התמכרות- אהבה והגשמה עצמית 

המטרה במפקד הייתה כמובן לדעת את מספר בני ישראל,אבל המפקד התנהל בצורה מאוד לא יעילה ומסורבלת, לכאורה.

במקום שכל נשיא שבט ,יבקש מכל ראש בית אב, את מניין הנפשות ויחבר את המספר אותו יוכל במהירות להעביר למשה רבינו,אומר הרמב"ן שמשה ואהרון ישבו באוהלם ואליהם ניכנסו אחד אחד כל בני ישראל למפקד ייחודי בו שני המנהיגים הקשישים ברכו באופן אישי כל אדם וכך גם מנו אותו.

ההלכה אומרת, שאסור למנות את עם ישראל באופן מספרי ,דויד המלך נענש על כך למרות שהיו לו סיבות רבות לעשות את מה שעשה על פי חז"ל. הסיבה היא, שעם ישראל אינו מכלול של מספר אנשים אלא הוא מורכב מאנשים שונים שיחד יוצרים את התמונה המופלאה שנקראת עם ישראל.

משל למה הדבר דומה , לאדם שיקנה פאזל בן 1000 חלקים וכאשר יגיע לביתו, אם יתברר לו שחסרים שנים או שלושה חלקים ואפילו חלק אחד , הוא יטריח עצמו לשוב לחנות ולבקש שיחליפו לו את הפאזל, שלא כמו במקרה שהוא קנה מארז של אלף גולים, או אלף סוכריות , אם הוא יגלה זאת בביתו הוא לא ישוב לחנות בגלל שלושה גולים או שלוש סוכריות מתוך אלף.

דווקא השוני בחלקים של הפאזל, עושים אותו כל כך יפה מאתגר ומושלם. זו הסיבה שמשה ואהרון על פי הרמב"ן ברכו כל אחד ואחד מישראל.

חלק לא קטן מהמטופלים שלנו, הגיע אלינו בעיקבות חיים בתחושה שאין להם שום דבר ייחודי, שהם סתם ילדים לא מעניינים, לא כישרוניים ,שיש להם פוטנציאל, שלעולם לא יממשו אותו. ואז הם מוצאים סביבה חדשה שלא שופטת אותם על פי הציונים שלהם ,על פי ההשגים שלהם,על פי האייפון החדש שיש להם. חברה של "פריקים " "פנקיסטים" או סתם ילדי רחוב עזובים, עצובים, שמחפשים חום ואהבה בדיוק כמותם.

מהר מאוד, הם ימצאו את עצמם נגררים לחיי הרחוב,הם יתחילו לעשות מה שאלה שאספו אותם לקבוצה שלהם עושים. הם ישתו, הם יעשנו ולא רק סגריות, הם יתחילו לסחוב מחנויות ולגנוב מאנשים,כדי לשרוד כדי להרגיש שבכל זאת יש משהו שהם טובים בו.

כמעט כל מי שהגיע אלינו לטיפול, היה בסרט הזה. אחד מהם הוא רוני. בחור מישיבה תיכונית שמאז שהוא מכיר את עצמו ,הוא לא הצליח בסביבה הלימודית. בכל האבחונים שעשו לו אמרו להורים שלו שהוא ילד כישרוני, אבל סובל מהפרעת קשב וריכוז. הוא הכיר את חדר המנהל והחצר, הרבה יותר מאשר את כיתתו. הדרך לרחוב היתה ברורה בשבילו מהר מאוד, הוא התגלה דווקא כנער כישרוני, כי הוא הפך לאחד ממנהיגי הרחוב של הסטלנים הדתיים. בסוף הוא נעצר ע"י המשטרה ונשלח אלינו לחלופת מעצר ולטיפול. מספר ימים לפני שהוא סיים את הטיפול שלו שנמשך כשנה, הגיע לרטורנו קבוצת מנהלי תיכונים וישיבות תיכוניות ליום עיון. רוני ששמע על בואם ביקש ממני להעביר להם "מסר" היינו לספר להם על מה שהוא עבר לפני רטורנו ותוך כדי הטיפול. שמחתי על בקשתו ואכן לאחר שסיימתי להרצות בפנייהם קראתי לו והוא התיישב מולם.הוא סיפר להם על הטיפול הקשה ועל זה שתוך שנה הוא הצליח לעבור את כל מבחני הבגרות. אחד המנהלים זיהה אותו. הוא היה המנהל שזרק אותו מהישיבה התיכונית שלו. רוני דיבר מקסים! אנשים הבינו לראשונה אולי מה עבר עליו ומדוע הוא התנהג כפי שהתנהג. בתום דבריו קם המנהל שלו והציג את עצמו. המנהל  שהתרגש עד דמעות מהמפגש שאל את רוני איך הוא יוכל לכפר על זה שהוא זרק אותו מהלימודים, במקום למצוא דרך להתמודד ולעזור לו. רוני הסתכל  עליו ושאל: "אתה באמת רוצה לכפר?" כן" ענה המנהל ,"אז בוא לכאן שניה" אמר רוני וצעד לקידמת הבמה, המנהל הגיע אליו ואז אמר לו רוני " כל מה שהייתי צריך זה לקבל חיבוק, בתקופות הקשות שעברתי, המנהל,תן לי בבקשב חיבוק" החיבוק והדמעות שהתרבבו זה בזה סגרו מעגל .

לפעמים כל מה שעלינו לעשות לאותם ילדים מיוחדים ושונים אולי מרוב הילדים זה ,לא לשפוט אותם ,להקשיב להם,להכיל את הכאב והתסכול שלהם ולחבק אותם כשקשה להם.

אוהבים!