הרבה זמן עבר מאז כתבתי את המאמר האחרון שלי, זה היה ברגע בו היקום השאיר לי הודעה שאני צריכה למקד את עצמי שוב, להיות ברורה כלפי עצמי הרבה יותר וזה הגיע בצורת אדם ששאל אותי שאלה בבלוג שלי בדה מרקר. וכמו אז גם עכשיו היקום שולח לי שאלה... אבל עכשיו שלא כמו קודם היה לי יותר קשה לאתר את רצונו של היקום ולקח לי הרבה זמן להבין את המסר.
אז ככה, איך זה מתקשר? לאט לאט. אני בת מזל סרטן שכידוע אוהב לקחת על עצמו את כל דאגות העולם למיניהן ואת רגשותיהם של הסובבים והקרובים אותו, התחלתי לפני כמה שנים לנסות לעשות את ההפרדה. לא כל דאגותיהם של אהובי וסובבי שייכים אליי, ויותר נכון מזה אם אני לא יכולה לעשות כלום עם הדאגה אז אני צריכה לשמוט אותה. וזו תמציתו של מודל מעגל הדאגה ומעגל ההשפעה.
וכעט נרחיב:
מהו מעגל הדאגה?
במעגל הדאגה נמצאות כל פעולותינו הרי אקטיביות, כלומר כל הנושאים שאנו מודאגים מהם, מהתחממות כדור הארץ ועד דאגות על ילד שאינו לומד, דברים אלו שאנו "מקטרים" עליהם הם הדברים שאנו לא פועלים ועושים למען שיפתרו.
ומהו מעגל ההשפעה?
במעגל זה שבו נמצאת העשייה ובו אנו פרואקטיביים נמצאים כל הדברים שאנו עושים למענם, המקומות בו אנו לוקחים אחריות, מעורבים, לא תלויים, נמצאות בו גם מחשבות מנצחות, תחושת חיות, מנהיגות, יצירתיות ותגובה לאתגרים.
ברגע שזיהינו את המעגלים שלנו תפקידנו להגדיל את מעגל ההשפעה על חשבון מעגל הדאגה.
איך עושים את זה?
קודם כל ציירו עיגול גדול, זהו מעגל הדאגה, פרטו בתוכו מה נמצא בתוך המעגל שלכם. לאחר מכן ציירו בתוכו מעגל קטן יותר, זהו מעגל ההשפעה שלכם. פרטו גם בתוכו מה נמצא.
בכדי שנרגיש יותר טוב עם עצמנו ובסביבתנו, עלינו להעביר כמה שיותר דברים ממעגל הדאגה למעגל ההשפעה, עלינו להגדיל את מעגל ההשפעה על חשבון מעגל הדאגה. ואיך נעשה את זה? מזהים את מה שאין מצב שנעשה, משהו שאנו דואגים בגללו, אבל לא יכולים לעשות כלום בנידון ופשוט מוציאים אותו מהמערכת, כלומר כל מה שאני לא הולכת לעשות איתו כלום, אני פשוט מפסיקה לחשוב עליו, הוא לא שייך אליי ולא משפיע עליי, קשה! אבל חייבים לזכור שכל מה שאנו דואגים לו בלי קשר אלינו הוא סוג של בזבוז אנרגיה.
להגדיל את מעגל הדאגה פירושו להיות כל יום המנהיג של חיינו, לקחת אחריות על עצמנו, להיות בעשייה ובפעולה, ו...לא לשקוט על השמרים ולהישאר בצל. אפילו חמש דקות של עשייה בימים קשים היא פעולה.
זיכרו - רק אחריות אישית – עיקרון הקארמה: כל אחד מאיתנו בחר את הנסיבות אליהן נולד בכדי לממש וללמוד את השיעורים שהנשמה צריכה לעבור, כל דבר שקורה לנו הוא בתחום אחריותנו, אנו יצרנו ומגנטנו בגלל שאנו צריכים ללמוד.
ברגעים בהם אני פוגשת במקרים בהם אני נופלת למעגל הדאגה אני משתמשת במנטרה: זה לא שייך אליי, זה לא שלי,תודה רבה, האם אני יכולה לעשות משהו בכדי שהמצב יעלם, יפתר?. אם לא – אני משתדלת להצליח להתעלם ממנו, כי אין ביכולתי לפתור אותו.
לסיכום – אנו המנהיגים של עצמנו, אך עלינו להתייחס בעדינות אל עצמנו, כי אנו הנתינים הנאמנים ביותר שלנו.
רוני פלך -אימון אישי-חיים דרך הלב
