כל התנהגות או תגובה שלנו בכל עת מחוזקת. לעיתים מדובר בחיזוק חיובי מוחשי כגון בונוס או מתנה ולעיתים זה מתבטא במילה טובה, חיוך או חיבוק.
פעמים אחרות מדובר בחיזוק שלילי, המפסיק משהו לא נעים. למשל אמא הקונה לבנה את הממתק שבגללו הוא משתולל בסופרמרקט ועושה לה "בושות".
ולעיתים זה עונש הניתן כדי להקטין את שכיחותה של התנהגות מסוימת. אלה כמה מהכלים שיש בידנו כדי לנסות ולגרום לדברים להתנהל על פי רצוננו.
אנחנו עושים זאת כל היום! כועסים על אנשים שמתנהגים אלינו באופן שאינו ראוי ומקדמים בברכה את אלה שאנחנו שבעי רצון מהם. אנחנו בעצם אומרים להם..."את זה, אנחנו רוצים שתעשו שוב. ואת זה..לא!" אז למה אנחנו שוכחים שזה עובד בדיוק כך בביתנו עם הילדים שלנו?
כאשר אנחנו אומרים לבתנו שאנחנו נמתין לה רק 5 דקות... אבל בפועל ממתינים לה חצי שעה. אנחנו בעצם אומרים לה שהיא יכולה להמשיך לאחר! איזו התנהגות אנחנו מחזקים אצלה? את ההתנהגות שאנחנו כה שונאים ורוצים לשנות אצלה.
והינה סיטואציה נוספת שחוזרת לעיתים קרובות באימונים שלי: הבן המדהים שלנו חוזר הביתה ומצהיר: "אמא דעי לך שאני לא נכנס יותר לשיעורי מתמטיקה. המורה הזאת מתנכלת רק לי. היום היא ממש כעסה עלי סתם.
"ואנחנו, האמהות האוהבות והדואגות רצות מייד לדף הקשר שקיבלנו ביום ההורים, שולפות את מספר הטלפון של המורה ומסבירות לה בנוכחות בננו כמה איננו שבעות רצון מהתנהגותה כלפיו בשיעור. לאחר שלוש דקות של שיחה אנחנו מקבלות הבטחה מהמורה כי היא תלבן את העניינים עם הבן המקסים שלנו.
העניין כמעט נשכח. אבל רק כמעט. שלושה ימים אחרי, באופן מפתיע זה קורה עם המורה לאנגלית, יומיים לאחר מכן - עם המורה לספרות. בערך שבוע וחצי אחרי, נראה כי הבן שלנו כבר מסוכסך עם כל המורים בבית הספר ואנחנו כמעט קורסות תחת עומס הטלפונים למורים והדאגה לבן. אז מה לא בסדר?
דוגמא נוספת היא אמא שהביאה את בנה לאימון כי אינו אסרטיבי מספיק וזה "משגע" אותה (הגדרת האם). במהלך האימון התברר שלמרות שבנה כבר בן 14 ובכל פעם שמישהו מקלל אותו או מסמס לו הודעה לא נעימה (ויש הרבה כאלה..), האימא מיד נכנסת לעניינים ומיישרת את ההדורים. מתקשרת לאמא של...לילד האחר... לחברים הנוספים... ותוך כדי העשייה המרובה למען בנה, מתלוננת בפניו כי אינו אסרטיבי ולעולם לא יהיה! ועכשיו, תתבוננו אתם במעגל הקסמים אליו נקלעה האם. האם היא מחזקת אצל בנה התנהגות אסרטיבית באיזה שהוא אופן? כמובן שלא!
אם תשכילו להביא את ילדכם למצבים בהם הם יגלו אסרטיביות (אפילו בסביבה קרובה ובטוחה ואפילו עם מעט מניפולציה ועזרה) ולאחר מכן תחזקו את ההתנהגות האסרטיבית הזאת בעצם תאמרו להם כמה הם כן (במקום כמה הם לא..)..ואני משוכנעת שתגיעו לתוצאות טובות הרבה יותר. בהצלחה!
