הקדמה: חוק איסור לשון הרע מסדיר סכסוכים בגין לשון הרע בישראל. חוק איסור לשון הרע מגדיר מהו "לשון הרע", מונה את הדרכים בהן ניתן להגיש תביעה או קובלנה בגין פרסום לשון הרע, סעדים אפשריים, מונה טענות הגנה אפשריות, ועוד. תביעות שכאלה רצוי להגיש באמצעות עורך דין לשון הרע. עם זאת, בתי המשפט לא פוסקים על פי לשון החוק היבש בלבד. בתי המשפט אף נשענים על תקדימים משפטיים אותם מביא בפניהם עורך דין לשון הרע, ונעזרים בכלים פרשניים לפירוש חוק איסור לשון הרע בכל מקרה המובא בפניהם על ידי עורך דין לשון הרע.
להלן נביא מספר מקרים בהם דנו בתי המשפט, המדגימים את יחסם של בתי המשפט לתביעות בגין חוק איסור לשון הרע שהוגשו על ידי עורך דין לשון הרע.
ספיאשווילי נ' אגד אג"ש בע"מ (תא"מ (חיפה) 19044-07)
במקרה זה, התובעת, הגב' ספיאשווילי, ביקשה לעלות לאוטובוס של חברת אגד, כאשר ברשותה כרטיס נסיעה מסוג "חופשי-חודשי". לאחר שהציגה התובעת את כרטיס הנסיעה בפני הנהג, טען הנהג בפני התובעת כי כרטיס הנסיעה שברשותה מזויף, תוך שהוא מטיח בה האשמה זו כך שנשמעה על ידי נוסעים נוספים באוטובוס.
בהמשך, החרים נהג האוטובוס של חברת אגד את כרטיס הנסיעה. עילת התביעה בגין לשון הרע נשענה על ההשפלה שהשפיל נהג האוטובוס את התובעת בפני נוסעי האוטובוס. התביעה הוגשה לבית משפט השלום, אשר קבע כי נהג האוטובוס נהג שלא כשורה כאשר הטיח בפני התובעת האשמות בדבר זיוף כרטיס האוטובוס, באופן שישמעו על ידי נוסעים נוספים ויגרמו להשפלתה בפומבי.
בית משפט השלום התחשב בתוכן ההאשמות שהטיח הנהג בתובעת, היקף השומעים שנחשפו לדבר לשון הרע הנ"ל, ההשפלה שעברה הנוסעת בפני הנוסעים באוטובוס.
לגב' ספיאשווילי נפסקו פיצויים בסך 12,000 ש"ח.
קוזובר נ' חדשות ערוץ 10 (ע"א (ת"א) 3645-07)
במקרה זה, תבעה הגב' קוזובר, אשה גדולת מימדים, את ערוץ 10, על כך שבמסגרת כתבה בתכנית "אולפן שישי", צולמה במשך מספר שניות, כאשר מטרת הצילום הוא מחשבת תופעת השמנת היתר בישראל.
לאחר הגשת התביעה, פורסם בשנית הסרטון ובו עוקבת המצלמה אחר הגב' קוזובר, הפעם במסגרת כתבה על תרופה נגד סחרחורות המועילה גם להרזיה.
בית המשפט הדן התביעה קבע כי כנגד התובעת בוצעה עוולת לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע וכן פגיעה בפרטיות על פי חוק הגנת הפרטיות. בית המשפט נימק את קביעותיו, בכך שצילומה של הגב' קוזובר והתמקדות המצלמה בה, תוך שימוש בה כדוגמא לאשה שמנה, דבר הטומן בחובו השפלה פומבית, מהווה לשון הרע, בניגוד לצילומה באופן אקראי בין אנשים נוספים, או ללא קשר לכתבות על תופעת ההשמנה בישראל.
לאמור, לשון הרע הוא תולדה של הקונטקסט של הצילום של גב' קוזובר. נקבע כי צילומים אלה עלולים לבזות את גב' קוזובר, בשל הקשרם השלילי, גם על פי מבחן האדם הסביר. בהתאם לכך, מתקיימים התנאים המנויים בחוק איסור לשון הרע ובחוק הגנת הפרטיות.
לגב' קוזובר נקבעו פיצויים בסך 60,000 ש"ח.
מרשק נ' זמן תקשורת (ת.א (חיפה) 19574-02)
התובעת, הגב' מרשק, הגישה תביעה נגד מקומון "זמן חיפה" לאחר שפורסם בו דבר לשון הרע על בעלה של הגב' מרשק. במדור הרכילות במקומון, פורסם כי בעלה של הגב' מרשק "משתדרג עם בלונדינית צעירה", וכן כי הגב' מרשק עברה ניתוח מתיחת פנים.
בית המשפט השלום קבע כי דבר הרכילות שפרסם המקומון הינו לשון הרע, וכי למקומון לא עומדות ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע.
משום כך, בעקבות תוכן הפרסום, תפוצת המקומון (הרחבה), נפסקו לתובעת פיצויים בסך 25,000 ש"ח.
מור נ' איתח (ת.א (קריות) 3498-06)
במקרה זה, פרסם הנתבע, בפורום, כי התובע, מטפל אלטרנטיבי, הינו נוכל ושרלטן. כן טען הנתבע, כי התובע מנצל את חולשותיו של אחרים למטרות רווח.
בית המשפט קבע כי אמירות אלה עולות כדי פרסום לשון הרע, שכן הן פוגעות בשמו הטוב ובפרנסתו של התובע. בית המשפט מתייחס לכך, כי תחום הרפואה האלטרנטיבית בארץ הוא תחום הניזון מפרסום ומאמון בין המטופל למטפל, משום שאינו מוסדר בחוק ולא קיימת רגולציה להסדירו. בנוסף, התובע מעולם לא הציג את עצמו כרופא, דבר המגביר את החשיבות של שמירה על שמו הטוב.
לנתבע לא קיימות הגנות תום לב או "אמת דיברתי", ועל כן, חויב בפיצוי התובע בסך 9,000 ש"ח.
לסיכום, עורך דין לשון הרע מגיש תביעת לשון הרע על פי חוק איסור לשון הרע, ונעזר בפסיקות בתי המשפט. בפסיקות בתי המשפט, נראה כי לעיתים, בתי המשפט מקבלים את טענותיו של עורך דין לשון הרע המציג את הפגיעה שנגרמה לתובע. עם זאת, עורך דין לשון הרע לא מחויב להוכיח כי נגרם נזק כתוצאה מפרסום דבר לשון הרע. עורך דין לשון הרע מנוסה, יראה כי לתובע נגרם עוול כתוצאה מהפרסום.
