לידה - שלבי הלידה - שלב שני של הלידה 

התינוק מתקדם דרך צוואר הרחם הפתוח אל תעלת הלידה, ודרכה החוצה
מבעד לפתח הנרתיק.
הוא נדחף דרך תעלת הלידה ע"י הרחם המתכווץ, ע"י צירי הלחץ שגורמים לו להתברג דרך תעלת הלידה .

צירי לחץ -
היולדת מרגישה בדרך כלל עם כל ציר דחף ללחוץ. דחף זה מתעורר כתוצאה מהלחץ שמפעיל ראשו של התינוק עם ירידתו בתעלת הלידה. הוא גורם לגירוי עצבי שמעורר דחף זה ולכן הצירים בשלב השני נקראים "צירי לחץ".
צירי הלחץ מגיעים למלוא עוצמתם כשראש התינוק מגיע ונדחף כנגד לרצפת האגן. הם מזכירים את הצורך לשחרר צואה, רק עוצמתם רבה יותר כי הגירוי להם נוצר מלחץ על אזור החיבור שבין החלחולת לפי הטבעת.

בגוף היולדת יש בשלב זה בהריון עליה ברמות האדרנלין שמציף אותה באנרגיה וחיות , אוקסיטוצין שמכווץ את הרחם בחוזקה, ואנדורפינים שמרגיעים את היולדת ומכנסים אותה פנימה להקשבה לגוף שלה ולתהליך הלידה ונותנים לה את האפשרות להתמודד עם הכאב ותהליך הלידה.
גם אצל התינוק עולה רמת ההורמונים כדי להכין אותו למאמץ של המעבר בתעלת הלידה ולהתמודדות עם העולם שבחוץ.


"רפלקס פליטת התינוק" , השלב הסופי ביציאת התינוק החוצה לאוויר העולם, שנמשך בדרך כלל צירים ספורים שמתאפיינים בתחושת לחץ חזקה מאוד, והתינוק נפלט החוצה כמעט באופן בלתי נשלט.

יציאת התינוק היא פעולה רפלקסיבית של הגוף.
בזמן רפלקס פליטת העובר אי אפשר להתאפק ולא ללחוץ.

בשלב ההכתרה, על היולדת לעבור לתנוחה שמתאימה ללידה עצמה.
חשוב לא לעשות זאת קודם, כיוון שעד לשלב הכיתור לתנועתיות שלך יש חשיבות עליונה בקידום ראשו של התינוק.
לפעמים המיילדת תנחה לא ללחוץ בשלב ההכתרה - על מנת שלא ייגרם קרע בפרינאום.

הציר הבא לאחר ההכתרה דוחף את התינוק שמכופף לאחור את ראשו כנגד קשת הפוביס וראשו יוצא החוצה.
תחושי הקלה עצומה כיוון שהחלק הרחב ביותר עבר.
הציר הבא אחריו גורם לתינוק להסתובב על צידו, ראשו מסתובב הצידה ומתאפשרת יציאת הכתפיים בזו אחר זו והוא יוצא החוצה במהירות.

כשראש התינוק עובר בין עצמות האגן בדרכו החוצה מופעלים עליו לחצים, אולם עצמות הגולגולת שלו רכות והמרפסים מאפשרים להן להיכנס למצב של חפיפה קלה. לכן ראש התינוק עשוי להראות בלידה מוארך או א-סימטרי, אך הוא יתעגל לאחר מכן.
אחרי שראשו יוצא התינוק ייקח נשימה של אויר, אך רצוי לחכות עם חיתוך חבל הטבור למקרה שלנשימת התינוק ייקח עוד זמן להסתדר לגמרי.