אותותי אשר שמתי בם 

פרשת "בא"

מתוך עלון "חוויית השבוע" של "החוויה היהודית"

"ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם, וידעתם כי אני ה'" (שמות י'/ב').

התורה בפרשה מבהירה לנו את חשיבות היושר והצדק בעולם ואת העונש המגיע לאנשים הרשעים או לעם שלם, המתנהג בניגוד לאנושיות תקינה. פרעה התנהג בצורה ברוטאלית וקשה כלפי בני ישראל  - העביד אותם בפרך ובעבודה קשה ואף ניסה למנוע את גידולם והתפתחותם של הזכרים. היינו, למנוע התעצמות של עם ישראל.

מכות מצרים הבהירו להם את העונש שהונחת עליהם בשלבים, מכה אחר מכה, כדי שיבינו טוב יותר את הרוע במעשיהם. לומדים מכך על חשיבות העשייה בשלבים - בתהליך, לא במהירות, כך קולטים יותר טוב לא רק את הטוב אלא גם את הרוע שהם ביצעו בבני ישראל .

גלות מצרים במשך מאות שנים הכשירה את עם ישראל להיות ערכיים ומוכנים לקבלת שכינה. השלב הראשוני ביציאת מצרים הבהירה לכולם מהי "חירות" אך ברור לכל אדם כי החירות ותהליך הבחירה צריך לקבל משמעות רוחנית ואמונית. חובה תמיד למלא תוכן לימודי בתורה, "שאין לך בן חורין, אלא מי שעוסק בתלמוד התורה" (פרקי אבות ו'/ב'). על כן כשיצאו ממצרים קיבלו את התורה המעוגנת באמונה ובקיום מצוות ובלימוד - הוספת רוחניות לפריון המוח. אך כל פעילויות האדם וכל עשייתו ודרכיו צריכות להיות מבוססות על טוב, טוב בלימוד וברוחניות, אך בעיקר טוב לחבריו ולסביבתו.

קיימות כעשרים מצוות אותן נצטוו בני ישראל לקיים טרם קבלת התורה כמו מצוות קביעת החודש, הנחת תפילין ומצווה חשובה של "והגדת לבנך" ככתוב:  "ולמען תספר באוזני בנך ובן בנך..." היינו, מצוות שקשורות בחינוך מאז ועד היום. עלינו ההורים לדאוג לחינוך ילדינו וללמדם, להזכיר להם את יציאת מצרים וקיום המצוות. פיתוח הרוחניות לילדינו ולנכדינו תלוי בנו, המצווה מוטלת עלינו. לכן, אדם מצווה להניח תפילין מדי בוקר. תפילין של ראש - החלק הקשור לשכלו של האדם לרוחניות שבו, ותפילין של יד -  כנגד הלב. יש חשיבות עצומה לשילוב של הרגש והשכל - חכמה והתנהגות אנושית וטובה כלפי אחרים. היינו, למלא מוחנו בלימוד בחכמה אך מתוך אהבת אדם והתנהגות בטוב לב עם אחרים. תפילין של יד מבהירות גם שיש צורך בעשייה טובה, שפעולות האדם תהיינה איכותיות.

הפרשה מדגישה שאירוע יציאת מצרים הופך למצווה שעלינו ללמד ולספר מדי שנה בפסח, על יציאתנו מעבדות לחירות ועל קבלת תורה ומצוות. היינו, בן חורין הלומד תורה וחי חיי חברה עם הזולת.

חינוך ילדינו היא חובה על כל הורה. צריכים אנו להפעיל את ילדינו להיות יוזמים ויצירתיים כל הזמן, עם חירות ועם זיכרון של העבר, זיכרון היציאה מעבדות לחירות וקבלת תורה. כל התקדמות , כל תנועה קדימה, כל שיפור וחידוש, חייבים להיות מבוססים על תשתית איתנה של העם היהודי מתחילת דרכו. הנחת תפילין על הראש, בין העיניים, כדי שהמוח יזכור כל הזמן את הקמתו של העם היהודי. אך אנו יודעים כי בכל עשייה לא די בזיכרון, יש צורך בשימוש בפה "למען תהיה תורת ה' בפיך".

     ד"ר יחיאל שרמן

אתר:   www.h-y1.fav.co.il