היחסים המיוחדים בין ארה"ב וישראל- רפאל לב-ארי מציג פרק נבחר מתוך הספר המנהיגים, הצפוי לצאת לאור בשנה הקרובה.
"המנהיגים" הוא הספר השני בסדרה ערכים ופוליטיקה, לאחר צאתו לאור של הספר הראשון "פוליטיקה חוקתית". הספר "המנהיגים" צפוי לצאת לאור לקראת תחילת שנת 2014.
המחבר מציג לקוראים פרק מקדים נוסף מספרו "המנהיגים" המתאר את היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל, זאת לאחר הצגת הפרק הקודם "מנהיגות פוליטית נבדלת- מוטת האחריות של המנהיג".
מנהיג ישראלי נדרש לקביעת מדיניות ולהכרעות בשורה ארוכה של נושאים הנוגעים למערכת היחסים המיוחדת שבין ארה"ב לישראל, כפי שיתואר באופן תמציתי בפרק שלהלן:
היחסים המיוחדים בין ארה"ב לישראל
שמירה על מערכת היחסים המיוחדת שבין מדינת ישראל לארצות הברית תהא אחת ממשימותיו החשובות ביותר של המנהיג . במערכת היחסים בין המדינות ישנם אינטרסים משותפים אך גם אינטרסים נוגדים שחובה על המנהיג לגשר עליהם כאשר מתגלעת מחלוקת בין המדינות. מערכת היחסים איתנה כיוון שהיא מבוססת על ערכים המשותפים למשטרים דמוקרטיים מערביים, נשענת על ערכים אוניברסאליים ותרבותיים ועל הבנת מקומו של העם היהודי בהיסטוריה האנושית, ומעל הכול על זכותו של העם היהודי למדינה ולביטחון.
1. קביעת מדיניות בנוגע לתכנית הגרעין של איראן
א. הטלת סנקציות בינלאומיות על איראן
לישראל חשוב שארה"ב תהיה לגורם מוביל בקרב הקהילה הבינלאומית לשם הטלת סנקציות
כלכליות כנגד איראן, למעקב אחר אכיפת הסנקציות ובחינת האפקטיביות שלהן, כדי שאיראן
תיאלץ להפסיק את תכנית הגרעין שלה. מיצוי המהלכים הדיפלומטיים והכלכליים עשוי להעניק
לגיטימיות לישראל למהלך צבאי כנגד איראן באם מהלכים אלה יכשלו.
ב. שיתוף פעולה מודיעיני
ישראל וארה"ב פועלות כל העת לאיסוף מידע מודיעיני בנוגע להתקדמות תכנית הגרעין של
איראן. שיתוף פעולה מודיעיני בין המדינות יסייע לגיבוש הערכה משותפת ומוסכמת באשר
למימד הזמן הנותר עד לקבלת החלטה שאין מנוס ממנה, קרי לבצע תקיפה על מתקני הגרעין של
איראן.
ג. אופציה צבאית של ארה"ב
לישראל חשוב מאוד לשכנע את ארה"ב כי זו תציג לקהילה הבינלאומית ולאיראן את עמדתה
הנחושה לשמור כל העת את האופציה הצבאית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן, באם
הסנקציות הכלכליות והמהלכים הדיפלומטיים לא יועילו. לארה"ב יכולות טובות בהרבה מאלה
של ישראל לתקוף את מתקני הגרעין של איראן והתקפה כזו עשויה להתקבל בהבנה בקרב
הקהילה הבינלאומית.
ד. אור ירוק לפעולה ישראלית
ישראל חייבת להציג לארה"ב את עמדתה הנחושה כי הימצאות יכולת גרעינית בידי איראן אינה
באה בחשבון מבחינתה, ואם מדינות העולם לא יפעלו כדי למנוע יכולת זו מאיראן, הרי
שלישראל לא תיוותר ברירה והיא תאלץ לפעול לבדה. לנוכח זאת, עדיפה אפשרות שארה"ב
תיתן אור ירוק לביצוע ההתקפה הישראלית ואולי אף תסייע באופן עקיף להצלחתה המבצעית,
ולאחריה לקבלתה בזירה הבינלאומית כאקט לגיטימי של התגוננות מפני איום של השמדה.
לישראל חשוב בדרך כלל לתאם מהלכים צבאיים אסטרטגיים עם ארה"ב, בראש וראשונה בכל
מה שנוגע למתקפה על מתקנים גרעיניים המצויים ומוקמים במדינות עוינות לישראל שלכך
עלולות להיות השפעות בינלאומיות. ייתכנו גם מצבים אחרים לתיאום מוקדם שישראל עשויה
לצאת נשכרת ממנו.
ה. עיכוב תכנית הגרעין- חיסול מדעני גרעין
אחת המטרות המרכזיות של סוכנויות הביון בישראל ובארה"ב היא לעכב את תכנית הגרעין של
איראן. אחד האמצעים היעילים לכך (על פי מקורות זרים) הוא חיסול מדעני הגרעין העוסקים
בקידום תכנית הגרעין של איראן. ביצוע החיסולים מחייב רמת שיתוף פעולה בין גורמי הביון
כדי שכל המידע ההכרחי ימצא בידי הגורם המבצע, יהא אשר יהא.
2. מדיניות הגרעין של ישראל
ישראל עומדת בפני לחצים בינלאומיים לחשיפת יכולותיה הגרעיניות ולהעמדת מתקני הגרעין שלה
לבקרה ופיקוח בינלאומיים וזאת על פי האמנה הבינלאומית לאי הפצת נשק גרעיני. אל מול לחצים
אלה עמדתה של ארה"ב המסייעת לשמירת העמימות הגרעינית של ישראל היא חיונית למיצוב
ההרתעה הישראלית כלפי אויביה.
3. היקף סיוע החוץ שמעניקה ארה"ב לישראל
מערכת היחסים המיוחדת בין ארה"ב לישראל מתבטאת גם בסיוע החוץ הנדיב שמעניקה ארה"ב
לישראל מדי שנה בסכום של כ- 3 מיליארד דולר. ישראל רואה בסיוע האמריקאי אינטרס אמריקאי
מובהק לביצור חוסנה ועוצמתה של המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, שהינה בת ברית
איתנה ונאמנה לארה"ב. עם זאת, ישראל צריכה להוקיר תודה לארה"ב על הסיוע ולעיתים היא אף
מחויבת לשקול האם מוצדק לגלות גמישות מסוימת בפעולותיה כדי לסייע לארה"ב לשמור על
אינטרסים אחרים שלה.
4. עליונות טכנולוגית ומבצעית של ישראל
לישראל תלות גבוהה בארה"ב אם ברצונה לשמר את עליונותה הטכנולוגית והמבצעית על פני מדינות
האויב הנמצאות עימה בעימות מתמשך, כפי שיפורט בסעיפים שלהלן:
א. רכש בטחוני איכותי
התעשייה האווירית האמריקאית מובילה בעולם בפיתוח מטוסי קרב חדשניים וישראל מעוניינת
להצטייד ראשונה אחרי צבא ארה"ב במטוסים אלה, עליה לבחון את החלופות להצטיידות במטוסי
הקרב כדוגמת F-16 או מטוס החמקן F-35המהווה זרוע אסטרטגית עבור חיל האוויר הישראלי
שלכך נדרש אישור הממשל בארה"ב. לישראל דרישות מיוחדות לשילוב מערכות מתוחכמות
שחברות ישראליות פיתחו בתוך המטוסים כדי להתאימם למשימות המיוחדות, לשם כך יש להגיע
להסכמות עם ראשי הפנטגון והחברות המייצרות את המטוסים. ברשימת הרכש הישראלית גם
מסוקי קרב ואמצעי לחימה נוספים אשר חיוניים לשמירת העליונות הטכנולוגית והמבצעית של
צה"ל. ככלל ישראל מקבלת עדיפות ברכש צבאי מהגורמים הרלוונטיים בארה"ב ואולם חלק
מרכיבי הסל הצבאי מחייבים שכנוע ולעיתים גם נסיבות מיוחדות כדי לקבלם.
ב. פיתוח משותף של מערכות התגוננות מפני טילים
ארה"ב מפתחת מערכות נשק מתקדמות להתגוננות מפני מתקפות טילים. לישראל יש אינטרס
להשתלב בפיתוח מערכות אלה, וזאת על ידי קבלת מימון מארה"ב לפתח את מערכת טיל החץ
בישראל. לאור זירת האיומים העתידית על העורף הישראלי פיתוח משותף של מערכות
להתגוננות מפני מתקפת טילים על ישראל היא חיונית.
ג. אימונים צבאיים משותפים
ראשי זרועות הביטחון בישראל רואים חשיבות רבה באימונים צבאיים משותפים לצבא ארה"ב
ולצה"ל, בין חילות הים וחילות האוויר של שתי המדינות וכן צבא היבשה. האימונים הצבאיים
חשובים ברמה האסטרטגית כדי להציג את הברית המיוחדת בין המדינות, אך הם גם חשובים
לתרגול שדה הלחימה ולהכרת היכולות של אמצעי הלחימה בהיבט המבצעי והטקטי.
ד. שיתוף פעולה מודיעיני ומתן התראות
לארה"ב עומדים משאבים כמעט בלתי מוגבלים לאיסוף חומר מודיעיני בזירה העולמית הנלקטים
באמצעים אנושיים או באמצעות לוויני ריגול. לישראל אינטרס לקבל חומר מודיעיני מארה"ב
אודות מדינות אויב שלה ובזמן אמת, לא כל שכן לקבל התראה על איום מוחשי לישראל. שיתוף
הפעולה בין המדינות בתחום המודיעיני חיוני ביותר לישראל ובמסגרת זו עליה להעביר מידע
סודי המצוי ברשותה לידי הגורמים המודיעיניים בארה"ב כדי ששיתוף הפעולה יהיה דו צדדי.
ה. מניעת נשק איכותי ממדינות ערביות
ישראל רואה הכרח להביע את התנגדותה למכירת נשק איכותי מארה"ב למדינות ערביות מתונות
בסביבתה של ישראל, זאת כדי לשמר את העליונות הטכנולוגית והאסטרטגית של ישראל. ארה"ב
עשויה להיות קשובה לעמדתה של ישראל, כך שעסקאות נשק מתוכננות עם מדינות ערביות
תוקפאנה לתקופה מסוימת, או שבתמורה לעסקאות אלה ישראל תקבל אישור מהממשל לרכישת
נשק איכותי המהווה קפיצת מדרגה, באופן המאפשר את שימור העליונות הישראלית הטכנולוגית
והמבצעית.
ו. סיוע לישראל בשעת חירום
ישראל עלולה למצוא עצמה בעימות צבאי מתמשך מול אויביה, באופן שנשק איכותי נפגע
במהלך הלחימה, כגון: מטוסים, ויש צורך מיידי בקבלת מטוסים חדשים או כל אמצעי לחימה
אחר הדרוש להמשך הלחימה. סיוע מארה"ב בשעת חירום הינו קריטי כפי שהיה במלחמת יום
הכיפורים, ולכן אופציית הסיוע בכל דרך שהיא בשעת חירום היא חיונית לישראל ולאופן שבו
תסתיים מלחמה עתידית.
ז. מגבלות על סחר בנשק עם מדינות זרות
ארה"ב מטילה על ישראל מגבלות באשר להעברת נשק, ידע או כלי נשק שפותחו בהתאם לידע
זה בצורת אמצעי לחימה או אמצעים טכנולוגיים אחרים לידי מדינה שלישית. ישראל צריכה
להיות ערה לרגישות האמריקאית בנושא זה המחייב אותה לפעול על פי ההסכמים, או במקרים
מיוחדים להבאת עסקה עתידית בין ישראל למדינה שלישית לאישורה של ארה"ב, כל התנהלות
אחרת עלולה לגרום למתיחות בין המדינות.
5. הסכמים אסטרטגיים- ברית הגנה
ישראל רואה במחויבותה של ארה"ב לביטחונה של ישראל עמדה מוצקה שיש לעגנה בהסכם
אסטרטגי ובברית הגנה בין המדינות. ברית הגנה זו חיונית מאוד לישראל כדי שמדינות ומעצמות לא
יסייעו למדינות ערב בלחימתן כנגד ישראל, במקרה זה ארה"ב תעמוד באופן צבאי לצד ישראל ותגן
על ישראל ועל האינטרסים שלה במזרח התיכון. על אף שישראל סומכת על יכולתה לעמוד מול
אויביה עליה להבטיח כי מדינות שאינן צד לסכסוך יירתעו מלהתערב במלחמה לא להן.
6. הצגת תכניות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי
בשני העשורים האחרונים ראה הממשל בארה"ב חשיבות רבה לקדם פתרון לסכסוך הישראלי-
פלסטינאי, וזאת כמתווך מוסכם שיש לו יכולות להציג רעיונות יצירתיים לקידום המשא ומתן בין
הצדדים.
לא מעט אנרגיה השקיעו הממשלים בארה"ב בניסיון להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי
תוך כדי התייחסות לנושאי הליבה שבמחלוקת שקשה מאוד להתגבר עליהם, כפי שיפורט להלן:
א. קביעת הגבולות בין המדינות- קווי 67 בשינויי גבול בהסכמה
ארה"ב שלאחר הסכמי אוסלו הכירה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים ובאשר לקביעת
הגבולות בין המדינות הרי שקווי 1967 הם הבסיס להסדרת הגבול בין ישראל לפלסטין, עם
תיקוני גבול שיוסכמו במו"מ בין שני הצדדים. ישראל מעוניינת כי ארה"ב תצדד בעמדתה לעניין
הגבולות העתידיים כולל נוכחות צבאית ישראלית לאורך בקעת הירדן.
ב. הסכמות על גושי התיישבות ביהודה ושומרון
ישראל מעוניינת כי מדיניות ארה"ב בנוגע לגושי ההתיישבות ביהודה ושומרון תהיה עקבית, כך
שמרגע שממשל אחד הביע הסכמתו ולפיה גושים אלה יישארו בשטחה הריבוני של ישראל,
הממשלים הבאים יקבלו זאת כמדיניות רשמית של ארה"ב. תמורת שטחים אלה תהיה נכונות מצד
ישראל לקיים התדיינות על העברת שטחים בהיקפים דומים משטחה של ישראל לרשות המדינה
הפלסטינית העתידה לקום.
ג. בעיית הפליטים
ישראל אינה מכירה בדרישת הרשות הפלסטינית לפתרון בעיית הפליטים על ידי השבתם לשטחי
מדינת ישראל. העמדה הנחרצת של ממשלות ישראל בסוגיה זו צריכה לקבל תמיכה בלתי מסויגת
מארה"ב, כך שהפלסטינים לא ייפתחו ציפיות בלתי ריאליות ויאלצו במסגרת הסכם בין המדינות
לוותר על דרישתם.
ד. מעמדה של ירושלים
ארה"ב יכולה לנטות לכיוון העמדה של הרשות הפלסטינית ולראות בשכונות הערביות במזרח
ירושלים חלק אינטגראלי של המדינה הפלסטינית העתידית ובירושלים שבחזקתה את הבירה
הפלסטינית. ממשלות ישראל הציגו עמדות שונות בסוגיה זו, כך שממשלה שתתנגד לאפשרות
זאת עלולה למצוא עצמה בעימות מול הממשל בארה"ב, וזאת ככל שהסיכויים להשגת הסכם
במו"מ בין הצדדים יעלו.
ה. כינוס ועידה בינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי
ישראל באופן מסורתי חוששת מכינוס ועידה בינלאומית לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטינאי
מאחר וועידה כזו מציבה את ישראל בעמדת נחיתות מלכתחילה, לכן האינטרס הישראלי הינו
שארה"ב תישאר המתווך המוסכם בין שני הצדדים עד להשגת הסכם. אולם, ארה"ב משיקוליה
שלה עלולה לוותר על מעמדה כמתווך יחיד ולקבל יוזמות בינלאומיות לפתרון הסכסוך הישראלי-
פלסטינאי כאשר היא שותפה אחת למסגרת הבינלאומית אך אינה בהכרח המובילה
אותה (לדוגמא: הקוורטט), אפשרות כזאת כאמור לא תהיה נוחה לישראל.
ו. הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון
הממשלים בארה"ב עקביים מאוד במדיניותם השוללת את זכותה של ישראל לבנות בשטחים
המוחזקים על ידה החל משנת 1967. ישראל פעלה כפי שפעלה להקמת ישובים חדשים ולבנייה
בהם ביהודה ושומרון מה שהביא למחלוקת צפויה עם הממשלים בארה"ב. ארה"ב מצידה מוציאה
הודעות גינוי לישראל לאחר כל אישור של תכנית ישראלית לבנייה בשטחים, ואילו ישראל
עומדת על זכותה לבנייה ובדגש על בנייה נדרשת לאור הגידול הטבעי. ישראל נעתרה פעם אחת
לדרישה אמריקאית להקפאת הבנייה ביהודה ושומרון לתקופת זמן מוגבלת לצורך קידום המו"מ
בין הצדדים אך ללא הועיל. עמדת ארה"ב בסוגיה זו התחדדה כך שמדיניותה מכוונת תחילה
לקביעת הגבולות בין הצדדים ולאחריה כל צד יבנה כראות עיניו בשטח שבשליטתו, אך עד
לקביעת הגבולות המחלוקת בין ישראל לארה"ב תישאר בעינה.
ז. הורדת מאחזים בלתי חוקיים ביהודה ושומרון
ישראל התחייבה בפני ארה"ב להוריד מאחזים בלתי חוקיים שהוקמו ביהודה ושומרון, אך
פעילותה של ישראל להורדת המאחזים רחוקה מאוד מלהשביע את רצונה של ארה"ב. נראה כי
זוהי נקודת מחלוקת בעצימות נמוכה שכן האינטרס של ארה"ב והאנרגיה שלה מכוונים לחידוש
המו"מ בין ישראל לרשות הפלסטינית ולהגעה להסדר בנוגע לגבולות, כך שסוגית המאחזים
תיפתר מאליה.
7. הטלת וטו במועצת הביטחון באו"ם
ארה"ב נמנית על החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם ומוקנית לה זכות וטו על החלטות
המועצה. ישראל נזקקת לתמיכתה של ארה"ב באו"ם ולעיתים לסיועה באמצעות הטלת וטו על
החלטות המועצה. כל זמן שארה"ב וישראל רואות עין בעין את המהלכים המדיניים והביטחוניים הרי
שתמיכת ארה"ב מובטחת, אך מה אם ארה"ב תגלה עמדה שונה מישראל ולא תפעיל את זכות הוטו,
באירוע מעין זה ישראל תיוותר בבידוד בינלאומי ומול החלטת מועצת הביטחון שאינה נוחה לה.
מקרה בוחן חשוב היה עמדתה של ארה"ב באשר לבקשת הרשות הפלסטינית ממועצת הביטחון של
האו"ם להכיר במדינה פלסטינית בגבולות 67.
8. מעורבות לפתרון משברים בין מדינת ישראל למדינות ערביות
ישראל עלולה למצוא את עצמה במשבר דיפלומטי או אחר מול מדינות שאינן מצויות עימה במצב
מלחמה, כגון: מצרים וירדן שיש לה עימן הסכמי שלום או טורקיה שיש לה עימה יחסים דיפלומטיים
מלאים וקשרי מסחר טובים. במשברים מול מצרים ( לנוכח המתקפה על שגרירות ישראל בקהיר)
ומול טורקיה (לנוכח אירוע משט המרמרה ומסקנות הוועדה של האו"ם בעניין), ארה"ב עשתה מאמץ
לסייע בפתרון המשברים כדי שמדינות מתונות במזרח התיכון לא תמצאנה בעימות ביניהן שכן זהו
אינטרס אמריקאי. לארה"ב יש אינטרס אסטרטגי במזרח התיכון והוא לשמור על הסכם השלום בין
ישראל למצרים, כך שהיא תפעל בנחישות לסיים כל משבר בין ישראל למצרים.
9. עקרונות המלחמה בטרור
ישראל הייתה מהמדינות החלוצות בעולם למאבק בלתי מתפשר בארגוני טרור ולהעדפת פעילות
צבאית מבצעית כשהיא מתאפשרת על פני הידברות עם ראשי הטרור, מדיניות זו חלחלה לאיטה
למדינות מערביות המאוימות על ידי ארגוני טרור, אך פני המאבק בטרור השתנו כפי שנפרט להלן:
א. מו"מ עם ארגוני טרור
ישראל שחקה עד דק את תדמיתה הלוחמנית הבלתי מתפשרת בטרור לאור ריבוי של עסקאות
להחלפת שבויים, כאשר לאחר מו"מ עם ארגוני הטרור ישראל משחררת מאות ואלפי מחבלים
תמורת השבת שבויים בודדים או החזרת גופות. לעומת ישראל ארה"ב דווקא דבקה במאבק בלתי
מתפשר בארגוני הטרור ובחוסר נכונות להיכנע לדרישותיהם. ארה"ב רואה את חולשת החברה
הישראלית בהקשר זה בעין לא טובה שכן היא פוגעת במדיניות האין כניעה של מדינות המערב
כלפי ארגוני הטרור.
ב. הקפאת מקורות ההון של ארגוני טרור
ישראל זקוקה לשיתוף פעולה עם גורמים רלוונטיים בארה"ב כדי למנוע העברת כספים מגופים
בארה"ב אל ארגוני טרור ערביים בשטחי יהודה, שומרון ועזה. ההון המוזרם לשטחים מאפשר
לארגוני הטרור לקיים פעילות מבצעית ולזרמים האזרחיים שבקרבם לבנות תשתית חברתית
חיונית המאפשרת את הרחבת התמיכה של האוכלוסייה הפלסטינית בארגונים אלה.
10. מעמדה של ירושלים כבירת המדינה היהודית
ארה"ב משיקוליה המורכבים במזרח התיכון פוגעת למעשה במעמדה של ירושלים כבירתו של העם
היהודי ושל מדינת ישראל, שכן משכנו הקבוע של שגריר ארה"ב בישראל הוא בתל-אביב ולא כפי
המקובל בבירת המדינה היא ירושלים. ישראל עשתה מאמצים בעניין זה בעיקר מול בתי הקונגרס
האמריקאיים, אך גם עמדת הקונגרס לא כובדה והשגרירות טרם הועברה לירושלים. מחלוקת זו
תמצא את פתרונה ככל הנראה רק לאחר הסכם בין ישראל לרשות הפלסטינית, אשר יסדיר גם את
הבעלות על המקומות המקודשים לכל הדתות בירושלים.
11. הקמת כור גרעיני לייצור חשמל
ישראל בוחנת ברצינות את האפשרות להקמת כור גרעיני אזרחי לייצור חשמל בתחומה. נושא זה
רגיש ומורכב ולכן מחייב תיאום חשאי עם ארה"ב בשלביו הראשוניים. במידה ושתי המדינות תגענה
להבנות והסכם בעניין, יש להניח כי יידרש סיוע של ארה"ב בהקמת הכור.
12. ריגול בארה"ב- פרשת פולארד
ארה"ב מגלה רגישות רבה לפעולות ריגול המתקיימות בתחומה מצד מדינות ידידותיות, אין פלא לכן
כי פרשת הריגול של גו'נתן פולארד למען ישראל וזאת בהיותו יהודי ואזרח אמריקאי עוררה
תרעומת רבה בממשל וגזר דין חמור במשפטו. הניסיונות של ישראל להביא לשחרורו של פולארד
לא צלחו ונראה כי הפרשה שהעיבה על היחסים בין שתי המדינות תמשיך להעסיק את קברניטי שתי
המדינות. ישראל חייבת ללמוד את הלקח מהפרשה ולהיות זהירה מאוד בכל הנוגע להישנות מקרים
דומים בעתיד.
13. תמיכת הקונגרס האמריקאי בישראל
עמדת הממשל האמריקאי עלולה לעיתים להיות קשוחה במידת מה כלפי ישראל וזאת בניסיון לאלץ
את ישראל לבצע מהלכים הנוגדים בראייתה את האינטרסים החיוניים שלה. בתקופות אלה תמיכת
שני בתי הקונגרס האמריקאיים, הסנט ובית הנבחרים, בעמדותיה של ישראל עשויה למתן את עמדת
הממשל האמריקאי כלפי ישראל. ישראל צריכה לנקוט בגישה עניינית וזהירה שמא הניסיון להביא
את הקונגרס לצדד בעמדותיה יתפרש כמעורבות פנימית בענייניה של ארה"ב, וזאת לנוכח ביטויים
תוקפניים של חברי קונגרס כלפי הממשל האמריקאי ועמדותיו הבלתי מתקבלות כלפי ישראל.
14. שדולת איפא"ק
בארה"ב חיים מיליוני יהודים אמריקאיים ולהם ארגונים המעורבים מאוד בזירה הפוליטית
הפנימית, שדולת איפא"ק היא הידועה שבהם. ההסתייעות של ישראל במנהיגי איפא"ק לצורך
הצגת עמדותיה של ישראל בפני הממשל והקונגרס האמריקאיים חשובה, אם כי עלולה להיות גם
בעייתית ולכן נדרשת מידה רבה של זהירות מצד ישראל בהפעלת מוקד כוח יהודי במסדרונות
הממשל האמריקאי.
15. מינוי השגריר בארה"ב
למינוי שגריר ישראל בארה"ב נודעת מאז ומתמיד חשיבות רבה במיוחד. השגריר בארה"ב הוא
דמות מפתח להתנהלות היחסים הדיפלומטיים התקינים והמיוחדים שבין שתי המדינות וכן ברגעי
מחלוקת ומשבר. לאור חשיבות התפקיד ליחסי ארה"ב-ישראל נדרש סינון קפדני של מועמדים כדי
שבסופו של תהליך ימונה האדם הראוי ביותר לתפקיד על פי אישיותו, ניסיונו ויכולותיו.
מחבר: רפאל לב-ארי
רפאל לב-ארי הוא בוגר בית הספר הריאלי העברי בחיפה, מוסמך במדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יועץ במשרד ראש הממשלה בשנים 2004-1994, ובמסגרת עיסוקו כיועץ לענייני מדינה החל משנת 2005 הוגה רעיונות בתחום המדיניות הציבורית על מנת לקדמם מול גורמים ממשלתיים. פוליטיקה חוקתית הוא ספרו הראשון של רפאל לב-ארי בסדרה ערכים ופוליטיקה, אשר תציג מענה מקורי ויצירתי לבעיות מרכזיות בחברה הישראלית.
