רומן עם אל על
כשנדבקתי כישראלים רבים בג'וק הנסיעות לחו"ל, עשיתי מאמצים לנסוע תמיד בחברת התעופה הלאומית שלי, אל על. למרות הטענות שנשמעו ונשמעות לגבי נושאים שונים כמו המרווח בין המושבים, המזוודות, האוכל, ועוד, דברים שבהחלט אפשר לשפר וגם לי הפריעו, הבנתי שאני צריכה לעשות את הויתורים שלי, באם נושא הביטחון חשוב לי, ועשיתי.
באיזשהוא שלב, אחרי נסיעות רבות הבנתי, כרבים אחרים, ש"אל על" מטיסה (אז) קופים לניסויים, ולא הייתי מוכנה להשלים עם כך, או לקחת חלק בכך ולו בעקיפין (בכך שאני טסה כנוסעת באותו מטוס בו בתא המטען).
עם חילופי מנכ"לי החברה, היא הפסיקה את הטסת הקופים לניסויים. כצפוי מגורמים שונים שותפים לתעשייה אטומה שמתבססת על "חומר גלם" חי נושם ובעל חישה, לניסויים, אלה אינם מוכנים להשלים בקלות עם דברים שיעלו יותר ממון ופחות נוחים, ומנסים לאלץ את אל על, ויחד אתה את נוסעיה, ואת המדינה כולה וכל אחד מאתנו, לסבול את הבושה הזו בשל אינטרסים צרים שלה, ולקחת בכך חלק.
כאן עכשיו אני מדברת על דבר אחד ספציפי שהפריע לי מאד, ש"אל על" שינתה, מבחינתי לחיוב, גדול וענקי.
תוכלו לקרוא על כך כאן וכאן.
פרסום דבר התביעה הזו הזכיר לי נשכחות. מי שלא הבין עד עתה מדוע חשוב שכל אחד באוכלוסיה ירגיש נוח ויתאפשר לו לנסוע בחברה הלאומית שלנו, בטוחה שיבין.
באחת הנסיעות בעבר ליבשת השחורה, היינו צריכים כדי לחזור לטוס הביתה, להגיע לנמל תעופה במדינה מסוימת, שעקב המצב הביטחוני והמדיני ששרר, הורו לנו להתנהג בצורה מסוימת. אתם כבר מתורגלים נכון? לא להתבלט, לא לדבר עברית, להיות לבושים בצורה מסוימת, ולא לשאול או לפנות לאף אחד מהצוות. נאמר לנו שלא יהיה דלפק רשמי של אל על, לא שלט, לא דגל, שום דבר מזהה, וכמובן שגם אסור שיהיה עלינו שום דבר מזהה. טוב, אנחנו רגילים, מה חדש? לא סיפור, נסתדר.
הגענו לשדה התעופה, ומהר מאד הבנו שאנחנו קצת בבעיה. דלפק ושילוט חלילה וש"ס – אין, אי אפשר לדבר עברית, או לגשת חלילה וש"ס לשאול איפה דלפק אל על .... הסתכלנו, היו כל המדינות וכל החברות אך כמובן לא אל על.
ובכל זאת מה עושים?
אחרי חודש ומשהו טיול שטח בתנאים לא קלים, שהייה במדינה שהאווירה בה חדלה להיות נעימה והתחלנו לחוש זאת על עורנו, אנו זקוקים למנה גדושה של בית ופתאום זה נהיה לנו קצת דחוף. מרגישים פתאום מה זה להרגיש זר, לא לסמוך על אף אחד מהסובבים, לשהות במדינה בה אתה צריך להסתיר זהות.
ס'תכלתי וחשבתי לעצמי שאם ככה נתבקשנו בודאי מפזרים לנו רמזים באולם שדה התעופה, ומצפים מאתנו כישראלים שנקלוט אותם.
ביקשתי מהחבורה שהיתה אובדת עצות לא להיפרד, לחכות בפינה ולא באמצע האולם מה שעושה אותנו קצת בולטים, והרי לא זו המטרה, והלכתי לעשות סיבוב קטן כזה לראות אם אני רואה משהו, מישהו....
וואלה, לא עברה דקה וראיתי, והלב שלי התרחב מאוזן לאוזן בגודל של פיל: ראיתי אישה בחליפה בצבעי כחול לבן, ללא תג או סימן מזהה כמובן, עומדת בשקט בפינה ובידה צלחת סופגניות.
בינגו ! זה היה אז כמובן חג חנוכה.
לומר לכם משהו? באותה שנייה ממש הרגשתי בבית, והייתי כמו כולנו שם צמאה מאד להרגשה הזו.
גאוני לא?!
אף אחד לא בדיוק יהיה בטוח לגבי הצבעים, והעוגות המוזרות הללו, - רק אנחנו. והיה מצחיק לראות שהיו כאלה שניגשו ושאלו אם אפשר לקחת, ללא קשר לכלום – ולקחו.
צהלתי לקראתה, אך עצרתי למראה הסימנים ממנה. היא סימנה לי בעיניה ללא מילים לאיזה כיוון ללכת. לקחתי סופגנייה, בניד ראש הודיתי לה, וניגשתי לחבר'ה להובילם לאן שצריך.
אז זו חברת תעופה של המדינה שלי, שלנו, ישראלית, חברת תעופה לאומית, ועליה לנהוג ככזו, ולדאוג לכלל אנשיה ונוסעיה. ואם למשל אין טיסות בשבת, מגישים אוכל כשר, כך אין אמורים להטיס קופים לניסויים.
אני למשל אינני זקוקה להגבלות מבחינת דת, אך היות וזו חברת תעופה יצוגית, ואם היא מתחשבת בדברים אלה, עליה לא להטיס קופים לניסויים. כלל האוכלוסייה צריכה להרגיש באופן סביר, ופעולה שנויה במחלוקת, שאינה מקובלת על רוב הנוסעים, שרבים מתנגדים לה - אינה צריכה להתקיים, בודאי לא בשל אינטרס צר של פלח צר, ואינטרס שהוא כספי.
כעת הגישו כמה מוסדות מחקר תביעה נגד החברה כדי לאלצה להמשיך עם "המשלוחים" הנוראים הללו, בשל אינטרס שלהם.
ניסיונם לטעון שזה אינו אינטרס צר כספי שלהם אלא עתיד המחקר בישראל והצלת חיי אדם אינו מדויק, שכן הם יכולים להשתמש בחברת תעופה אחרת.
אנא, חזקו ידיו של מנכ"ל אל על, על סירובו בהטסת קופים לניסויים:
לעצומה לתמיכה באל-על
לקריאה לפעולה, בפייסבוק כאן
האוניברסיטאות תובעות את "אל-על" על הפסקת הטסת בעלי-חיים לניסויים:
קריאה לפעולה - מחזקים את אל-על במדיניותה שלא להטיס בעלי-חיים לניסויים!
בחודש ספטמבר 2010 קיבלה הנהלת אל-על החלטה להפסיק להטיס קופים ובעלי-חיים נוספים לניסויים.
מאז, למרות לחצים אדירים שהופעלו עליה מצד האקדמיה וחוות מזור (שהיתה הלקוח העיקרי של אל-על בהטסת קופים), היא סרבה לשנות את מדיניותה ולא הטיסה בעלי-חיים.
עכשיו תובעת האקדמיה את אל-על על סירובה להטיס בעלי-חיים. הדיון הראשון בבית המשפט נקבע ליום 26/1/2012 (עוד שלושה שבועות!).
לכתבות על התביעה:
ב ynet
ב nrg
לעצומה לתמיכה באל-על
בבקשה שלחו ע כ ש י ו מייל קצר למנכ"ל אל-על, מר אליעזר שקדי shkedie@elal.co.il
(בתמונה הקטנה), וחזקו את ידיו על החלטתו המוסרית האמיצה.
הועלה במקור בבלוג שלי כאן כולל לינקים הפניות תמונות
http://cafe.themarker.com/post/2488212/
התחברות אל בע"ח במקום לשלוט בהם מרוממת אותנו לכוכבים (ברברה קלו הנד) http://cafe.themarker.com/user/114149/ bonbonyetta@walla.co.il
