים שלך? תהיה סבלני. אז, אלוהים שבשמיים עזוב אותנו מסבלנות, אנחנו רוצים את הכול עכשיו, ברגע זה כמה שיותר מהר. תן לנו את זה עכשיו, או שעזוב אותנו לגמרי עם השטויות האלו, אין לנו כוחות לזה כבר.
אז מה לעשות?
כאן אנחנו חוזרים לשאלה הגדולה באמת: מה בעצם עושים? והתשובה הצפויה היא: מי בכלל יודע? האם למישהו יש תשובות ברורות למשהו בחיים האלו? אם יש לכם, אני אשמח מאוד לשמוע אותן, כי לצערי כבר מזמן לא מבין שום דבר בחיים, הכול זורם ומתנהל, אך אני לצערי לא מבין בזה כלום.