כתב - לובנוב גולן - יעדים טיולי תרבות וטבע
רבות נכתב על הודו - רפובליקה פדרלית של 25 מדינות ו 7 טריטוריות ,שטחה 3.28 מיליון קמ"ר ומספר תושביה קרוב למיליארד איש. מבחינה גיאוגרפית מתחלקת הארץ לשלושה חלקים עיקריים : רמת הדקן מדרום , שפלת הגנגה ( גנגס) ונהר הברהמפוטרה במרכז והרי ההימלאיה סוגרים מצפון.
אין ספק שאחד הדברים המייחדים את הודו יותר מכל הוא סוד עושרם שהנו חלק מובנה בתרבות ההודית . העיתונאי ד"ר עזריאל קרליבך ז"ל תאר בספרו "הודו - יומן דרכים" את תושבי הודו כעניים , חסרי כל , זוג בגדים אחד אך אנשים אלו הם מאושרים ,יש להם זיק של שמחה בעיניים ,"עיניהם ממריאות לאינסוף" , כך היא הודו גם היום 50 שנה לאחר ביקורו של עזריאל קרליבך במקום.
סוד האושר של הודו קשור קודם כל באמונתם של האנשים , תושבי הודו הנם הינדוהיסטים, אשר חיים במעמדות וקאסטות שונים ולמרבה הפליאה הם אינם רוצים לשנות מצב זה לתוכו הם נולדו , למען האמת הם מאמינים שאין ביכולתם לשנות את מצבם - בטח שלא בגלגול הזה , אלא רק בגלגול הבא . ( בחיים הבאים ) .
ההודי חי לפי חוק דתי - הוא נולד לתוך מעמד מסוים - נהג ריקשה או חקלאי עובד אדמה , האפשרות לשפר את מצבו ומעמדו ניתנת לו רק בגלגול הבא וזה רק בתנאי שהוא מילא את חובותיו המעמדיים בצורה הטובה ביותר , ז"א ההודי נולד לתוך מעמד עם חובות מעמדיים משלו ורק את זה ההודי צריך לעשות - ובצורה הטובה והחזקה ביותר , אסור לו למלא חובות של מעמד אחר ולבטח לא לפזול לעבר מעמד אחר, מי שנולד למשפחת חקלאיים, חובותיו המעמדיים ( הדהרמה שלו) הם שהוא יישאר חקלאי כל חייו - כמו הוריו , ויעבד את האדמה בצורה הטובה ביותר - רק מילוי חובות אלה ישפרו לו את "הקרמה" שלו ויקדמו אותו במעגל המיתות והלידות מחדש אל הגאולה - הנירוונה ( בהודית - מוקשה ) אליה נסחף כל הודי . חשבו כמה טוב היה לנו - לבעלי המחשבה של העולם המערבי , להישאר במצבנו ולא לרוץ כל הזמן אחרי קידום כסף ומעמד. זהו למעשה אחד היסודות הגדולים של סוד הקסם ההודי- מה שאני עושה והמצב שאני נמצא זה הכי טוב לי ומה שיביאני הכי טוב לגאולה .לכן כשנטייל בהודו ונראה את מנקה האוזניים, הבנאי , החקלאי -נראה גם את האושר והניצוץ בעיניים של תושביה.
בימים אלו יורדים גשמי המונסונים בהודו - המביט בעיניים מערביות , יגיד בוודאי , קשה , לא נעים וכו, אך למעשה ירידת המונסונים בהודו זוהי נקודת שיא באושרה של הודו ותושביה.
המילה מונסון מקורה במילה הערבית מאוסים (mausim) שפירושה עונה, ובהמשך השתרשה לתיאור התופעה של היפוך עונתי, בקנה-מידה גדול, במשטר הרוחות .
המונסון באסיה (ובהודו) הוא תוצאה של אינטרקציה שבין גורמים פלנטרים (השינוי בחום השמש כתוצאה מסיבוב כדה"א) עם גורמים ארציים - מפגש אוויר - ים- יבשה גם בפני השטח וגם בטרופו-ספירה הגבוהה .גשמי המונסון יכולים להביא עד ליותר מ 8000 מ"מ גשם בשנה.
האקלים הודו נחלק ל 3 תקופות: עונה קרירה מאוקטובר עד פברואר - העונה הטובה לנסוע לטייל בהודו , העונה החמה ממרץ עד יוני - בה מתחמם מאוד מזג האוויר והחום נהיה בלתי נסבל 45-50 מעלות חום (כמובן שאין מזגנים ) . באנשים בתקופה זו מרגישים עייפים , חסרי כוח , האוויר מלא באבק וערפל . וכך באה לה העונה הרטובה - המונסון ( יולי- ספטמבר) , המונסון מגיע מדרום לצפון וגורם להקלה ענקית.
למעשה המונסונים והגשמים החזקים שהוא מביא מעניקים חיים להודו שמרבית תושביה הנם חקלאיים . המונסונים הנם סם החיים של הודו וזהו רגע מאוד מאושר בהודו המודרנית.
במדינה ש 75% מאוכלוסייתה חיים בכפרים גשמי המונסון הנם מקור חיים , שבירה של החום החזק וזוהי נקודה מאוד מיוחדת במעגל החיים בהודו.
לאיכרים מביא המונסון שמחה גדולה , עבורם מתחילה העונה הבוערת של הכשרת שדות הארז לשתילה . השמיים בתקופת המונסון מקבלים גוונים מיוחדים : הרבה אדום , צהוב חזק ,ירוק וכחול עם גווני האפור. לכל אלו מתווספים רחובות שטופי מים , נהרות שוצפים וריחות הודו החזקים מתערבבים עם ריח הגשם.
כאשר טיילתי בפעם הראשונה בהודו וראיתי ספרים ותמונות מקופת המונסון , אפשר היה להרגיש את היופי השמחה והאושר שעובר על הודו - הרבה עוצמה מחשמלת יש בהודו בתקופה זו , ואין ספק שלאוהבי הודו זהו אחד הזמנים החזקים והמעניינים ביותר לטייל ולהרגיש את הודו ואנשיה.
לפרטים על טיולים מושקעים פנו אלינו ליעדים טיולי תרבות וטבע
רבות נכתב על הודו - רפובליקה פדרלית של 25 מדינות ו 7 טריטוריות ,שטחה 3.28 מיליון קמ"ר ומספר תושביה קרוב למיליארד איש. מבחינה גיאוגרפית מתחלקת הארץ לשלושה חלקים עיקריים : רמת הדקן מדרום , שפלת הגנגה ( גנגס) ונהר הברהמפוטרה במרכז והרי ההימלאיה סוגרים מצפון.
אין ספק שאחד הדברים המייחדים את הודו יותר מכל הוא סוד עושרם שהנו חלק מובנה בתרבות ההודית . העיתונאי ד"ר עזריאל קרליבך ז"ל תאר בספרו "הודו - יומן דרכים" את תושבי הודו כעניים , חסרי כל , זוג בגדים אחד אך אנשים אלו הם מאושרים ,יש להם זיק של שמחה בעיניים ,"עיניהם ממריאות לאינסוף" , כך היא הודו גם היום 50 שנה לאחר ביקורו של עזריאל קרליבך במקום.
סוד האושר של הודו קשור קודם כל באמונתם של האנשים , תושבי הודו הנם הינדוהיסטים, אשר חיים במעמדות וקאסטות שונים ולמרבה הפליאה הם אינם רוצים לשנות מצב זה לתוכו הם נולדו , למען האמת הם מאמינים שאין ביכולתם לשנות את מצבם - בטח שלא בגלגול הזה , אלא רק בגלגול הבא . ( בחיים הבאים ) .
ההודי חי לפי חוק דתי - הוא נולד לתוך מעמד מסוים - נהג ריקשה או חקלאי עובד אדמה , האפשרות לשפר את מצבו ומעמדו ניתנת לו רק בגלגול הבא וזה רק בתנאי שהוא מילא את חובותיו המעמדיים בצורה הטובה ביותר , ז"א ההודי נולד לתוך מעמד עם חובות מעמדיים משלו ורק את זה ההודי צריך לעשות - ובצורה הטובה והחזקה ביותר , אסור לו למלא חובות של מעמד אחר ולבטח לא לפזול לעבר מעמד אחר, מי שנולד למשפחת חקלאיים, חובותיו המעמדיים ( הדהרמה שלו) הם שהוא יישאר חקלאי כל חייו - כמו הוריו , ויעבד את האדמה בצורה הטובה ביותר - רק מילוי חובות אלה ישפרו לו את "הקרמה" שלו ויקדמו אותו במעגל המיתות והלידות מחדש אל הגאולה - הנירוונה ( בהודית - מוקשה ) אליה נסחף כל הודי . חשבו כמה טוב היה לנו - לבעלי המחשבה של העולם המערבי , להישאר במצבנו ולא לרוץ כל הזמן אחרי קידום כסף ומעמד. זהו למעשה אחד היסודות הגדולים של סוד הקסם ההודי- מה שאני עושה והמצב שאני נמצא זה הכי טוב לי ומה שיביאני הכי טוב לגאולה .לכן כשנטייל בהודו ונראה את מנקה האוזניים, הבנאי , החקלאי -נראה גם את האושר והניצוץ בעיניים של תושביה.
בימים אלו יורדים גשמי המונסונים בהודו - המביט בעיניים מערביות , יגיד בוודאי , קשה , לא נעים וכו, אך למעשה ירידת המונסונים בהודו זוהי נקודת שיא באושרה של הודו ותושביה.
המילה מונסון מקורה במילה הערבית מאוסים (mausim) שפירושה עונה, ובהמשך השתרשה לתיאור התופעה של היפוך עונתי, בקנה-מידה גדול, במשטר הרוחות .
המונסון באסיה (ובהודו) הוא תוצאה של אינטרקציה שבין גורמים פלנטרים (השינוי בחום השמש כתוצאה מסיבוב כדה"א) עם גורמים ארציים - מפגש אוויר - ים- יבשה גם בפני השטח וגם בטרופו-ספירה הגבוהה .גשמי המונסון יכולים להביא עד ליותר מ 8000 מ"מ גשם בשנה.
האקלים הודו נחלק ל 3 תקופות: עונה קרירה מאוקטובר עד פברואר - העונה הטובה לנסוע לטייל בהודו , העונה החמה ממרץ עד יוני - בה מתחמם מאוד מזג האוויר והחום נהיה בלתי נסבל 45-50 מעלות חום (כמובן שאין מזגנים ) . באנשים בתקופה זו מרגישים עייפים , חסרי כוח , האוויר מלא באבק וערפל . וכך באה לה העונה הרטובה - המונסון ( יולי- ספטמבר) , המונסון מגיע מדרום לצפון וגורם להקלה ענקית.
למעשה המונסונים והגשמים החזקים שהוא מביא מעניקים חיים להודו שמרבית תושביה הנם חקלאיים . המונסונים הנם סם החיים של הודו וזהו רגע מאוד מאושר בהודו המודרנית.
במדינה ש 75% מאוכלוסייתה חיים בכפרים גשמי המונסון הנם מקור חיים , שבירה של החום החזק וזוהי נקודה מאוד מיוחדת במעגל החיים בהודו.
לאיכרים מביא המונסון שמחה גדולה , עבורם מתחילה העונה הבוערת של הכשרת שדות הארז לשתילה . השמיים בתקופת המונסון מקבלים גוונים מיוחדים : הרבה אדום , צהוב חזק ,ירוק וכחול עם גווני האפור. לכל אלו מתווספים רחובות שטופי מים , נהרות שוצפים וריחות הודו החזקים מתערבבים עם ריח הגשם.
כאשר טיילתי בפעם הראשונה בהודו וראיתי ספרים ותמונות מקופת המונסון , אפשר היה להרגיש את היופי השמחה והאושר שעובר על הודו - הרבה עוצמה מחשמלת יש בהודו בתקופה זו , ואין ספק שלאוהבי הודו זהו אחד הזמנים החזקים והמעניינים ביותר לטייל ולהרגיש את הודו ואנשיה.
לפרטים על טיולים מושקעים פנו אלינו ליעדים טיולי תרבות וטבע
בוגר החוג למדעי מזרח אסיה, אוניברסיטת ת"א. טייל תקופות ארוכות בעולם. מדריך המתמחה בארצות מזרח אסיה, ויעדים שונים באירופה ואגן הים התיכון. עובד בחברת אקו טיולי שטח .
www.yeadimtravel.co.il
www.yeadimtravel.co.il
