ניהול משברים בין מדינות 

ניהול משברים בין מדינות   

 מאת: רמי הסמן

תורת הדיפלומטיה היא ביסודה התורה לניהול, או ליתר דיוק התורה למניעת משברים בין מדינות. כך על פי משנת פרופסור הנרי קיסנג?ר, מרצה לממשל באוניברסיטת הרווארד, לשעבר היועץ לבטחון לאומי ומזכיר המדינה בארה"ב, בתקופת הנשיאים ריצ?רד ניקסון וג?רלד פורד, וזוכה פרס נובל לשלום.

משבר בין מדינות לרוב מסתיים בסכסוך, בהתלקחות או במלחמה. דיפלומטיה במתכונתה המקורית בעת החדשה פותחה לראשונה במאה ה-17, ונמצאה בשימוש עד השנים הראשונות של המאה ה-20. עם תום מלחמת העולם הראשונה ב-1918 קפצה הילוך אחד, ובתחילת המאה ה-21 קפצה הילוך נוסף. כך הותאמה למאפייני העידן החדש. העידן שלתקשורת ולמהירות העברת מידע תפקיד מכריע בתהליך קבלת החלטות, ההתדיינות בין מדינות ועיצוב דעת קהל.

במהלך העת החדשה התפתחו שבעה מנגנונים לניהול משברים במישור היחסים בין מדינות - שלושה מנגנונים אירופאים וארבעה מנגנונים אמריקאים.

המנגנון האירופאי הראשון - דוקטרינת מאזן הכוחות/Balance of Power. נשענת על יסודות הפילוסופיה כי העולם פועל באיזון וזהו מצבו הטבעי. על בסיס העיקרון: חיה ותן לחיות! המרכיב המוביל לעיתים ליחסי שכנות ורעות טובים בין בני אדם החיים במסגרת שבטית - בין בני השבט בתוך השבט, ובין שבטים החיים בשכנות אלו לאלו. משם למסגרות חברתיות גדולות יותר - ישובים, ערים וממלכות. כל הצדדים מודעים לעצמת השכן ומעדיפים חיי שלווה או אי-לוחמה, על פני מצבי סכסוך ולוחמה מתמשכים. לא אחרית הימים: ''וגר זאב עם-כבש ונמר עם-גדי ירבץ . . .", אבל בהחלט שקט יחסי.

המנגנון האירופאי השני - דוקטרינת טובת המדינה/Raison d'etat, הביאה להפרת האיזון העדין וליצירת מערכת איזון חליפית. בניסיון לשים קץ לעליונות האימפריות, הקרדינל והדוכס ארמנד-ז?אן רשליו, השר הראשי למלך לואי ה-13 בצרפת, אומן הדיפלומטיה המודרנית, הציב את המדינה מעל לכנסייה. בתקופת ימי הביניים הכנסייה הקתולית שלטה ללא מיצרים בעולם המערבי, קידמה אינטרסים על בסיס העיקרון כי היא מעל לכל, ומתוך אמונה שכל האמצעים כשרים למימושם. הקרדינל רשליו אימץ עקרונות אלו, רק שיעבדם לטובת המדינה.

במנגנון האירופאי השלישי - דוקטרינת הפוליטיקה המעשית/Realpolitik, לקח הקנצלר אוטו וון ביסמארק מפרוסיה/גרמניה את רעיונות רשליו צעד אחד קדימה. תוך כדי שהוא מאמץ את תפיסות החוקר צ?רלס דרווין, האמין בחוק הג?ונגל - בהישרדות החזק, ופיתח רעיון כי האריה שולט ביקום, ובכדי לשמור על איזון כולם סרים למרותו. במקביל, האריה גם ידע לשמור על שלום בית מול חיות טרף מתחרות על מרחב המחיה. כך, אימצו את עקרונות שיווי המשקל הנשמר בין חיות בטבע לעולם היחסים בין עמים ובין מדינות.

המנגנון האמריקאי הראשון - דוקטרינת הבדלנות/Isolationist (דוקטרינת מונרו), ייצגה את המיאוס שחשו בני העולם החדש לעולם הישן ולכל מה שייצג. רצו להתנתק, לא לקחת חלק במה שהיה לא ראוי - מאבקי כוחות בין עריצים באירופה, ולהתמקד במה שראוי - קדמה, נאורות, התפתחות ופריצה מערבה ביבשת אמריקה. גישה המנחה כיצד להימנע מלהסתבך במשברים. לא לקחת חלק במריבות של אחרים, תוך שמירת מרחק מזירת ההתגוששות.

המנגנון האמריקאי השני - דוקטרינת השוטר העולמי (דוקטרינת ווילסון), ייצגה מהפך מוחלט. אחרי כיבוש המערב, שחרור העבדים ותחילת המהפכה התעשייתית, חשו בני התרבות האמריקאית עליונות על פני הקיסרויות הקולוניאליסטיות מחרחרות המלחמה באירופה. האמינו כי פיתחו דרך חיים שיכלה לשמש דוגמה ומופת לכל אומות העולם - דמוקרטיה, חופש וצדק חברתי. דרך חיים שהעניקה להם את הזכות לפקח על התנהלות העולם, ולשמור על שיווי משקל בין מדינות.

המנגנון האמריקאי השלישי - דוקטרינת השימור/Containment, עברה צעד אחד קדימה ובמקביל לקחה צעד אחד לאחור. ויתרה על האוטופיה של צדק מוחלט לכל העמים כרעיון מיידי למימוש, ושילבה בין דוקטרינות אירופאיות ואמריקאיות שקדמו לה. ביסודה שאפה לשמר את מאזן הכוחות בין ממלכת האור (ארה"ב והמדינות הדמוקרטיות) לממלכת החושך (ברה"מ והמדינות הקומוניסטיות), תוך לקיחת אחריות של שוטר עולמי, לא תמיד על בסיס איתן של פוליטיקה מעשית. למרות מהמורות קשות לאורך הדרך, האיזון העולמי נשמר עד להתפרקות ממלכת החושך.

עם תום המילניום השני חזר העולם לרעיון האוטופי של צדק מוחלט, ובשנים אלו מתגבשת דוקטרינה שביעית המנחה את ניהול מערכות היחסים בין מדינות - דוקטרינת הקידום/Promotion. הנשיא ביל קלינטון הגדיר שיעדיה העתידיים של ארה"ב יהיו להפיץ את בשורת הדמוקרטיה לכל ארצות תבל. יעדים שהם לכאורה הבסיס למשבר החדש אליו נקלעה האנושות. המאבק בין הפונדמנטליזם האסלאמי לבין התרבות המערבית היודו-נוצרית. האסלאם הקיצוני רואה בדוקטרינת ווילסון - ברעיון הפצת הדמוקרטיה, החופש וזכויות האדם - איום על החברה המוסלמית ועל שלטון האימאמים. ובכדי להגן על קיומם לתפיסתם, הכריזו על מלחמת חורמה - ג?יהאד נגד העולם החופשי. בנוסף, התנועה נגד הגלובליזציה גורסת כי תפיסת הצדק המוחלט של המדינות העשירות ומנגנוני השליטה שלהם (הבנק העולמי,IMF WTO, WHO), רחוקה מצדק מוחלט אולטימטיבי. בשנים הקרובות, למרות ניסיון למנוע התפרצות משברים, העולם יהיה עד למאבקי כוחות בין התפיסות המתנגשות.