ההתפתחות הנוכחית של האנושות מביאה אותנו למסקנה שאם בעבר היינו מקדישים לעבודה מינימום 10 שעות ביממה, הרי שהיום היחס הזה חייב להשתנות משורשו.
התקופה הנוכחית היא כתקופת מעבר. אם פעם היינו צריכים לעבוד קשה על מנת לספק לעצמנו מזון, היום אין עוד צורך בכך. היום תשעים אחוזים מהאוכלוסיה יכולים לא לעבוד ולקבל הכול הודות למיכון ולטכנולוגיות. אנו נכנסים לתקופה מפותחת טכנולוגית שבה לאדם יהיה אפשרות לא לעבוד : שניים עד שלושה אחוזים מהאוכלוסיה יספקו לעולם באמת את הכול, את הנחוץ לחיים נורמלים! כתוצאה מכך, יתפנה לאדם המון זמן. החלל שנוצר חייב להתמלא במאמץ לאיזון עם הטבע הסובב. איזון בין כוח הקבלה וכוח הנתינה, בכך נאזן את כולנו, את כל החברה האנושית, ביחס לטבע. נסיר את ההתנגדות שלנו אליו, החלל שנוצר חייב להתמלא דווקא בהשגת ההרמוניה הזאת. האדם צריך להתפתח מתוך הידברות, מתוך השפעה הדדית מבני אדם אחרים. לכן כאמור זה שעכשיו יתפנו לרוב האוכלוסיה 7-8 שעות ביום – זה מוכתב מראש על ידי תוכנית הטבע- האבולוציה. לא לחינם התפתחנו בטכנולוגיה שלנו, בתקשורת, בשירות ובסחר הבינלאומי עד למידה כזאת שאנחנו יכולים לספק לעצמנו את כל הדרוש על ידי עבודה של שעתיים ביום.אנחנו צריכים להסתכל על כך כמו על המציאות האובייקטיבית.
פינוי הזמן שלנו נועד בכוונה לכך שנביא את עצמנו לאיזון הדרוש. ואז תיפתח עבורנו דרגה שונה לגמרי של קיום, אותה הדרגה שבה נמצאת נבין את התוכנית הכללית. אנחנו נתחיל להרגיש את המכניקה שמנהלת את כל היקום, כולל אותנו. נרחיב את התפיסה ממציאות פנימית מוגבלת לחיצונית אין סופית, זה השלב הבא באבולוציה שהאנושות צריכה כבר להתקדם אליו,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
