שני החוקים מעוררים התנגדות נמרצת מקבוצות ועמותות המזוהות עם השמאל - בהובלת מפלגת מרץ והדוברת שלה ח"כ זהבה גלאון.
חוק המסתננים וההחלטה בבג"צ איחוד משפחות - יש להם קו מנחה אחד והוא שמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה מול "פלישה" בלתי מבוקרת של עובדים זרים/מסתנני עבודה ופלסטינאים, בדלת האחורית של עקרון "השיבה".
חוק האזרחות וחוק המסתננים - הם גדר הביטחון המשפטית של החברה בישראל.
* מאת: עו"ד אברהם פכטר
חוק המסתננים - הוא לא חוק יפה ונאור, הוא חוק הכרחי, נחוץ לישראל מבחינה הביטחונית והחברתית. ראשי עמותות בצירוף פוליטיקאים מהשורות האחרונות בכנסת - רצו לכל כלי התקשורת כדי להסביר למה ואיך ישראל מתנהלת בצורה כוחנית, אנטי חברתית ע"י מתן אפשרות לכלוא במחנות מעצר מסתננים הזורמים לגבולינו בהמוניהם.
הטענה ששמעתי מח"כים ואנשי ציבור שמדובר באנשים שברחו "מדרפור/סודן וניגריה", שם מתנהלת מלחמת אזרחים אכזרית והם למעשה פליטים שנמצאים במצב של סכנת מוות בשל מוצאם ולכן מגיע להם יחס של פליטים והגנה של האו"ם, לפי אמנת האו"ם לפליטים.
יאמר מיד ? מספר המסתננים שהגיעו מ"דרפור" או ניגריה כפליטים שסכנת מוות על ראשיהם, הם מיעוט שבמיעוט בזרם הגואה של המסתננים.
ידוע וברור - שרוב המסתננים ? הם מסתנני עבודה שמחפשים חיים טובים יותר ונוחים יותר מאשר בארצותיהם, מוכות הרעב והאבטלה.
לשם מטרה זו - להגיע לישראל שמבחינתם זה כמו גן עדן זותא (לעומת ארצותיהם), הם מוכנים להסתכן בשוד, אונס, התעללות של המבריחים, שהם הבדואים של סיני, כדי להגיע לארץ המובטחת.
זרם המסתננים הגדול ביותר ? נעצר באילת והם ממלאים של כל תפקיד שמתבקש, במשכורת קטנה וחלקם נודד צפונה וממלא את דרום ת"א, התחנה המרכזית הישנה ואיזורים סביב לה.
מדינת ישראל גם אם תרצה להיות הומנית ? לא יכולה לקלוט זרם בלתי פוסק של מסתננים (כ-1000 לחודש) ולא יכולה להפוך את ישראל ל"גיטו" של השתלטות מסתננים.
הנציבות של האו"ם, באמצעות נציב הפליטים ? שיש לו שלוחה בישראל, היא האחראית לארגון ומתן סעד לפליטים, שמוכרזים על ידיהם כפליטים, עקב הסכנה לחייהם, מטעמים פוליטיים או מסכנת מוות במלחמת אזרחים.
מסתנני עבודה ? לא נכללים בקטגוריה זאת ולא יכולים להיחשב כפליטים גם לפי הקריטריונים של האו"ם.
ארה"ב הסובלת מבעיה דומה בגבול עם מקסיקו, הקימה חומה, הקימה משטרת גבולות מיוחדת, שגם מחזירה המסתננים מידית למקסיקו, גם יורה במקרים חריגים וגם עוצרת ושופטת. אף גורם בארה"ב, חושב שהממשלה עושה עוול או פעילות לא אנושית כשהיא מגינה על גבולותיה, ממסתנני עבודה.
מסתנני עבודה ? הופכים לנטל ומעמסה חברתית, ע"י הקמת שמורות של פשע, סמים, זנות, מחלות שקשה לאחר תקופה להתגבר עליהם.
הסכנה הזאת כבר קיימת בישראל ? כי השלטונות התעוררו מאוחר מדי והקדישו מאמצים פחות מדי.
להזכיר לציבור, כי מדינות באירופה שיש להן בעיה של פליטים מאירופה או מהגוש הקומוניסטי לשעבר, גירשו, כלאו ועצרו אוניות פליטים מגבולותיהם, כמו ממשלת איטליה לדוגמא.
להזכיר לציבור ? שבתקופתו של מנחם בגין ז"ל, ישראל קלטה קבוצה קטנה של פליטים מטעמים הומניטריים ומאז קלטנו קבוצות נוספות, בגבולות שהמדינה יכולה לתרום לסוגיית הפליטים.
על נציבות הפליטים באו"ם ? להיכנס לעובי הקורה ולקבוע קריטריונים, לקליטת פליטים, ולא למסתנני עבודה ולקבוע מכסות לארצות שיכולות לקלוט אותם, לפי גודל האוכלוסיה, השטח והצורך.
ישראל בשל גודלה, ששטחה המצומצם ובעיקר בשל בעיותיה החברתיות, ביטחוניות - אינה מסוגלת לקלוט את זרם מסתנני העבודה שביניהם מסתתרים כמות בודדת של פליטים בסכנת חיים.
חוק המסתננים ? הוא לא חוק יפה, נאור והומני. הוא חוק הכרחי ? בתנאי המדינה, השעה, המקום והצורך הביטחוני חברתי.
חוק האזרחות או חוק איחוד המשפחות
חוק האזרחית ? המונע מפלסטינאים, לממש את זכות השיבה בדלת האחורית, נחקק כבר ב-2004 לאחר שהממשלה התעוררה למציאות בה נכנסו בדרך זו של נישואים (חלקם אמיתיים וחלקם פיקטיביים), אלפי פלסטינאים מהשטחים לישראל וקיבלו אזרחות מלאה.
למרבה הפלא והמציאות המרה ? חלק מהנכנסים שהתאזרחו, היו שותפים לפיגועים קשים עם קרבנות, אם ע"י שיתוף פעולה עם מתאבדים, עזרה, הלנה, הסעה, וחלקם מהמקרים אף בפיגועים עצמם וביצועם.
מאז חקיקת החוק ? הוא עבר מספר גלגולים משפטיים ועתירות בג"צ, של עמותות תומכי אשף/פת'ח במסווה של זכויות אזרח ובתמיכה מאסיבית של מפלגת מרץ בגיבוי עמותות "עדאללה" שהיו העותרים הראשיים בבג"צ האזרחות בגלגול הקודם.
כדאי לדעת, כי בבג"צ הקודם בנושא זה, בתקופתו של הנשיא פרופ' ברק, נדחתה העתירה ברוב דחוק של 6 נגד 5, כאשר הנשיא ברק נמצא לצערו במיעוט, כפי שמיהר להתבטא על ההחלטה.
בהרכב ההוא - כתב השופט חשין ? כי מי שרוצה להתחתן עם בחורה מרמאללה, יתכבד ויעבור לשם.
שופטי הרוב דאז - קבעו שאין מקום להעדיף את זכות הפרט לחיי משפחה על עקרון ביטחון המדינה ואזרחיה.
החלטת בג"צ האחרונה (מיום 11.1.12), שמה קץ למאבק משפטי של 5 שנים בסוגייה חשובה ועקרונית זו.
ברוב של 6 נגד 5 (כמו בפעם הקודמת, רק בהרכב קצת שונה) ? בהשתתפות השופטים החדשים ניל הנדל ואשר גרוניס (המיועד להיות הנשיא הבא של העליון) - הוכרע סופית שחוק האזרחות בנוסחו הקיים ? הוא חוקתי, ומקיים את עקרונות המשפט של מדינה דמוקרטית, החפצה חיים, ומשמרת את ביטחון המדינה ואזרחיה.
זכויות אדם - אינן מרשם להתאבדות לאומית ? את הפסקה הזו כתב השופט גרוניס בהחלטתו ויש להפוך אותה לאמרה/סיסמה של מדינת ישראל הנאבקת על קיומה, שרידותה, עצמאותה וביטחונה.
יש מקום לגנות אנשי ציבור ? התומכים בעמותות אנטי ציוניות ובביקורת על החלטת בג"צ האנטי דמוקרטית. ח"כ גלאון ממרץ כינתה את ההחלטה כ"כתם על החברה בישראל", ולי נראה שהציבור הציוני הלאומי צריך להגיב בהתאם בישוב הארץ וחיזוקה.
כבר כתבתי על כך בעבר באתר זה, עכשיו אני חוזר על כך, פעם נוספת: חוק האזרחית וחוק המסתננים שהוסף לאחרונה ? הם גדר הביטחון המשפטית של מדינת ישראל מהנימוקים שפורטו לעיל.
הנשיאה ביניש ותומכיה ? היו במיעוט בבג"צ עקרוני זה ודבר זה מרמז כי החלה תקופה חדשה בבית המפשט העליון. רוחות המשפט של הנשיא פרופ' ברק והנשיאה הגב' ביניש - הגיעו כנראה לסיומן ומתחילה תקופה חדשה עם נשיא חדש וצוות שופטים ציונים לאומיים, שביטחונה של המדינה ואזרחיה לנגד עיניהם, לפני עקרונות אוניברסליים היאים לספרות משפטית או למדינות כמו אנדורה, מונקו או שווייץ. באירופה כבר רואים את התמונה אחרת ומחוקקים חוקים המונעים "פלישה" של זרים למדינותיהן.
ישראל כמדינה הנלחמת על עצמאותה וביטחונה וכמדינה חפצה חיים, חייבת להעדיף בשקלול הכולל, גם המשפטי, את טובת המדינה וביטחונה, מעל כל שיקול אחר.
הכותב הוא עורך-דין, המתמחה במשפט פלילי, צבאי וציבורי, והיה בעבר פרקליט צבאי, יועץ משפטי, שופט צבאי בדרגת סא"ל, סגן פרקליט מחוז ומשנה ליועץ המשפטי של מועצת העתונות ופרשן משפטי בהווה.
