ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף 

פרשת "שמות"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ויקם מלך חדש על מצרים, אשר לא ידע את יוסף" (שמות א/ח').

אחת המצוות החשובות ביהדות היא "הכרת הטוב". תכונה מהותית זו, הנלמדת בפרשתנו אף טרם קבלת תורה בהר סיני, היא מהמידות החשובות שבאדם,.

"הכרת הטוב" היא בניגוד גמור לנעשה במצרים באותה תקופה. הכתוב מספר שקם מלך חדש על מצרים, והתנהגותו אל בני ישראל מעידה על כפיות טובה - הוא העביד את בני ישראל בפרך ועינה אותם, למרות שיוסף סייע למצרים בשלטונו המדהים.

נחלקו חז"ל בפירושיהם: יש שאמרו כי זהו מלך חדש ממש, אך יש שסברו כי זהו אותו פרעה מתקופת יוסף, אלא שנתחדשו גזרותיו. מן הפירוש השני ברור לנו יותר, כי היתה כאן כפיות טובה מצד פרעה, שכן מלך זה הכיר את יוסף ואת פועלו למען העם המצרי בשנות הרעב, ובכל זאת החליט להרע לעמו של יוסף. אך גם לפי הפירוש הראשון אפשר לומר שאותו פרעה חדש נוהג בכפיות טובה, שהרי ודאי שמלך זה ידע את ההיסטוריה של מצרים ושמע על יוסף. אם כן, מדוע התעלם פרעה מן הטובה שעשה יוסף לכל מצרים, כאשר כלכל אותם בשנות הרעב?

חז"ל מלמדים אותנו כי שעבוד מצרים החל בגלל "כפיות טובה", שהיא מידה רעה. כפיות הטובה גורמת להשחתתו של האדם והופכת אותו לרשע שאינו מתחשב באחרים.

בתחילה כתוב "אשר לא ידע את יוסף" ובהמשך הוא אומר "...לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח" (שמות ה'/ב'). לא היתה בפרעה הכרה בטוב שקיבל מבני האדם וממילא לא היתה בו הכרה בבורא עולם שנתן לו את חייו ואת כל הטוב שהיה לו. מפסוקים אלה מלמדים אותנו חכמינו לימוד חשוב ומהותי: כל הכופר בטובתו של חברו - כופר לבסוף בטובתו של הקב"ה! מי שמתרגל לקבל טובה מחברו מבלי להודות עליה, סופו שיכפור בטובה שהקב"ה גומל אותו. תחילה אדם מתעלם מטובות בשר ודם ומכאן ועד כפיות טובה לה' הדרך קצרה מאוד.

ספר החינוך מבהיר כמה חשוב לחנך את הילד מקטנותו להכיר טובה, לגמול חסד למי שעשה עימו טובה, ולא להיות כפוי טובה. צריך כל אדם להכיר טובה להוריו שגידלו אותו והשקיעו בו את כל מרצם, להכיר טובה למורים שהקנו לו חינוך ודעת. "דרך ארץ קדמה לתורה" - שהרי חינוך האדם להכרת טובה הופכת אותו לישר, הגון, שמח ומאושר, וממילא קבלת התורה תהיה בעוצמה, ברצון ובאמונה נפלאה.

בספר "מכתב מאליהו" (א' עמ' נ') מודגשת חשיבות האמונה בעבודת ה'. עלינו לקיים את המצוות שצוונו בורא עולם לא רק בגלל ה"הוראה" אלא מתוך אהבת ה' ולהכיר בחסדיו. ברור שאדם המחזק בתוכו את "הכרת הטוב" מביא גם לחיזוק האמת שבו. הרואה את הטוב שמסביבו - מתחילת בריאת העולם - מחדיר לתוכו את תכונת "הכרת הטוב" ואת האמת והאמונה בבריאת העולם על ידי הקב"ה. כאשר אנחנו מוקירים תודה על הטובה שגמלו לנו, נבוא מתוך כך להכיר טובה גם לקב"ה, על כל החסדים והטובות שמרעיף עלינו מדי יום ביומו.   

                                                                                                            ד"ר יחיאל שרמן

אתר:   www.h-y1.fav.co.il