כידוע לכם מיליון וחצי אנשים נוסעים מידי יום ברכבת ובאוטובוס בעזרת כרטיס ה"רב-קו" אשר חוסך להם כסף.
מסתבר שכאשר אנו עושים את כרטיס הרב-קו אנו נאלצים למלא פרטים אישיים כגון:גיל, כתובת מגורים ,מספר תעודת זהות וכן להצטלם על-מנת שתופיע תמונה תקנית על כרטיס זה.
כמוכן, נוסעים הזכאים להנחה, כמו תלמידים או קשישים, נדרשים גם להעביר את שם בית הספר שלהם או לדווח על זכאות לקצבה מהביטוח הלאומי. מלבד המידע שמעבירים רוכשי הכרטיס נשמרים במאגרי המידע הקשורים בו גם פרטים על אודות דפוסי הנסיעות. ממסמך שחיבר עו"ד אבנר פינצ'וק, ראש תחום מידע ופרטיות באגודה לזכויות האזרח, עולה כי המדינה אישרה לחברות התחבורה הציבורית לאסוף נתונים כמו מספר הקו שעליו עלו הנוסעים, תחנת העלייה ושעת העלייה לרכבת או לאוטובוס ולאגור אותם במשך שבע שנים.
מספר חברי כנסת, ובהם יריב לוין (ליכוד), ישראל אייכלר ואורי מקלב (יהדות התורה), טענו כי המאגר נבנה מבלי לקבל את אישור הכנסת לנוהלי השמירה על פרטיות הנוסעים. הנוסעים אמנם זכאים לרכוש כרטיס אנונימי שיאפשר להם לנסוע בתחבורה הציבורית מבלי למסור את פרטיהם, אולם פינצ'וק טוען כי רוב תחנות ההנפקה כלל אינן מציעות כרטיסים מסוג זה. מלבד זאת, הזכאים להנחה אינם יכולים להשתמש בכרטיסים אנונימיים אם ברצונם לזכות בהנחה.
כאמור, הנתונים מועברים למאגר מידע של משרד התחבורה אשר כאמור איננו מאובטח וכל האקר מתוחכם יכול לפרוץ לשם ע"י כך שהוא מקרב את הרב-קו לקורא מתאים ואז עלולות להגנב זהויות.
הגיע הזמן שמדינת ישראל תצא מהר מהשאננות בה היא שרויה ותתחיל לתת מענה מקצועי ואיכותי לבעיה כאובה זו.
הכותב הינו בלוגר וחובב מוסיקה
