הסוד
הוא, כבכל תחום ושלב בחיי היום יום שלנו, למצוא את נקודת האיזון, אותה נקודת איזון
המספקת לנו את ההליכה הנוחה ביותר, התפריט התזונתי האופטימלי ביותר וכדומה.
החשיבות
של נקודת האיזון טמונה ביכולת שלה להתגמש בהתאם לשינויים המזדמנים על ידי החיים,
כדוגמת השמנה, הרזייה, פציעה או שריטה, מחלות פנימיות ועוד, במטרה לאפשר לנו
להמשיך לחיות כרגיל ולהשיג תוצאות רצויות.
דוגמא
נוספת לאיזון ניתן למצוא במקרה בו נפצעים ביד העיקרית שלנו. במידה והיד העיקרית
הינה יד ימין, יש להכין את יד שמאל לתפקוד יתר, גם אם יתבצע בקצב איטי יותר ובאופן
אפקטיבי פחות. במידה והגוף פעיל באופן שוטף, הוא יהיה מסוגל להתמודד עם השינוי על
ידי הפעלת שרירים לא פעילים, אשר עשויים לדאוב ולכאוב באופן שיילך ויפחת עם הזמן.
מבחינה נפשית, התנהלות הגוף תהיה איטית יותר וממוקדת פחות, אך תהיה חיונית לגוף
שכן היא תשפר את תפקוד הצד החלש יותר.
שחייה - עקרונות הציפה
א.
הרחבת השטח הפנימי של הגוף
ככל ששטח הציפה גדול יותר - המשקל הסגולי של הגוף נמוך
יותר - ויכולת הציפה קלה ואף ממושכת יותר.
כלומר,
במידה והמשקל הסגולי של הגוף יתפרש על פני שטח רב יותר, יכולת הציפה שתתקבל תהיה
קלה וטובה יותר!
ב.הרחבת
בית החזה:
כאשר
שואפים הרבה אוויר ונשכבים על גבי הבטן, עם הראש בתוך המים, ללא נשיפת האוויר
החוצה, תחושת הציפה שתתקבל היא של בלון.
תרגול
הציפה יתבצע בכמה אופנים של נשימה:
•
לשאוף כמות מקסימלית של אוויר ולהכניס
את הראש למים.
•
לחזור על סעיף אחד ולהוסיף ציפת גוף.
•
לשאוף אוויר, לנשוף את כולו ולהכניס
את הראש למים.
•
לחזור על סעיף שלוש ולהוסיף ציפת גוף.
•
לשאוף אוויר, להכניס את הראש למים
ולשחרר בועות בקצב איטי.
•
לחזור על סעיף חמש ולהוסיף ציפת גוף.
•
לשאוף אוויר, להכניס את הראש למים
ובבת אחת לשחרר בועות.
•
לחזור על סעיף שבע ולהוסיף ציפת גוף.
המסקנה
שתתקבל מהתרגולים הללו היא כי מילוי הריאות כמו בלון, הינה הדרך הנכונה ביותר
להשגת ציפה אופטימלית. לכן, צריך לחזק ולהאריך את השרירים על מנת להגדיל את נפח
הריאות ולשפר את התפקוד שלהן.
לימוד
שחייה - תרגול מעשי במים:
בתחילה
יש להתחלק לזוגות, בכל זוג - סוחב ונסחב.
בשלב
ראשון, הנסחב מסייע לסחוב אותו באמצעות כיווץ השרירים - שכיבה על הגב והרחבת בית
החזה, תחושה של מים, של זרימת הגוף עמם. בשלב השני, הנסחב 'טובע' ולא מסייע לסוחב.
הגוף של הנסחב כבד יותר ומקשה מאוד על הצד השני - כבסחיבת טובע.
ג.
ראש במים - משקולת.
•
מיומנות הנשימה במים נקראית גם
מיומנות נשימה אקטיבית. כאשר אנחנו נמצאים מחוץ למים, אנחנו שואפים ונושפים: פעולת
השאיפה במקרה הזה אקטיבית ואילו הנשיפה פסיבית. במים, לעומת זאת, גם פעולת השאיפה
וגם פעולת הנשיפה הינן אקטיביות. לפיכך, מנגנון הנשימה מתחזק באופן שוטף תוך כדי
שחייה, במידה והראש נמצא בתוך המים.
•
מיומנות הנשימה האקטיבית הינה למעשה
שיטת אבחון. באמצעות הוצאת הבועות מתחת למים, אנחנו נוכל לאבחן את מצבו הנפשי והפיזי
של המטופל.
תרגול
- המשך:
-
אנחנו נניע את התלמיד כאשר הראש שלו
נמצא בתוך המים. במידה והוצאת הבועות תהיה פרצנית (כמות גבוהה של בועות היוצאות בו
זמנית, תוך כדי נשיפה מהירה של מלאי האוויר שנשאף), אנחנו נדע שישנה מצוקה. הדבר
יכול לנבוע מתוך לחץ, עייפות, פחד ועוד.
-
במידה ואנחנו רואים כי הוא מוציא
אוויר רק מצד אחד של האף, המסקנה שלנו תהיה כי אחד הנחירים סתום. במקרה זה צריך
להנחות אותו, באמצעות מגוון תרגילים, כיצד ללחוץ במים על הנחיר הבריא ולנשוף דרך
הנחיר הסתום.
-
במידה והוצאת הבועות מתבצעת באופן
איטי וקצוב באופן שווה, אנחנו נדע כי התלמיד חש ביטחון, רעננות, שליטה במיומנות
וכשיר להמשך התרגול.
-
בבריכה, ניתן באמצעות מוט להוביל עד
ארבעה תלמידים בעת ובעונה אחת. יש להנחות אותם להוציא בועות בכל אחד מהמצבים
שצויינו לעיל, על מנת לאמוד אודות מצבם הנפשי והגופני של התלמידים.
גבי טפרברג, מנכ"ל גלגל הצלה, המרכז ללימודי שחייה, הידרותרפיה טלפון: 09-7679623 09-7664529 פקס: 09-7668475 אתר: הידרותרפיה