איך זה שאחריות מתגלגלת לה.. ניתוח מיקרה אסון הכרמל

דודי אילת -דוקטורנט בבי"ס לניהול אוניברסיטת בן גוריון

איריס רוזנס-סטודנטית לתואר שני בבי"ס לניהול ללימודי מוסמך בתוכנית ללימודי אלכ"ר

פתיח:

במסגרת הדיון הציבורי המתקיים אחת לכמה זמן, בנושאאחריות אתיקה וסמכות במינהל הציבורי, אנו מבקשים במאמר זה להציג, ניתוח ביקורתי של אירוע והחלטות של גופים ממשלתיים וציבוריים תוך יישום מושגים ועקרונות עליהם מצביע דניס תומפסון במאמרו "אחריות מוסרית של נושאי משרות ציבוריות: בעיית הידיים הרבות".

ראוי להזכיר בהקשר הזה,כי בעיית אחריות האישית(חוסר לקיחת אחריות אישית) היא בעיני כותבי מאמר זה,"רעה חולה" בישראל,שמתבטאת הן בקרב פוליטיקאים ובירוקרטים בסקטור הציבורי והן בסקטור העסקי לדוגמא,בתופעת "התספורות" של הטייקונים ,שדוחים/מעקבים/מצמצמים את חובם למשקיעים וקוני האג"ח תוך התעלמות מאחריותם האישית. סוגיית האחריות האישית לפיכך היא רחבה ומגוונת,כאשר במאמר זה קבענו גבולות גזרה, הנוגעים לאירוע אסון הכרמל ואחריותם של נושאי המשרות הציבוריות המעורבים בעניין.

בחרנו לבחון את דוח מבקר המדינה העוסק בנושא היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום במלחמת לבנון השנייה. ממצאי הדו"ח הינם חמורים מאוד ומדגישים כי כל ההמלצות בעניין מאז מלחמת לבנון השנייה לא יושמו. באופן אירוני, פורסם הדו"ח בסמוך לאירוע השריפה בכרמל (מכונה גם אסון הכרמל) אשר התבטא בשריפת יער נרחבת, שהתרחשה בחנוכה ה'תשע"א, מ-2 עד 5 בדצמבר 2010 . בשריפה נספו 44 בני אדם, כ-17,000 איש פונו מבתיהם וקרוב ל25,000 דונם ובהם כמה מיליוני עצים עלו באש. כבר ביומה הראשון הפכה השריפה לאסון השריפה הכבד ביותר בתולדות מדינת ישראל‏.

הקשר בין סוגי תירוצים שונים אותם מציג תומפסון לבין שני הקריטריונים

לייחוס אחריות אישית

במאמרו מתייחס דניס תומפסון לתירוצים השונים בהם משתמשים נושאי תפקידים ציבוריים בבואם להתייחס לאחריות שהוטלה עליהם במקרים שונים.

ראשית מבדיל תומפסון בין אחריות קולקטיבית לבין אחריות אישית.

קריטריונים לאחריות אישית:

א. הפעולה או חוסר הפעולה שהתבצעה גרמה לתוצאה

ב. הפועל לא פעל מתוך אי ידיעה או כפייה.

ולאחר מכן סוקר מגוון של תירוצים הנחלקים לשני סוגים מרכזיים:

תירוצים סיבתיים

תירוצים של אפשרויות הבחירה

כאשר אדם תפקד בצורה כושלת הוא פועל להסיר מעצמו אחריות אישית ע"י מתן תירוצים שונים כגון - אם אני לא הייתי עושה זאת ,מישהו אחר היה עושה זאת,או לחלופין לולא עשיתי זאת מישהו אחר היה עושה .

תירוץ מסיבה חלופית על מנת להסיר אחריות אישית מכך שהפעולה של אותו אדם גרמה לתוצאה

במסגרת הקטגוריה של תירוצים סיבתיים קיימים תירוצי "אין סיבה" במסגרתם מנסה נושא המשרה לנתק את עצמו משרשרת האירועים שהובילה לתוצאה המזיקה ובכך בעצם להימנע מלקיחת אחריות אישית. במסגרת תירוץ זה נושא המשרה טוען כי המחדל לא קרה בתחום האחריות שלו אלא של מישהו אחר .

לגבי תירוץ של אפשרויות הבחירה,נושא משרה אשר אין ספק בתרומתו לתוצאה הגרועה עלול לפטור את עצמו מאחריות בטענה של חוסר ידיעה או יכולת לצפות את העתיד להתרחש. באופן כזה התירוץ של חוסר ידיעה בדבר התוצאות לכאורה אמור לשמש למניעת לקיחת אחריות אישית על התוצאות.

במאמר זה, התבססנו על דוח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אודות "היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום במלחמת לבנון השנייה", על קטעי עיתונות שאיתרנו ברשת, פרוטוקולים מישיבת ביקורת המדינה ומאמרים רלוונטיים.

בשנת 2007 , לאחר מלחמת לבנון השנייה, פורסם דו"ח המבקר בו נקבע כי מערך הכיבוי מהווה נקודה חלשה בפעולות החילוץ וההצלה. אולם למרות הדו"ח , משרדי הממשלה לא מילאו אחר המלצות המבקר והמצב, לא רק שלא תוקן, אלא חלה בו הידרדרות משמעותית בשלוש השנים שחלפו עד לאסון הכרמל, כך שבמקרה זה לא ניתן בשום פנים ואופן להסתמך כאן על תירוץ אי הידיעה.

אי יישום ההמלצות משמעותו חוסר פעולה,למרות הידיעה ומכאן האחריות האישית שיש לראשי משרדים אלו על התוצאות.

בדוח 2007 של מבקר המדינה אחרי מלחמת לבנון השנייה מציין המבקר כי "במערך הכבאות בישראל אין מערכת מרכזית של פיקוד ושליטה, וחסרונה בלט בתקופת המלחמה בצפון. על משרד הפנים לפעול ביתר שאת לקידום המהלכים לגיבושו של המבנה העתידי הרצוי של מערך הכבאות. כמו כן מן הראוי להשלים פערי ציוד חיוניים לצורך הבטחת כשירותם של שירותי הכבאות לעתות חירום. "

ובהמשך "מן הראוי ששר הפנים, שר הביטחון ופיקוד העורף יפעלו לשיפור ההיערכות של שירותי הכבאות ולהשלמת הקמתו והכשרתו של מערך הכיבוי האחוד".

דוח מבקר המדינה הוגש בדצמבר 2010 וביקר באופן חמור את התנהלות המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים במהלך השנים ועד לפרוץ המלחמה ועליית הנושא לסדר היום הציבורי.

"...משרד מבקר המדינה הכין דוח מעקב על היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום. יש לייחס חשיבות יתרה להיערכות זו בעקבות הכשלים שהתגלו בתפקוד המערך להגנת העורף במלחמת לבנון השנייה ולנוכח האיום הממשי שמדינת ישראל ניצבת בפניו בעת חירום - במלחמה ובאסונות המוניים""

להלן פיסקה המתמצתת את מהות תוצאות הדוח:

אני מוצא לנכון להתריע בפני ממשלת ישראל וראש הממשלה על מחדל מתמשך זה הרובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והשר העומד בראשו. חובה למנוע לאלתר את הסחבת בטיפול בשירותי הכבאות וההצלה ואת גלגול האחריות של השרים איש על רעהו; על שרי הממשלה הנוגעים בעניין, במרכזם שר האוצר ובשיתוף שר הביטחון, המופקד על רשות חירום לאומית, לשלב זרועות כדי ליישם בדחיפות עליונה את החלטת הממשלה להקים רשות ארצית לכבאות והצלה ולארגן את מערך הכבאות באופן שיתאים לייעודו - ויפה שעת אחת קודם!

דוח זה על היערכות שירותי הכבאות וההצלה הוא דוח חמור מאוד המעיד כמאה עדים על מינהל בלתי-תקין לחלוטין, בעיקר אצל מקבלי ההחלטות בממשל הישראלי.

הביקורת המרכזית מתייחסת להחלטת הממשלה ברשות אולמרט משנת 2008 להקמת רשות ארצית לכבאות והצלה ואי יישומה לאורך שנים.

למרות ההחלטה דאז טרם יושם השינוי במבנה שירותי הכבאות ומשרד הפנים טרם גיבש את הצעת החוק הנדרשת ליישום.

המצב בפועל הינו שעקב המבנה הארגוני הנוכחי, אין לנציג הכבאות יכולת ממשית של פיקוד ושליטה על המערך בשטח ואין גורם מרכזי אחר שבסמכותו ובאחריותו לבחון את כלל הצרכים של המערך , לקבל החלטות תקציביות ותעדוף בעת חרום.

הטענה:

הביקורת העלתה כי הצוות לתיקון ליקויים של משרד הפנים לא דן בדרכים לתיקון הליקויים שפורסמו בדוח הביקורת על מלחמת לבנון השנייה, ושר הפנים דאז, ח"כ מאיר שטרית לא הנחה את הצוות לדון בנושא זה כמתחייב על פי חוק מבקר המדינה.

תירוץ ? מר אלי ישי, שמכהן כשר הפנים מאפריל 2009, מסר למשרד מבקר המדינה במאי 2010 כי "בימים אלו אמור הצוות לדון בליקויים שעלו בעקבות מלחמת לבנון השנייה".

תירוץ ? ח"כ מאיר שטרית הודיע בתגובתו למשרד מבקר המדינה ביוני 2010: "לא נקטתי פעולה אקטיבית לכינוס הוועדה לתיקון הליקויים במלחמת לבנון מכיוון שהתחלתי תהליך של שינוי ארגוני מקיף ברשות הכיבוי".

לא זו בלבד שמרבית הליקויים שהועלו בביקורת על מלחמת לבנון השנייה בנוגע לשירותי הכבאות לא תוקנו, אלא שהמצב אף החמיר לנוכח האיום הגובר על העורף ובאו לידי ביטוי בצורה חמורה במבצע עופרת יצוקה (בין 28.12.08 ל-19.1.09)

דיון מהותי נוסף החל להתעורר בנוגע להחלטה העוסקת בשאלה איזה משרד צריך לקבל על עצמו את האחריות על "הרשות ארצית לכבאות והצלה" - משרד הפנים - משרד הביטחון - המשרד לביטחון פנים? אך בעלי התפקידים נמנעו מהחלטה והעבירו את האחריות לרשות זו בין המשרדים.

ניתוח התירוצים - ייתכן שמקבלי ההחלטות מכינים תירוץ "אין סיבה" ליום סגריר שבמידה ויקרה אסון כלשהו יוכלו לטעון שהנושא לא היה בתחום אחריותם או לפחות לא רק בתחום אחריותם אלא יש לו "ידיים רבות "שאחראיות על המצב הזה ובטח לא שלהם או לפחות לא רק שלהם.

עד ליום עריכת הדוח לא התקבלה החלטה לגבי הרפורמה בשירותי הכבאות.

מבצע "עופרת יצוקה" ותרגיל "נקודת מפנה 3"1, העלו בפני שר הפנים ושר הביטחון את המשמעות החמורה של הפערים במערך שירותי הכבאות. אף על פי כן, במועד סיום הביקורת, זמן רב לאחר המבצע והתרגיל האמורים, נמצא כי לא נעשו פעולות ממשיות לטיפול בבעיה שתוארה לעיל. העובדה שהטיפול בבעיה - של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, מר אלי ישי, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הביטחון - התמשך מאוד ולא תרם לקידום פתרונות מעשיים ותכניות משולבות היא בגדר כשל שמשמעותו הפקרת האוכלוסייה האזרחית בעת חירום. נוסף על כך, היה על שר הביטחון להידרש לטיפול בנושא בתוקף אחריות-העל שהטילה עליו הממשלה "לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום".

הדוח סוקר פרוטוקולים רבים של ישיבות בהן לא גובשה החלטה חד משמעית לקידום הנושא ולבסוף מסכם:

על אף כל האמור לעיל ולמרות הדיון שהתקיים בעניין שירותי הכבאות בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות שר הפנים ושר האוצר, בעיית שירותי הכבאות לא באה על פתרונה. כשל מתמשך זה מונח בראש ובראשונה לפתחו של משרד הפנים והשר העומד בראשו, כמי שעליו מוטלת האחריות המיניסטריאלית לשירותי הכבאות, לרבות לגבי מוכנותם לעת חירום לנוכח הסכנות הצפויות לפי איום הייחוס. משרד האוצר מצדו מנע הקצאת תקציבים נוספים לאורך זמן והתנה את מתן הסיוע התקציבי למימון השלמת המשאבים החסרים בשירותי הכבאות בשינוי הארגוני האמור. בשל העובדה ששינוי ארגוני זה לא קודם, נותרה בעינה ובמלוא חומרתה אי-המוכנות של שירותי הכבאות לעת חירום.

הטלת האחריות

באפריל 2007 הטילה הממשלה על שר הביטחון, מר אהוד ברק, את "אחריות העל לטיפול בעורף בכלל מצבי החירום", ובעקבות כך הוקמה רח"ל כדי שתשמש "גוף מטה מתאם ליד שר הביטחון ותסייע בידו לממש את אחריות-העל לטיפול בעורף בכל מצבי החירום".

הטענה -

בביקורת לא נמצא כי שר הביטחון ומשרד הביטחון היו מעורבים באופן פעיל בגיבוש פתרון מעשי בעניין מוכנות שירותי הכבאות לעת חירום עם שר הפנים ולפי הצורך גם עם ראש הממשלה או הממשלה.

התירוצים -

ניתוח התירוץ ? העברת האחריות לנושא תפקיד אחר, תירוץ "אין סיבה"

ניתוח התירוץ - הנ"ל נוקט בעמדה של העברת האחריות לנושאי משרה אחרים ולמשרדים אחרים ופוטר את עצמו מאחריות בכך שהוא דיווח והמליץ. (תירוץ אין סיבה)

ניתוח התירוץ ? ראש הממשלה לוקח על עצמו בסוג של אחריות מידרגית את הנושא לטיפולו מאחר והוא היחיד היכול לקבל החלטות כמנהיג,מה שמתחבר לריטואל האומץ שנזכיר בהמשך בעת פיאור ראש הממשלה בטקס הזיכרון כראשון שהבין את גודל האירוע.....

תקנים

הביקורת על מלחמת לבנון השנייה העלתה כי ערב המלחמה היה מספר הכבאים שהועסקו בשירותי הכבאות קטן ב-157 ממספרם הנדרש על פי התקן.הביקורת העלתה כי בשנים 2007-2009 פנתה נציבות הכבאות פעמים אחדות למשרד הפנים והתריעה על מצוקת כוח האדם בשירותי הכבאות, אך הבעיה לא באה על פתרונה.

נציב הכבאות כתב בספטמבר 2009 לשר הפנים, מר אלי ישי, בין היתר, כי "מחסור בכבאים גורם לאובדן חייהם של אזרחים.

הטענה -

הביקורת העלתה כי נציבות הכבאות, בראשות רב-טפסר שמעון רומח, לא התאימה בשנים האחרונות את תקן כוח האדם הקיים בשירותי הכבאות לעת שגרה לגידול שחל באוכלוסייה ולפיזור האוכלוסין בישראל

לאחר שהסמיך שר הפנים את נציב הכבאות לקבוע את התקנים במערך הכבאות, הוטלה על הנציב, רב-טפסר שמעון רומח, האחריות לעשות כן - הן בעניין התקנים לעת שגרה והן בעניין התקנים לעת חירום. ראוי שנציב הכבאות, רב-טפסר שמעון רומח, יקבע את התקנים הנדרשים במסגרת מערך שירותי הכבאות, כדי שיהיה אפשר להציג לשר הפנים, ולשר הביטחון - המופקד על הטיפול בעורף בעת חירום, מהן יכולותיו האמתיות של מערך הכיבוי בעת שגרה והן לנוכח איום הייחוס והצרכים בעת חירום.

התירוץ ? נציב הכבאות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "הנציבות מודעת לעובדה שמספר התחנות הקיים ופריסתן אינו עונה על הצרכים. המגבלה המרכזית לתיקון סעיף זה הינה מגבלה תקציבית". כלומר מעבירים את האחריות בנדון למשרד האוצר.

ניתוח התירוץ - הגדרה טכנית של משרה,טוען תומפסון (שם ע"מ 82) אינה פוטרת את נושא המשרה מבחינת אחריותו. הטענה החוזרת כי משרד האוצר הוא הבעיה אינה פוטרת את ראשי מערך הכבאות,מאחריותם למצב.

ערכות קשר ומחשוב

הטענה - הביקורת העלתה כי תחנות הכיבוי בארץ אינן מקושרות ביניהן במערכת ממוחשבת, ומערכת הקשר בין רכבי הכיבוי ובינם לבין תחנות הכיבוי מבוססת על מכשירי קשר ישנים הפועלים בתדרים מעטים, והדבר גורם למגבלות בשימוש בקשר בעת עומס אירועים.

התירוץ ? נציב הכבאות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "מזה כשנתיים עוסקת נציבות כבאות והצלה בפרויקט מחשוב כולל למערך הכבאות הארצי. התוכנה המבצעית נמצאת בשלב של יישום והטמעה... הטמעתה אמורה להסתיים עד נובמבר 2010... בימים אלו מובילה משטרת ישראל פרויקט קשר לאומי לכלל ארגוני החירום... על מנת להשתלב בפרויקט... התחלנו באפיון של המערכת הנדרשת... עם סיום האפיון... תוגש הבקשה לתקצב את הפרויקט".

ניתוח התירוץ ? תומפסון (שם,עמוד 87) מציין כי קיימים נהגים בירוקרטים שכוונתם אינה שלילית,אך מתברר שהם מגבילים את עבודת נושאי המשרות הציבוריות. מאחר שנושאי מישרה אלו ניצבים מול אמות מידה תובעניות במילוי תפקידם ,ורק לעיתים נדירות יש בידיהם די משאבים לעמוד בהם הם מפתחים "מנגנונים בירוקרטים" להתחמקות מאחריות לכישלונותיהם.

בית ספר לכבאות

הטענה ? בין השנים 2007-2009 , התריעה הנציבות על הצורך להקים בית ספר חדש לכבאות ולהצלה כדי להכשיר כהלכה את הכבאים לתפקידים המוטלים עליהם בעתות שגרה וחירום

התירוץ ? נציב הכבאות מסר למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "אותר מקום חלופי לביה"ס... הוכנה פרוגראמה, אך זאת טרם אושרה באגף התקציבים".

ניתוח התירוץ - שוב יש ניסיון להעביר את האחריות לתחום פעילותו של אגף אחר , אך הגדרה טכנית של משרה אינה פוטרת מאחריות, בנוסף אנו שוב רואים כיצד נהגים בירוקרטים יוצרים מנגנון שמאפשר להעביר אחריות מאגף לאגף.

תכנית תקציבית והתניית תקציב בשינוי ארגוני

הטענה - בביקורת התגלו כשלים קריטיים בעניין היערכותם של שירותי הכבאות לעתות חירום.

"...משרד הפנים ומשרד האוצר היו ערים לתמונת מצב זו. בשנים 2007-2010 הציג משרד הפנים למשרד האוצר פעמים אחדות את הצרכים התקציביים הכוללים של שירותי הכבאות לעת שגרה ולעת חירום, אך רק במאי 2010 הציג גם דרישה תקציבית מצומצמת לכיסוי פערים מידיים. חרף הפערים החמורים בשירותי הכבאות, משרד הפנים לא השכיל לגבש ולתקצב, בשיתוף משרד האוצר, תכנית מוסכמת שתאפשר, בין היתר, להשלים באופן מיידי פערים קריטיים בשירותי הכבאות שברור כי הם חיוניים לתפקודם של שירותי הכבאות בעת חירום...."

התירוץ ? משרד האוצר מסר כי החלטת הממשלה ממאי 2008 להקים רשות ארצית לכבאות והצלה "לא הפרידה את הטיפול בסוגיה התקציבית משאר הסוגיות ולא עשתה הבחנה בין חוסרים מהותיים לשאר החוסרים, אלא קבעה מדיניות הוליסטית. ההחלטה מחייבת את הממשלה כולה, ובכלל זה את משרד האוצר, לרבות בסוגיית התקציב... האחריות הכוללת על מערך הכבאות מוטלת על משרד הפנים, לרבות בסוגיה התקציבית... למשרד הפנים מקורות תקציביים נוספים ולפיכך יכול היה לאורך השנים האחרונות לקבוע סדרי עדיפויות פנימיים ולהסיט משאבים מנושאים שונים לטובת מערך הכבאות". (כלומר הטענה כאילו האוצר הינו הבעיה מופרכת לכאורה כאן.)

ניתוח התירוץ ? יש כאן סוג של תירוץ "אין סיבה"- excuses from null cause

תומפסון מציין(שם ע"מ 81) כי מאחר שבדרך כלל אפשר לציין כמעט כל מעשה או הימנעות ממעשה של נושא מישרה בארגון שהביאה לתוצאה,נושא מישרה המשתמש בתירוץ זה כדי להבחין בין המעשה שלו או אי המעשה שלו לבין אלה של האחרים. אחת הדרכים לכך היא הטענה המוכרת "זה לא מתפקידי" בצורה זו התירוץ מיועד בדרך כלל לקטוע כל ויכוח בשאלה האם נושא המשרה (במקרה הזה האוצר והשר העומד בראשו) היה יכול לשנות במשהו או שיוכל לשנות משהו בעתיד. בנוסף יש תחושה כי ערפול בתהליך יצור ערפול באחריות - ההחלטה היא למעשה תחת פיקוחם של שלל גורמים בממשלה ולכולם "יד ורגל" באי מימוש ההחלטה - בעיית ריבוי הידיים בהתגלמותה.

קשר עם פיקוד העורף

הטענה ? בביקורת הועלה שפקע"ר לא ריכז את בעיות היסוד של שירותי הכבאות ולא הציגן לראש רח"ל או לסגן שר הביטחון, ולא נמצא שהתקיים דיון משותף ביניהם

התירוץ ? בפגישה עם צוות הביקורת בדצמבר 2009 מסר קצין הכיבוי הפיקודי של פקע"ר, אל"ם (במיל') משה שמש, כי "הקשר עם פקע"ר הידרדר מאז מלחמת לבנון השנייה ולאחר שהתחלף מפקד פקע"ר". בפגישה עם צוות הביקורת בינואר 2010 אמר נציב הכבאות כי "מאז מלחמת לבנון השנייה יש התרחקות מתמשכת בין שירותי הכבאות לבין פקע"ר".

צה"ל הודיע למשרד מבקר המדינה באוגוסט 2010 כי "לדעת פקע"ר, הקושי המרכזי בפעילות מול שירותי הכבאות נעוץ בעובדה כי כיום מבנה הארגון הינו על בסיס איגודי ערים מקומיים... ולא ארגון ארצי בעל היררכיה וכפיפות מוסדרת, הפועל על פי נורמות שירות הנהוגות בארגוני חירום דומים כדוגמת מד"א [מגן דוד אדום] והמשטרה. הסדרת סוגיה זו, העומדת במרכז דוח המבקר, היא ראשית הצירים של שיפור ההיערכות של שירות הכבאות וההצלה לחירום... לצד הפיכת שירות הכבאות לארגון ארצי מוצע לבחון את מיקומו במשרד הפנים, שפעילותו בשגרה איננה מכוונת לעיסוק בחירום, והכפפתו למסגרת אחרת העוסקת באופן שוטף בהכנות לחירום".

קבלת אחריות - מפקד פקע"ר, אלוף יאיר גולן, אמר בשיחה עם צוות הביקורת במרס 2010, בין היתר, כי "הוא אינו יודע האם יש לשירותי הכבאות מספיק ציוד לחירום כיוון שפקע"ר לא ניתח זאת", ו"הוא מכיר חד-משמעית בחוסר הידיעה שלו ושל פקע"ר לגבי מצב כשירות שירותי הכבאות לחירום ובמשמעות של ליקויי כשירות אלו בנוגע לנושא כיבוי אש". עוד ציין מפקד פקע"ר כי "נוכח העובדה שפקע"ר אחראי בחירום להתגוננות אוכלוסייה ולהפעלת שירותי הכבאות כארגון עזר, [הוא] מודע לכך שהבעיה של מוכנות שירותי הכבאות לחירום היא גם בעיה של פקע"ר", וכי "ייכנס מייד לעבודת מטה בפקע"ר, שלא נעשתה עד היום, לבחינת הנושא ומשמעויותיו". להערכת מפקד פקע"ר, "תוך חודשיים תתגבש בפקע"ר תמונת מצב בנוגע למיפוי הצרכים של מערך שירותי הכבאות לחירום".

ניתוח התירוצים -

בעקבות הדוח החמור התפרסמו באמצעי התקשורת תגובות רבות בעניין הדוח העוסקות בניתוב האחריות לגורמים שונים:

אתר NRG 5.12.2010

אלי ישי הגיב הלילה (שבת) בזעם רב על הטענות שהושמעו נגדו בתקשורת, בסוף השבוע האחרון ועל הרמיזות כאילו הוא מעדיף השקעות בציבור החרדי על פני סיוע למערך הכיבוי של מדינת ישראל. לדבריו הכשלים במערך הכבאות, הם תוצאה של הזנחה ארוכת שנים.

לדבריו הוא אכן היה שר הפנים בשנים 2002-2003, אולם אחריו כיהנו בתפקיד אברהם פורז משינוי, אופיר פינס (העבודה), ולאחר מכן - אריאל שרון, רוני בר-און ומאיר שטרית מקדימה, אשר אף אחד מהם לא היה חשוד בהעדפת ישיבות על פני מכבי האש.

ניתוח התגובה -מכאן עולה כמובן בעיית הידיים הרבות,על פי טענת ישי יש הרבה אחראים לכשלים הנוכחיים . נכון , אבל כישלונות של אחרים בעבר לא אמורים להצדיק כישלון נוסף בהווה. מעבר לזה יש כאן סוג של שימוש באחריות קולקטבית-הכשלים הם של קודמי ,לא רק שלי.

אתר וואלה חדשות 3.12.2010

האם יש אשם למחדל שירותי הכיבוי בישראל כפי שהוא מתבטא בחוסר היכולת להשתלט על האש בכרמל? גורמים באוצר האשימו הלילה (שישי) בשיחה עם וואלה! חדשות את שר הפנים אלי ישי, אשר משרדו ממונה על שירותי הכבאות בארץ, באחריות למחדל.

לדברי הגורמים, בתקופה האחרונה העביר האוצר תוספת תקציב של 100 מיליון שקלים המיועדים לשירותי הכבאות, אולם, לטענתם, "מכל הבדיקות שעשינו עולה שמשרד הפנים כלל לא עשה שימוש בכסף ולא העבירו לשירותי הכבאות".

מנגד, טוען שר הפנים אלי ישי שכבר לפני שנה וחצי דרש מהאוצר ומראש הממשלה בנימין נתניהו תוספת תקציבית של 500 מיליון שקלים לשיפור יכולתו של מערך הכבאות הארצי. לטענת ישי, רק לפני שלושה חודשים הוא קיבל את התקציב, בסך 70 מיליון שקלים, ותוך חודש התקציבים עברו לרשויות הכיבוי. "הכבאיות שלנו הן קורקינט", הוא אמר. "זה פיקוח נפש ולכן צריך לעבוד מהר. חבל שקרה אסון כזה מחריד, אבל כל הגורמים צריכים לפעול יחד, בשיתוף פעולה. אנחנו מקווים שכעת לא נצטרך יותר להסביר מה הצורך להעברת התקציב לשירותי הכבאות", הוסיף.

ניתוח התגובה ? האוצר מעביר את האחריות למשרד הפנים ואילו משרד הפנים טוען כי דורש מזה זמן רב תקציב לעניין ולא נענה.

גלובס 8.12.2010

המבקר מותח ביקורת, אם כי מינורית יותר, על ראש הממשלה נתניהו, שענה לפנייה ישירה מישי בעניין שירותי הכבאות כי העברת תקציב מותנית ברפורמה. וגם על שר הביטחון ברק, אחראי-העל מתוקף תפקידו לכל מערך שירותי החירום בישראל. אולם, ברור מהדו"ח כי שני האשמים העיקריים במחדל השלטוני הם ישי ושטייניץ - ובסדר הזה.

לשכת ראש הממשלה:

"ראש הממשלה בנימין נתניהו מעריך את בדיקתו המעמיקה של מבקר המדינה בנושא הכבאות, מאמץ את מסקנותיו ומחויב ליישמן בהקדם האפשרי. ראש הממשלה נתניהו הנחה כי הצוות הבין-משרדי שהקים ברשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה ידון כבר בשבוע הבא בהמלצות הדו"ח, במטרה ליישמם בהקדם האפשרי.

"ראש הממשלה, שהעלה השנה את תקציב הכבאות במ-100 מיליון שקל, הנחה את מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, להניח לפניו בימים הקרובים הצעה להקמת מערך כיבוי אווירי שרק בכוחו להתמודד עם שרפות ענק כפי שאירע בכרמל.

"יש להוסיף כי בסיום הדו"ח ציין המבקר בחיוב את החלטת הממשלה מיולי האחרון בעניין שיפור מערך הכבאות וכינה אותה 'החלטה חשובה ומשמעותית'.

ח"כ יוחנן פלסנר, מ"מ יו"ר סיעת קדימה:

"כעת מתברר כי המפקד בשטח אינו יודע להוביל כשאור המצלמות כבה. שורת הכשלים הממשלתיים שנחשפו בדו"ח המבקר משקפת תרבות שלטונית רקובה וסגנון מנהיגות שמתמצה בגלגול אחריות ובהטחת האשמות הדדיות בין שר לשר.

"ההתנהלות הרופסת וחסרת האחריות של ראש הממשלה, שהכריז מעל כל במה כי היערכות לתרחישי עורף עומדת בראש סדר העדיפות הלאומי, מתבררת כמסוכנת לביטחון ישראל.

"אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, שתפעל במהירות וביעילות לאור הממצאים הקשים ותיצור הרתעה מספקת על מנת שמחדל חמור שכזה לא יחזור על עצמו בשנית".

ח"כ מגלי והבה (קדימה), סגן יו"ר הכנסת:

"דו"ח המבקר פוטר את ראש הממשלה והשרים מלהמשיך להתקוטט ולהטיל את האחריות איש על רעהו, ומוכיח כי האחריות מוטלת על הממשלה כולה, מראש הממשלה ועד לאחרון השרים.

"הדו"ח צריך להוות את אקורד הסיום של ממשלת נתניהו, שהעדיפה לגלגל אחריות, במקום לתת מענה לקריסת שירותי הכיבוי - קריסה שבסופו של דבר עלתה במחיר חיי אדם רבים".

ח"כ ניצן הורוביץ:

"דו"ח המבקר מחדד את הצורך בהתפטרותו של שר הפנים אלי ישי. הדו"ח קובע באופן המפורש ביותר כי המחדל המתמשך בשירותי הכבאות 'רובץ בראש ובראשונה לפתחם של משרד הפנים והעומד בראשו'.

"הסכנות עליהן מתריע המבקר כבר התממשו לנגד עינינו. אם קיים עיקרון של אחריות אישית ואחריות מיניסטריאלית - הרי שר הפנים הוא המחזיק באחריות על שירותי הכבאות, ולכן בהתאם לעיקרון האחריות עליו לפנות את כסאו.

"ללא מסקנות אישיות, יישאר הדו"ח הזה, כמו דו"חות קודמים אחרים, אות מתה במגירת הדו"חות המאובקים. חומרת הדברים והשלכתם על חיי אדם וביטחון המדינה מחייבים הקמת ועדת חקירה ממלכתית".

Mako 5.12.2010

אמש יצא שר הפנים אלי ישי נגד ההאשמות כלפי משרדו, בדבר המחדל בנושא הכבאות. "לא היה נושא שהעליתי כל כך הרבה בפורומים ממשלתיים - כמו מצוקת מערך הכיבוי", אמר בראיון מיוחד לחדשות 2. "פעלתי רבות למען הכבאות", אמר השר ישי. "ביקשתי עוד בקבינט להקים ועדת חקירה שתברר מה קרה פה בשנים האחרונות ומדוע קיצצו במערך הכבאות. צריך לחקור את השתלשלות העניינים".

"התרעתי על כך ששירות הכבאות בארץ הוא מהגרועים בעולם", אמר ישי. "רק אחרי 8-10 שנים שלא היה תקציב, אני הראשון שהצלחתי להביא 100 מיליון שקלים והדגשתי שגם זה לה היה מספיק".

ישי אף הוסיף כי לפני כ-8 שנים, כשממשלת שרון הביאה להחלטה לבטל את הכיבוי האוויר, הוא נותר היחיד שהתנגש להחלטה. "אם לא הייתי שר הפנים, אחרים לא היו משיגים תקציבים לתגבור הכבאות".

ניתוח התירוץ - אלי ישי שימוש באחריות מידרגית כאשר הוא בעצם מפנה את האשמה כלפי מעלה לכיוון הממשלה וכלפי הסובב- אחריות קולקטיבית שיוצרת בעיה של ידיים רבות,-"כל ממשלת שרון אחראית על הכישלון בכך שקיבלה החלטה לבטל את הכיבוי מהאוויר".

לטענתו, ניסה להגדיל את התקציב לשירותי הכבאות. "עשינו את כל הנדרש על מנת להוסיף סיוע לשירותי הכבאות, אך בסוף הממשלה היא הקובעת. גם אצלי היו הישגים, אבל קיבלנו רק מאה מיליון שקלים מתוך ה-500 שביקשנו. שוחחתי בעניין הזה עם כל הגורמים הרלוונטיים. לצערי, כשאני הגעתי למשרד הפנים המצב של הציוד כבר היה לא טוב, תבעתי לרכוש ציוד. לצערי אין תקציב מספיק", הוא אמר. שוב גלגול אחריות ממשרד למשרד.

סיכום ומסקנות והמלצות

בימים אלו אנו ממתינים לפרסום דוח מבקר המדינה בעקבות אסון הכרמל ונמסר כי דוח זה הינו חמור ביותר. יתרה מזו,בעת כתיבת שורות אלו מתקיים טקס יום השנה לחללי אסון הכרמל בצל כבד של הויכוח בין משפחות החללים עצמם על סוגיית האחריות לאסון.

במהלך טקס הזיכרון קרא הקריין דן כנר כי "ראש הממשלה היה הראשון להבין את גודל האירוע"....כמה מוזר לאור העובדה שאת "הסופר טנקר"-המטוס שנקרא ראשונית לכבות את הדליקה איתרו על פי השמועות בגוגל... וזאת במדינה שבה אישים פוליטים מתגאים בהישגים כלכליים וטכנולוגים השכם וערב.

לעניינו-בעקבות הדוח הקודם האחריות למחדלים הוטלה בעיקר על שר הפנים, מר אלי ישי ולכן לדעתנו היה עליו להתפטר, וזאת בגין שני התנאים שתומפסון מציב בנושא אחריות אישית:

1. מעשיו או מחדליו של האיש הם סיבה לתוצאה - אלי ישי לא הצליח לשדרג את מערך הכבאות מה שהביא לתוצאות האומללות במשך זמן טיפול בשריפה,חוסר כושר חילוץ,תגובה איטית בשטח לאירוע ועוד.

2.מעשים או מחדלים לא נעשו באי ידיעה או בכפייה - שר הפנים ידע באופן מלא וכולל על הבעיות הקשות בשירותי הכיבוי עוד מדוח מבקר המדינה .בתום מלחמת לבנון השנייה ולא מינף דוח זה כראוי על מנת ליצור לחץ ופעולה מיידית בנדון.

שוב חוזרת התמונה של כשלים ומחדלים של ממשלה ,דוחות מבקר,ועדות בדיקה ,ועדות חקירה

ואי לקיחת אחריות ו/או גלגול אחריות בין המשרדים או לדרגים המבצעיים בשטח.

ברמה של נטילת אחריות אישית-להערכתנו, שר הפנים אלי ישי לא ייטול את האחריות ויישאר בתפקידו בפועל, עקב התחשבות באינטרסים פוליטיים ורצונו של רה"מ לשמר את ש"ס בקואליציה רה"מ לא פיטר את שר הפנים.

נורמות שלטוניות קלוקלות אלו,אינטרסים פוליטיים צרים לטווח הקצר -כל אלו מסלפים את רעיון האחריות האישית ופוגעים קשה באמון הציבור כלפי מקבלי ההחלטות בדרגים הפוליטיים ובדרגים המינהלים הבכירים על כל ההשלכות הנובעות מכך. השינוי לפיכך ,חייב להיות ברמת הנורמות התרבותיות-ניהוליות והטמעת ערך האחריות האישית לכל שדרת הניהול הציבורית כמנוף לכך ששרים ופקידים יתעמקו,יתכננו ויפעלו באופן רציונלי מתוך תחושת ערך האחריות האישית שיש להם כלפי הציבור בישראל .

מקורות ביבליוגרפים

דוח מבקר המדינה השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, אודות "היערכות שירותי הכבאות וההצלה לשעת חירום במלחמת לבנון השנייה" , דצמבר 2010

פרוטוקול ישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה 7.3.2011

כתבות מרשת האינטרנט:

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/185/484.html

http://news.walla.co.il/?w=/9/1763020

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000606526

http://www.mako.co.il/news-israel/local/Article-712aaed1f84bc21004.htm

Tompson,d.f(1980)"Moral Responsubility of public officials:The problem of many Hands"American Political Science Review,74

מאת: דודי אילת.
מנחה באוניברסיטה
הפתוחה ומרצה במרכז ללימודים אקדמים- אור יהודה. כמו כן
דוקטורנט בנושא אתיקה בניהול באוניברסיטת בן גוריון.

איריס רוזנס-סטודנטית לתואר שני בבי"ס לניהול ללימודי מוסמך בתוכנית ללימודי אלכ"ר אוניברסיטת בן גוריון