שלום לך אשת המקצוע,
אני מניח שלמזלך את לא הוגדרת כחולת נפש... גם לא עברת טיפול פסיכו-דינאמי בן יותר מעשר שנים רצופות... ולא נגרמו לך נזקים הפיכים או בלתי הפיכים כתוצאה ישירה של הטיפול... ולא נעשו כלפייך מניפולציות מייסרות, שאחר כך הבנת היטב שהן הועילו לך... כן, בתחום האב-נורמאלי הזה יש גם כאלה חיות מוזרות ...
ולא הכרת את דיווחיהם של עשרות חברייך שהוגדרו כחולי נפש על אודות המניפולציות שעשו להם ... ולא ליווית שלושה מחברייך ששלחו יד בנפשם - המנוקבת ככברה, כתוצאה ישירה מלחץ מטפליהם - אל בית החיים...
והמטפלים שלך לא פיתחו כלפייך, באופן סדרתי, יחסי אובייקט ממושכים והדוקים כדי להשליכך אחר כך מהם והלאה, כדי לשחרר אותך מתקיעות (פיקסציה) רבת שנים ולהובילך לעצמאות...
והמטפל שלך לא שאל אותך בפנייך המייחלות למוצא פיו: האם תרצי להיות כמו היטלר? והמטפל שלך לא השפיל אותך עד עפר, בלב מתייסר, כדי להרחיקך ממנו למרות שאהב אותך בכל ליבו...
ואת לא שוחחת על כך עם מאות אנשים מאז, וליבך מנופץ... ואת לא הולכת לישון עם זה בלילה ואת לא קמה עם זה בבוקר... ואת גם לא הוצאת לאור ספר נורא בנדון... ואת גם לא התגרשת בגין הטיפול רב העוצמה בעוד מטפלייך נוטשים אותך ברגעים הכי קשים, זורקים לכלבים ... ולא פוטרת מהעבודה כתופעת לוואי של הפסיכותרפיה האימתנית ... ולא נגרמה לך נטישת לימודים אקדמאיים בגלל החולי שהתחיל לבצבץ כתוצאה מהלחצים ... ולא נשלל רישיון הנהיגה שלך לשנה תמימה על לא עוול בכפיך כחלק מהמכבש שהופעל על אישיותך הבלתי בשלה... ולא הרטבת בלילה את הכריות בבכי תמרורים... ולא ביקשת יום יום ולילה לילה את נפשך רק למות, ולא התחננת בכל ישותך לבואו המשחרר של מלאך המוות...
אז ראי נא מטפלת יקרה, אני לא מאחל זאת לאיש, אך בכל זאת בואי נחליף לרגע תפקידים, בבקשה, רק לרגע...
כי אולי אם כל זה אכן היה קורה לך בחייך, ולא לי, אז מן הסתם גם לך היה קשה לחוות, להבין, לקלוט, לבלוע, להסתגל, להפנים, להמשיך לחיות...
ברקע היית שומעת השכם והערב את ההכחשות לחלק נכבד ומשמעותי ממציאות חייך שמשכה מעל לעשר שנים. כן - אותן הכחשות אכזריות פרי בורות ההדיוטות, אותן שתיקות מתחמקות פרי דיסציפלינת אנשי המקצוע המלהטטות בך ואגב כך פוצעות, קורעות לנתחים נתחים את נשמתך הפצועה.
ואולי, אם אכן כך היה קורה, אולי אז גם היית נתקלת באותו חוסר הבנה משווע של איזה צביאל אחד כמוני, שלא היה מאמין לך כלל... ואז אולי את היא זאת שהיית כותבת לי את קטע זה.
אנא ממך, תקני אותי אם טעיתי במשהו ...
(לא נתקבלה כל התייחסות בפורום ההוא לתגובה זו)
אני מניח שלמזלך את לא הוגדרת כחולת נפש... גם לא עברת טיפול פסיכו-דינאמי בן יותר מעשר שנים רצופות... ולא נגרמו לך נזקים הפיכים או בלתי הפיכים כתוצאה ישירה של הטיפול... ולא נעשו כלפייך מניפולציות מייסרות, שאחר כך הבנת היטב שהן הועילו לך... כן, בתחום האב-נורמאלי הזה יש גם כאלה חיות מוזרות ...
ולא הכרת את דיווחיהם של עשרות חברייך שהוגדרו כחולי נפש על אודות המניפולציות שעשו להם ... ולא ליווית שלושה מחברייך ששלחו יד בנפשם - המנוקבת ככברה, כתוצאה ישירה מלחץ מטפליהם - אל בית החיים...
והמטפלים שלך לא פיתחו כלפייך, באופן סדרתי, יחסי אובייקט ממושכים והדוקים כדי להשליכך אחר כך מהם והלאה, כדי לשחרר אותך מתקיעות (פיקסציה) רבת שנים ולהובילך לעצמאות...
והמטפל שלך לא שאל אותך בפנייך המייחלות למוצא פיו: האם תרצי להיות כמו היטלר? והמטפל שלך לא השפיל אותך עד עפר, בלב מתייסר, כדי להרחיקך ממנו למרות שאהב אותך בכל ליבו...
ואת לא שוחחת על כך עם מאות אנשים מאז, וליבך מנופץ... ואת לא הולכת לישון עם זה בלילה ואת לא קמה עם זה בבוקר... ואת גם לא הוצאת לאור ספר נורא בנדון... ואת גם לא התגרשת בגין הטיפול רב העוצמה בעוד מטפלייך נוטשים אותך ברגעים הכי קשים, זורקים לכלבים ... ולא פוטרת מהעבודה כתופעת לוואי של הפסיכותרפיה האימתנית ... ולא נגרמה לך נטישת לימודים אקדמאיים בגלל החולי שהתחיל לבצבץ כתוצאה מהלחצים ... ולא נשלל רישיון הנהיגה שלך לשנה תמימה על לא עוול בכפיך כחלק מהמכבש שהופעל על אישיותך הבלתי בשלה... ולא הרטבת בלילה את הכריות בבכי תמרורים... ולא ביקשת יום יום ולילה לילה את נפשך רק למות, ולא התחננת בכל ישותך לבואו המשחרר של מלאך המוות...
אז ראי נא מטפלת יקרה, אני לא מאחל זאת לאיש, אך בכל זאת בואי נחליף לרגע תפקידים, בבקשה, רק לרגע...
כי אולי אם כל זה אכן היה קורה לך בחייך, ולא לי, אז מן הסתם גם לך היה קשה לחוות, להבין, לקלוט, לבלוע, להסתגל, להפנים, להמשיך לחיות...
ברקע היית שומעת השכם והערב את ההכחשות לחלק נכבד ומשמעותי ממציאות חייך שמשכה מעל לעשר שנים. כן - אותן הכחשות אכזריות פרי בורות ההדיוטות, אותן שתיקות מתחמקות פרי דיסציפלינת אנשי המקצוע המלהטטות בך ואגב כך פוצעות, קורעות לנתחים נתחים את נשמתך הפצועה.
ואולי, אם אכן כך היה קורה, אולי אז גם היית נתקלת באותו חוסר הבנה משווע של איזה צביאל אחד כמוני, שלא היה מאמין לך כלל... ואז אולי את היא זאת שהיית כותבת לי את קטע זה.
אנא ממך, תקני אותי אם טעיתי במשהו ...
(לא נתקבלה כל התייחסות בפורום ההוא לתגובה זו)
יליד 1956, נשוי בשנית ואב לארבעה * הוגדרתי קלינית כחולה במאניה-דפרסיה * בשנים האחרונות נשאתי למעלה מ-400 הרצאות לכל סוגי הקהל * ב-1990 הקמתי את הקבוצות התמיכה הראשונות לעזרה עצמית בתחום בריאות הנפש וכיום מנחה קבוצות כאלה במסגרת עמותת "אנוש" * חשפתי עצמי בעשרות ראיונות טלוויזיה, עיתונות ורדיו על מנת לתרום לשבירת הסטיגמה כלפי חולי הנפש בישראל * יזמתי והקמתי את עמותת "התמודדות - עמותת נפגעי הנפש בישראל" ואחר כך את מ.ל.מ מתמודדים למען מתמודדים * ב- 1998 פרסמתי את ספרי "הקרב על השפיות" * בשנת 2000 הוענק לי "אות בזכות" ע"י הכנסת * ב-2003 פרסמתי את ספרי השני "מישהו מטפל בך" *
ליצירת קשר והזמנת הרצאות
dz_r@netvision.net.il
טל': 03-5471508, 054-5753522
ליצירת קשר והזמנת הרצאות
dz_r@netvision.net.il
טל': 03-5471508, 054-5753522