בספרו הקלאסי של לואיס קרול, אומרת המלכה האדומה לעליסה "עליך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום, אם את רוצה להגיע למקום אחר, את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר" (תרגום: רינה ליטוין). משפט נפלא זה משמש פעמים רבות כדי להדגים את קצב החיים והדרישות שמציב בפנינו העולם המודרני.
החוק, מצד שני, אמור להוות עוגן של יציבות, לתת לנו בסיס איתן להישען עליו ולדעת מה הם כללי המשחק שעל פיהם אנו פועלים. שינויים בחקיקה אמורים להיות מועטים ושקולים מאחר וכל שינוי "טורף את הקלפים" ומחייב אותנו ללמוד מחדש מה מותר ומה אסור, מה כדאי וממה להימנע.
האם פקודת מס הכנסה עונה לדרישה זו? האם אנו מסוגלים להתבסס על הפקודה מתוך ידיעה שהחוק הוא חוק ואנו יכולים ללמוד אותו, להעביר את הידע והיישומים שלו ללקוחותינו וכד'?
להלן נתונים על כמות התיקונים לפקודת מס הכנסה בשנים האחרונות:
2000- 5 תיקונים
2001- 3 תיקונים
2002- 6 תיקונים
2003- תיקון אחד
2004- 8 תיקונים
2005- 5 תיקונים
הטבלה לעיל כוללת את התיקונים עד תיקון 147 (ומתוכננים נוספים עד תום שנת 2005) ואינה כוללת תיקונים במסגרת חוקים אחרים. בנוסף, גם חוקי מס אחרים מתעדכנים חדשות לבקרים, ואסור לשכוח את התקנות, הוראות הביצוע, החוזרים וכד'.
האם מישהו יכול לעכל חמישה תיקוני חוק בממוצע בשנה? האם ניתן לתכנן, להיערך או להתמודד עם כזו מסה של שינויים?
אולי כדאי שהמחוקקים יקדישו את מרצם והיצירתיות הגלומה בהם גם לתחומים נוספים ויאפשרו לציבור הנישומים סוף- סוף להתאושש ממטר השינויים הבלתי פוסקים?
הערת המחבר
נייר העמדה פורסם ב"מסים ומעשים"- עדכון שוטף בענייני מסים בהוצאת לשכת רואי חשבון בישראל. גליון מספר 219 - טבת תשס"ו - ינואר 2006.
