אם נביט על יציאת מצריים מנקודת מבט היסטורית, זה יראה מוזר ומפתיע. שלושה מיליון בני אדם הולכים במדבר. זה בכלל לא עסק פשוט: הם אינם יודעים לחיות במדבר, הם אינם נוודים, אלא יוצאי מצרים, שחיו חיים טובים ונוחים, שהיו מאוד מפותחים ביחס לאותם הזמנים. הכול היה מסודר אצלם, ופתאום מדבר.
כיצד ניתן לארגן את מערכת ההספקה? כיצד ניתן לשמור על כולם מרעב ומצמא? נשים, תינוקות, זקנים – כיצד לספק את כולם?
העניין הוא שבמקביל ליציאה שלהם ממצריים הם גם התנתקו מהאינטרס הפרטי, זאת אומרת מסרו את עצמם להשפעה, וקיבלו רק את הנחוץ, ושכשיוצאים מהאגואיזם מתגלה כוח חדש, מציאות חדשה שנקראת "ערבות".
תנאי הערבות הכרחי כי הוא נותן הרגשה שאין שום חסרונות, שכולם דואגים לכולם. ואז לא מרגישים צורך בשום דבר. הערבות מספקת את כל הצרכים היומיומיים.
באיזה אופן?
מדובר על תנאי שמאפשר להגיע לאיזון, לרכוש הרמוניה עם הטבע. הטבע מעמיד את האדם בכזה מצב, שבו הוא מרגיש ששפע עובר אליו.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
