גישור משפחתי בקיבוץ 

                        גישור משפחתי בקיבוץ/ מאת שי גיל

                    שי גיל-מגשר משפחתי מוסמך (עורך דין בהכשרתו)

 הגישור המשפחתי ידוע כדרך מכובדת, דיסקרטית, מהירה ונוחה מבחינת העלויות, לגיבוש הסכם גירושין. במסגרת עבודתי כמגשר משפחתי בגליל, אני נפגש לא פעם עם זוגות מקיבוצי האזור הנמצאים בשלבים שונים בתוך תהליך פרידה וגירושין וברשימה זו אני מבקש להתמקד במאפיינים המייחדים את הגישור למטרת גירושין בקרב חברי קיבוצים שיתופיים.

משמורת ילדים ודילמת "מקום המגורים"

הנוחות היחסית שבא מתאפשר לבני זוג להיפרד במסגרת הקיבוץ השיתופי, הופכים את הפרידה לברת מימוש, שלא לומר "אטרקטיבית".אולם אליה וקוץ בה. הסמיכות של בתי ההורים הממשיכים לגור בקיבוץ המספק את מכלול צרכי המשפחה, מטשטשת ומקהה לעיתים את ההבחנות בין הורה משמורן ( ההורה שביתו משמש כמקום מגוריו העיקרי ומרכז חייו של הילד) לבין הורה שאינו משמורן (ההורה שזכאי להיפגש עם הילד ולהלינו בביתו בזמנים קבועים המסוכמים בהסדרי הראיה ) ויוצרת לא פעם בלבול אצל הילדים, כמו גם ערעור של הסמכות ההורית. האפשרות של הילדים "לטייל" מבית לבית ולהגיע לביקורים לא מתואמים אצל מי מההורים, עלולה לחשוף אותם בעל כורכם לחוויות מכאיבות שלא בעיתם, לשבש את תכנית הביקורים שקבעו ההורים ולהקשות על קיומה של שיגרה יומית בריאה וגבולות ברורים שהינם כה חיוניים בשלב זה עבור הילדים.

במסגרת תהליך הגישור, נידרש אם כן להתמודד עם דילמת- 'מקום המגורים' ולשקול בזהירות את היתרונות כמו גם החסרונות הטמונות בהמשך מגורי שני בני הזוג הנפרד בקיבוץ וזאת מנקודת המבט של טובת הילדים. הסוגיה הינה מורכבת, שכן גם יציאה של מי מהצדדים את הקיבוץ, עלולה לפגוע בילדים, עקב צמצום תדירות המפגשים של ההורה הלא משמורן עם הילדים והעלויות הנוספות הכרוכות במעבר אל מחוץ לקיבוץ.

מעבר אל מחוץ לקיבוץ, עלול להיתקל בקושי מכיוון נוסף, כאשר מי מהצדדים מעוניין להגבילו בהסכם, במה דברים אמורים?

בקשה מסוג זה תועלה בד"כ מצד ההורה יליד הקיבוץ, הנהנה ממשפחה רב דורית בקיבוץ ויודע שהמשך דרכו שזורה בחיי הקיבוץ והוא מבקש להבטיח שילדיו לא יתרחקו ממשאביו המרוכזים להבנתו בקבוץ.

ואולם, בנסיבות שבהם קיימים חיכוכים, חוסר אימון ו/או משקעים רגשיים קשים בין הצדדים וכאשר מי מההורים נתקל בבן הזוג לשעבר ו/או בנציגי משפחתו המורחבת, שמפנים כלפיו "אצבע מאשימה", הופך הקיבוץ "למלכודת דבש", תומכת ומאפשרת מחד, אך גם מקשה מאידך על יכולתם של הצדדים לצאת לדרך חדשה ולמצוא זוגיות חדשה, ואף עלולה להתגלות כמנוכרת, חודרנית ולא מפרגנת.

 מזונות ילדים

סוגיית מזונות הילדים בקיבוץ שיתופי מעלה מספר שאלות:

על מי חלה חובת תשלום המזונות על חבר הקיבוץ או על הקיבוץ?  על כך השיבה הפסיקה-שהחובה חלה על החבר בעצמו אך התשלום בפועל מתבצע על ידי הקיבוץ בהתאם להסדרים בין הקיבוץ לבין חבריו.

מה קורה כאשר שני ההורים חברי קיבוץ הממשיכים להתגורר בו לאחר הגירושין?

במקרה כזה פטור הגבר מלשלם מזונות, זאת מאחר והצרכים הכרחיים של הילדים  אמורים להיות מסופקים על ידי התקציב האישי שמעמיד הקיבוץ לחבריו, וככל שישנם צרכים עודפים הם מתחלקים בין שני ההורים.

מה קורה כאשר הקיבוץ חדל מלהיות שיתופי ו/או שהגבר שחובת המזונות עליו, מחליט לעזוב את הקיבוץ? בכל אחד מהמקרים הללו  יתעורר הגבר למציאות כלכלית חדשה, שבה הוא נידרש לשאת בעצמו בתשלום המזונות. לפיכך מן הראוי לבדוק מבעוד מועד שסכום המזונות שיקבע בהסכם הגירושין, תואם את כושר ההשתכרות של הגבר בפועל, או לחילופין, להסכים על נסיבות שבהן יבחנו הצדדים  מחדש את סכומי המזונות ויתאימו אותם למציאות אפשרית שבה הגבר חדל מלהיות חבר בקיבוץ שיתופי.

 בית המגורים המשותף ושיוך דירות

 זוג שמתגרש לפני המועד הקובע, נהנה מכך שכל אחד מבני הזוג זכאי לשייך דירת מגורים נפרדת ומשמעות הדבר פחות מאבקים וחיכוכים סביב המשך השותפות בבית המגורים. אפשר כמובן לשאול האם די בפרידה בפועל לפני המועד הקובע על להעמיד לכל אחד מבני הזוג זכות נפרדת לשייך לעצמו דירת מגורים, או שיש צורך בגירושין של ממש? שאלה זו תקבל מענה בהתאם לתקנון הקיבוץ ולהסדרים שיקבעו לעת שיוך.

מאידך, בני זוג שנפרדו לאחר המועד הקובע, זכאים לשייך בית מגורים יחיד, כלומר עליהם לחלוק בו. רק שבמקרה שבו הליך שיוך הדירות טרם בא על סיומו, עלול פירוק השיתוף בבית להתעכב, שכן כל עוד הבית לא נירשם בפועל על שמם של בני הזוג בפנקסי ממ"י או בספרי המקרקעין, לא  ניתן למכרו וכך עשויים בני הזוג למצוא את עצמם בעל כורכם ממשיכים להיות שותפים לבית המגורים במשך שנים רבות, מה שעשוי כמובן לעכב את האפשרות לרכוש בית אחר במידה ומקור הכסף העיקרי אמור להגיע ממכירת הזכויות בבית המשותף בקיבוץ.

במצב האמור לעיל, חשוב להסדיר מראש את התנאים להמשך המגורים והשימוש של מי מהם בבית ובמתקניו בתקופת השותפות וכמו כן להבטיח שזכויותיו של מי שיוצא מהבית באופן זמני לא יפגעו.

 גט/ היתר נשואין

לא פעם פונים אלי בני זוג מקרב קיבוצי האזור, שמי מהם אינו יהודי, תזכורת לתקופה שבו גדשו את הקיבוצים מתנדבים מחו"ל, שמקצתם גם הקימו בית בישראל. בישראל כידוע מסורה הסמכות להכריז על גירושין לבתי הדין הרבניים, אך במצב שבו לפחות אחד מבני הזוג אינו יהודי, אין לבית הדין הרבני סמכות לדון בעניינם וצריך לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין בהתאם לחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) תשכ"ט 1969.

לא מדובר רק בעניין פורמאלי, כל עוד בני הזוג רשומים כנשואים, אין הם פנויים לשאת בני זוג אחרים. יתר על כן,  התרת הנישואין עשויה לקחת מספר חודשים או יותר, זאת מאחר ובית המשפט המקבל בקשה כזו, בודק תחילה אם לא קיים בית דין של עדה דתית אליה משתייך אחד מבני הזוג שלו מוקנית סמכות ייחודית לדון בבקשה.  במידה ואחד מבני הזוג חושב לעזוב את הארץ בסמוך לאחר הפרידה, מן הראוי להזדרז ולהגיש את הבקשה במשותף בעודו בארץ על מנת שלא לעכב את הדיון בה שלא לצורך.

 לסיכום

דנו ברשימה זו, במקצת מהסוגיות המייחדות את הגישור המשפחתי בקרב חברי קיבוצים. בני זוג הפונים למגשר משפחתי, מבטיחים לעצמם סיכוי טוב להגיע להסכם הוגן התואם את צרכיהם ומביא בחשבון את עובדת היותם חברי קיבוץ, על כל המשתמע מכך. לצורך כך, חשובה היכרות של המגשר עם ההסדרים הנוהגים בין הקיבוץ לבין חבריו, לרבות תהליכי הפרטה ו/או שינויים אחרים שמתקיימים בקיבוץ או עשויים להתקיים בו בעתיד ולא פחות חשוב, עם מאפייניה הייחודים של המשפחה, קרי, צרכי בני הזוג וילדיהם. כל אלה יבטיחו 'שהפרידה לשלום' תעשה גם 'בדרכי שלום', באופן שיעצים ויחזק כל אחד מיחידי המשפחה, בהמשך דרכו ומסעו האישי והמשפחתי.

 סוף

 אין לראות ברשימה זו תחליף לקבלת יעוץ משפטי מקיף וממצא בכל אחד מהנושאים הנידונים בו.

 על הכותב:

שי גיל (A.(M, מגשר משפחתי מוסמך (עורך דין בהכשרתו), פסיכותרפיסט, עוסק בגישור משפחתי ובטיפול רגשי. מיט"ב גליל עליון, הר חלוץ (משגב) ליצירת קשר: 0524-333757, shaigil@013.net