לתקן את מכון התקנים - היום ניתן יותר מתמיד 

מכון התקנים מהווה היום חלק משמעותי מתהליך היבוא עבור מוצרים רבים. צו יבוא חופשי מחייב כתנאי ליבוא מוצרים שונים לישראל, להציג אישורים של מכון התקנים כי המוצרים עומדים בתקן או לחלופין שהתקן לא חל על המוצרים.

הבעיה: מכון התקנים לא מספק שירות הולם בבדיקות היבוא

ואולם מאחר ומכון התקנים הנו הגוף היחיד המוסמך להנפקת האישורים הדרושים לצורך היבוא, הוא בעצם מתפקד כמונופול, דבר הבא לידי ביטוי בדרך מתן השירותים שלו. כך, ישנם דיווחים על עיכובים לא סבירים בהנפקת האישורים על ידי המכון, על בירוקרטיה מכבידה, ועל דרישות לביצוע בדיקות מיותרות הכרוכות בתשלומים גבוהים ומופרזים. התוצאה של אלו הנה עיכובים מיותרים בשיווק הסחורה, המתורגמים כמובן גם לעלות כספית נוספת מבחינת היבואן.

בעבר נסו לתקן את המצב אך לא הצליחו

הקושי המתואר מוכר לממשלות ישראל כבר זמן רב, כאשר כבר בשנת 1997 נתקבלה החלטת ממשלה לאפשר לגופים נוספים לערוך את הבדיקות ולהנפיק את האישורים הדרושים ליבוא. החלטה זאת, וכן החלטות ברוח דומה שהתקבלו לאחריה, לא יושמו בסופו של דבר בשל לחצים ושיקולים שונים, עד שלבסוף בשנת 2002 הוקמה ועדה ציבורית שתפקידה היה לבחון את נושא התקינה ביבוא. ועדה זו נתנה המלצות בדבר הקלה בבדיקות הנדרשות ביבוא עבור חלק מהמוצרים באמצעות יצירת מסלולים ירוקים, דבר שאכן הביא להקלה לחלק מן היבואנים. ואולם, בכל הקשור להסמכת גופים נוספים מלבד מכון התקנים שיבצעו את הבדיקות וינפיקו את האישורים הדרושים, קבעה הועדה כי היא אינה ממליצה על מהלך שכזה, בשל הקושי של הממשלה לפקח על גופים מרובים, והצורך בריכוז המידע בידי גוף אחד. המלצות הועדה אומצו על ידי הממשלה בשנת 2004, אך הוטל על שר התמ"ת לשוב ולבחון את נושא פתיחת שוק בדיקות לתחרות תוך נסיון למצוא פתרון לבעיית הפיקוח וריכוז המידע.

איגוד לשכות המסחר, המייצג את היבואנים, וכן מעבדה בשם איזוטופ, שביקשה להתחרות במכון התקנים בתחום בדיקות היבוא, ניסו לתקוף בבגצ את מסקנות הועדה בדבר אי פתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות, אך בגצ דחה את טענותיהם בעניין זה (בגצ 7428/01, 5371/02).  בעיני בגצ, האינטרסים שביניהם היה עליו להכריע  היו  מצד אחד, חופש העיסוק של המעבדות המתחרות, אשר נפגע כאשר שללו מהן את הגישה לתחום היבוא, ומצד שני, טובת הציבור, אשר בדיקות בלתי מספקות של מוצרים עשויה לפגוע בבטחונו. בין שני אלו העדיף בגצ את אינטרס טובת הציבור והשמירה על ביטחונו.

האם ההתפתחויות האחרונות יוכלו להוביל לשיפור את המצב?

ואולם, אותו ציבור שעליו הגן בגצ בהחלטתו הנזכרת לעיל, לא יוצג בבגצ ולא השמיע את עמדתו. כיום מתברר, בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג אשר בחנה את נושא יוקר המחיה, כי לציבור יש אינטרס לא מבוטל לשפר ולייעל את תחום בדיקות היבוא: "דומה כי מערך בדיקות התקינה בכללותו ממשיך להוות חסם הפוגע ברווחת העוסקים והצרכנים במשק, בעיקר עקב עיכוב שיווק של סחורות עד לקבלת האישור על עמידה בדרישות התקן, בהתאם לתוצאות בדיקות המעבדה של מכון התקנים" (סעיף 3.1.1 לדוח טרכטנברג).   בעיית עיכוב שיווק הסחורות, כרוכה בעלות כלכלית לא מבוטלת, ונוספת לה עלות הבדיקות השונות. עלויות אלו מטבע הדברים בסופו של דבר מגולמות במחיר המוצרים המיובאים ומשווקים בארץ. בנוסף, עצם הבירוקרטיה המתישה הכרוכה ביבוא מוצרים, עשויה להרתיע יבואנים פוטנציאליים מלייבא מוצרים שונים, דבר שבוודאי יש לו השפעה על יוקר המחיה.

בטרם פרסום דוח טרכטנברג נפוצה שמועה כאילו במסגרת הדוח תינתן המלצה לשלול ממכון התקנים את מעמדו המונופוליסטי בתחום בדיקות היבוא. ואולם בפועל, במסגרת הדוח לא ניתנה המלצה כזו, ותחתה ניתנו המלצות שונות בתחום התאמת התקינה המקומית לבינלאומית, הרחבת מתן האישורים על בסיס הצהרת היבואן, ואיזון הייצוג בוועדות התקינה. עם זאת, עצם הדיון של ועדת טרכטנברג בנושא, וההבנה שבאה בעקבותיה שלציבור הישראלי  אינטרס משמעותי בייעול בדיקות התקינה של מוצרים מיובאים, סללה את הדרך לדיון מחודש, פוליטי ומשפטי, בפתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות.

בנוסף, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העת האחרונה, אשר קרוב לוודאי יכולות לתרום רבות לפתרון בעיית הפיקוח על המעבדות השונות וריכוז המידע, אשר הייתה קיימת בשנת 2004, יש בהן כדי לצמצם באופן ניכר את השיקול הבטיחותי בפתיחת שוק בדיקות היבוא לתחרות.

בינתיים לימדו לעמוד על זכויותיכם

בינתיים, ראוי להבהיר לציבור היבואנים, כי גם אם מכון התקנים מתפקד כמונופול, הוא עדיין מחויב לספק שירותים הולמים בעבור התשלום שהוא גובה. לכן, במידה שנגרם נזק כתוצאה מתנהלות לא ראויה של מכון התקנים, ניתן, ובמקרים רבים כדאי,  לבחון אפשרות של תביעה כספית כנגד מכון התקנים. למעשה תביעה כספית הנה כלי חשוב העומד כיום לרשות היבואן הבודד הניזוק מהתנהלות לקויה של מכון התקנים.
 
  ­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­כל הזכויות במסמך זה שמורות לעורכת דין קרן לוי חפץ. האמור במסמך זה אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי פרטני.