עורכי דין- דין ישראל מאת: פורטל הדין של ישראל 

אנחנו (לא) לבד...

מאת: עורכי דין מערכת האתר dinil.

רבים נתקלים לעיתים, בבעיות אישיות המצריכות התערבות של אנשי החוק. אם זה בתאונת דרכים (פגיעת רכוש ונזק), תאונת עבודה (פגיעה גופנית ו/או נפשית), פריצה לבית או לעסק, צ'קים חוזרים, סכסוך עם שכנים או סכסוך משפחתי שהתפתח לתגרה ועוד... משטרת ישראל טוענת (ובצדק) על מחסור חמור בכ"א, במשאבים ובתקציבים על מנת להשתלט על כל האירועים האזרחיים והפליליים ובסדר עדיפויות (שוב, בצדק) בין המקרים. האזרח הפשוט נותר לעיתים, חסר אונים מול אוזלת היד המשטרתית וזקוק לסיוע ותמיכה מאנשי מקצוע.
ענפים רבים כגון: עו"ד, חוקרים פרטיים, מכוני פוליגרף, שמאים, מומחי אבטחה ועוד החלו בפריחה עסקית ומביקוש עצום. אנשי מקצוע אלו בדרכם החוקית ומניסיונם מתחומים רבים (חלקם יוצאי צבא, משטרה או יוצאי פרקליטות ראשית) נותנים כתף לאזרח. ללא ספק, לא לכל אזרח יש את היכולת והאמצעים לממן מכיסו אנשים אלו אך, ברוב המקרים ובסופו של דבר, זה משתלם. אנשי המקצוע דואגים שהאזרח והמתלונן יקבל את המגיע לו וכמובן, גובים שכר טרחה. יש להבדיל בין התחומים השונים שעליהם מופיע האינדקס באתר זה ולהבין את המשמעויות והתפקידים של כל בעל מקצוע ואת הקשר ביניהם.

1.עורך דין- עורך דין הוא אדם המורשה לעסוק בעריכת דין, לאחר שסיים לימודי משפטים ותקופת התמחות (סטאז'). העו"ד מייצג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית, תפקידו גם לערוך מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי, העו"ד נותן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים. רבים מעורכי הדין בישראל עובדים כעצמאיים במשרדים שבבעלותם. אחרים עובדים כשכירים במשרדי עורכי דין. קבוצה גדולה של עורכי דין מועסקת בפרקליטות המדינה ובפרקליטות הצבאית. בקרב עורכי הדין מקובלת התמחות לתחומים ספציפיים של המשפט, כגון דיני עבודה, דיני מסים, משפט מסחרי, משפט פלילי ועוד... משרד גדול לעריכת דין מעסיק לעתים עורכי דין בעלי מגוון התמחויות, כדי לספק קשת שלמה של שירותים ללקוחותיו ויחד עם זאת ישנם משרדים גדולים המתמחים בתחום מסוים. השכר של העו"ד תלוי בהיקף ובגודל הטרחה ובזמן העבודה.

2.גישור- תת תחום המתפתח בשנים האחרונות הוא גישור המהווה שיטה אלטרנטיבית ליישוב סכסוכים, שבה גורם נייטרלי מסייע לצדדים לסכסוך להשיג הסכם, בעניין שבו לצדדים יש אינטרס משותף יחד עם חילוקי דעות. הגישור ניתן ליישום בכל סוג של סכסוך, החל מסכסוך שכנים פעוט ועד לסכסוך עסקי או פלילי. הגישור מתאפיין בפשטות ההליך, ובראייה הרחבה של האינטרסים של הצדדים, במקום ראייה צרה של סכסוך המובא להכרעה בלבד. המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. חשוב להדגיש שהמגשר הוא ניטרלי.
הליך הגישור הוא הליך של דיון פתוח, חופשי וברוח טובה, היכול להימשך אף מספר ישיבות. בניגוד להליכים כגון בוררות, או הליכים משפטיים, יכול המגשר להיפגש עם צד בנפרד ולשמוע את דעתו.
על המגשר להיות בקיא במושגים הכלליים של המערכת המשפטית והעסקית שבה הוא פועל. אין כל דרישה כי המגשר יהיה משפטן בהשכלתו אך, ישנם עו"ד רבים העוסקים גם כמגשרים.
בנוסף, קיימות עמותות רבות העוסקות בגישור.

3.טוען רבני- בדומה לעורך דין, הטוען הרבני מייצג את אחד הצדדים בהליך גירושין, תביעת מזונות, ירושות וכדומה מול בתי הדין הרבניים.הטוען, שהתמחותו בתחומי ההלכה מכיר את סדרי הדין וההליכים בבתי דין הרבניים ותורם מידיעותיו הרבות ומניסיונו כדי להציג את עמדתו של האדם אותו הוא מייצג.

2. חוקר פרטי- חוקר פרטי הוא אדם העוסק בבילוש במסגרת אזרחית, במטרה לאסוף מידע לפי דרישות הלקוח, במקרים רבים לשם איסוף עדויות משפטיות או לשם, הוכחות ללקוחותיו. חוקרים פרטיים עוסקים במגוון רחב של תיקים, כגון הונאה, גניבה והתחום המוביל הוא אישות. בעל או אישה החושדים האחד בשני ונמצאים בהרבה מן המקרים בתחילה או באמצע תהליך של גירושים משתמשים בשירותיו. חוקרים פרטיים רבים עוסקים באיתור אנשים בארץ ובעולם ואיתור רכוש גנוב למשל. תחום חדש יחסית הוא הריגול העסקי בו חברה שוכרת את שירותיו של חוקר המכעביר מידע על מתחרים. חלק מן המקרים נמצאים על גבול המותר והחוקי. מקרים העוברים זאת מקבלים פרסום נרחב בתקשורת עם גילויים. עם לקוחותיו של הבלש הפרטי נמנים לקוחות פרטיים, עורכי דין, תאגידים, מוסדות בנקאיים, חברות ביטוח, רשויות ממשלתיות ועוד...

3. מכוני פוליגרף- פוליגרף הוא מכשיר שנועד לקלוט את תגובותיו הבלתי רצוניות של אדם כדי לבדוק אם הוא משקר. שמות נוספים הם "מכונת אמת" ו-"מתקן לזיהוי שקרנים". הפוליגרף משמש בעיקר בחקירות פליליות, אך משמש גם בתעסוקה ובאבטחה. אמינות הפוליגרף, כמו גם לגיטימיות השימוש בו, שנויות במחלוקת. הפוליגרף מבוסס על ההנחה שכאשר אדם משקר, מתרחשים בגופו שינויים פיזיולוגיים בלתי נשלטים כגון: עלייה בלחץ דם, שינוי בקצב הדופק, שינוי במוליכות החשמלית של העור ועוד.
הנבחן מחובר למכשיר באמצעות אלקטרודות וגלאים שונים והוא נשאל שאלות מהותיות ושאלות ביקורת. כמו כן משולבות במבחן שאלות סרק, מהן מתעלם לחלוטין הבוחן במהלך בדיקת התוצאה.
התגובות הפיזיולוגיות בכל הערוצים (נשימה, לב, הזעה וכו') לשאלות הביקורת מושוות לתגובות הפיזיולוגיות בכל הערוצים לשאלות המהותיות. תגובה בעוצמה גבוהה יותר לשאלות המהות מרמזת על תגובה רגשית מובהקת יותר עליהן אנו מניחים שהנבחן משקר. במקרה שהתגובה הינה חזקה יותר לשאלות המהותיות יימצא הנבחן משקר. במקרה שהתגובה חזקה יותר לשאלות הביקורת יימצא הנבחן דובר אמת. במקרה שהתגובות דומות בעוצמתן, התוצאות יהיו לא החלטיות. החוק בישראל קובע שאין תוקף לבדיקת פוליגרף ואין לייחס סירוב נחקר להיחקר בפוליגרף כאינדיקציה לאשמתו של הנחקר. הדין האזרחי בישראל לא מייחס מעמד מיוחד לפוליגרף. כמו כל מדד אחר, יכולים צדדים בבית משפט להחליט להעניק לפוליגרף מעמד של בורר ביניהם. במצב זה נוטים בתי המשפט לקבל את תוצאת הבדיקה. במקרה זה על פי התקדימים שנקבעו חייבת להיות הסכמה מפורשת של שני הצדדים לביצוע הבדיקה וכן, על תוצאות הבדיקה להיות ברורות וחד משמעותיות כדי שהבדיקה תהיה קבילה.
בישראל לא קיים כיום חוק רישוי לבודקי פוליגרף וכל אדם יכול להכריז על עצמו כ"מומחה פוליגרף" ולערוך בדיקות. הדרך היחידה לוודא כישורים מינימאליים של בודק פוליגרף הינה שייכותו לאיגוד בודקי הפוליגרף בישראל (אפ"י). חברות באיגוד מותנית בהשכלה מתאימה, העדר עבר פלילי, למודי הכשרה, ניסיון בעריכת בדיקות, קבלת כללי האתיקה המקצועיים ומבחני קבלה.

4. אבטחה- המושג אבטחה הינו מושג רחב ביותר. המושג אבטחה המוכר היום לרובנו מאז החלו פיגועי הטרור היא אבטחת מקומות ציבוריים ומקומות בילוי שונים. ישנם סוגים נוספים של אבטחה כגון אבטחת עסקים ורכוש הכולל מערכות בקרה וצילום העסק 24 שעות כדי למנוע פריצה או גניבה. מושג חדש הוא אבטחת מידע ומחשבים כגון אבטחת מערכות מידע שהוא תחום פעילות רחב מאוד העוסק בהגנה על מערכות מחשב מפני סיכונים המאיימים עליהן.
חברות רבות בוחרות לאחסן את המידע העסקי שברשותן ברשת ומידע פרטי ואישי של משתמשים פרטיים מאוחסן בכמויות ענק באינטרנט. ענף זה מגן מפני פריצות למערכת ופרצות במערכת. בכדי להגן על המידע ועל מערכות המידע, נעשה שימוש במערכות אבטחת מידע. מערכות אלו פרוסות בחתכים שונים בארגון, וכוללות: הגנת המידע ביישומים שונים (הצפנה, ניהול הרשאות), הגנת מערכת המידע ברמה הלוגית (הזדהות - מניעת גישה) וברמה הפיזית. לדוגמה אבטחת יישום והגנה על גישה פיזית (דלתות וחלונות) בדרך אל מקום אחסון המידע, מתן אפשרות למשתמש מסוים לבצע פעולה נתונה במערכת מידע כגון מחיקה או העתקה של קובץ, מערכת הרשאות מתבססת על הזדהות כתנאי מקדים, שכן המערכת נדרשת לקשר בין משתמש לפעולה. ישנה גם הגנה מפני תוכנה מזיקה כגון: וירוסים, סוסים טרויאנים ורוגלות, אשר נועדו לפגוע במחשב הקצה, למחוק מידע, להוציא מידע (ריגול) וניצול מחשב הקצה למטרות שונות (כוח עיבוד, פרסום).
הגנה של אנטי וירוסGateway) ברשת מספקות מענה להתמודדות עם סיכונים אלו אך, אינם מספקים הגנה מקסימאלית ומוחלטת כך, שחברות וארגונים רבים משתמשים בשירותים חיצוניים של חברות מומחות.
, אנטי-ספאם והגנה מפני רוגלות בתחנת הקצה ובשרתי הגישה (
5. שמאים- שמאי בהגדרתו הוא אדם האומד ומעריך שווי של חפץ, קרקע, רכב או כל דבר האחר המצריך זאת מסיבה זו או אחרת. ישנם מס' סוגים של שמאים המתמחים בתחומים מסויימים:
- שמאי מקרקעין: שמאי העוסק בהערכת שווים של זכויות בנכסי מקרקעין. הערכה זו נחוצה במצבים שונים כגון: משקיע בנכס מקרקעין יפנה לשמאי מקרקעין במטרה לבדוק את נתוני הנכס ואת שווי זכות הבעלות או החכירה בו, אדם העומד לרכוש דירה, ואינו יודע האם המחיר שנדרש ממנו הוא סביר ושותפים או יורשים בנכס המעוניינים לפרק את השותפות ו/או לחלק את השותפות באמצעות רכישה של זכויות חלקיות בנכס.
- שמאי רכב: עוסק בשומות לכלי רכב. קובע הערכת עלות התיקון של רכב שנפגע בתאונה. באחריותו לתת חוות דעת אובייקטיבית בעניין זה, כמסגרת לתשלום של מבוטח או מבטח למוסך שיעסוק בתיקון הרכב. פעילות נוספת של שמאי רכב היא קביעת מחיר השוק של רכב משומש, קביעת שיעור ירידת ערך בגין נזקי תאונת דרכים וכן שומה של נזקים ו/או פגמים ו/או ליקויים ברכב חדש או משומש. כן תתבקש חוות דעת שמאי רכב בנושאים טכניים שונים ואף לעתים בחקירת תאונות דרכים לשם קביעת חבות אפשרית של מי מהצדדים.
- שמאי רכוש : עוסק בהערכת רכוש, ונזקים לרכוש כללי (למעט מקרקעין) אשר נגרמו על-פי רוב עקב אש, פריצה, אובדן וכיו"ב.
- שמאי חקלאי: עוסק בהערכת רכוש וגידולים חקלאיים, ונזקים שנגרמים להם כתוצאה מחבלה או מזג אוויר.
-סוקר: עוסק בסיקור סיכונים עבור חברת הביטוח והמלצות להקטנת הסיכון וכן מעריך רכוש לצורך ביטוח.
כולנו תקווה שנעזר באנשים אלו למטרות טובות בלבד ולא נזדקק להם אלא, רק לגדילה והתפתחות.