היטל השבחה בגין מתקן פוטו וולטאי 

ממשלת ישראל החליטה ביום 29 בינואר 2010 כי עד שנת 2020 יש להגיע למצב בו 10% מצרכי החשמל של מדינת ישראל יהיו ממקורות אנרגיה מתחדשת, ובכללם אנרגיה סולארית, כלומר ניצול אנרגית השמש לצורך ייצור חשמל. לאור החלטה זו, ניזומה ואושרה תכנית מתאר ארצית למתקנים פוטו וולטאיים הידועה כתמ"א 10/ד/10, אשר מטרתה להסדיר את הליכי התכנון והרישוי של מתקנים פוטו וולטאיים (מתקנים סולארים) בגודל קטן ובינוני.

התמ"א קובעת שני מסלולים בדרך להוצאת היתר בניה למתקן סולארי. המסלול הראשון הינו המסלול התכנוני במסגרתו יש להכין תכנית מפורטת לצורך ייעוד תא שטח למתקן סולארי. המסלול השני והנפוץ יותר הינו מסלול ההיתרים, שלפיו ניתן להוציא היתר בניה למתקן סולארי גם אם התכנית החלה על המקרקעין אינה מאפשרת ייעוד או שימוש של מתקן סולארי, וזאת רק בתנאים הקבועים בתמ"א, ובפרט כאשר מדובר בתכנית הכוללת הוראות מפורטות וניתן להוציא מכוחה היתרי בניה.

בהקשר זה מתעוררת השאלה בדבר חבות היטל השבחה בגין הוצאת היתר בניה למתקן על רקע אישור התמ"א. שאלה זו מתחדדת לאור דברי ההסבר לתמ"א, לפיהם ההסדרים הקבועים בחוק ובפסיקות בתי המשפט לעניין היטל השבחה, הם שיחייבו בעניין זה ואין מקום לכלול הוראות בעניין זה בתמ"א.

גדר הספק הינו בשים לב להגדרת המונח "השבחה" שבתוספת השלישית לחוק התכנון והבניה. ע"פ ההגדרה, "השבחה" היא עליית שוויים של מקרקעין עקב אישור תכנית, מתן הקלה או התרת שימוש חורג", בעוד ש"תכנית" הוגדרה כתכנית מתאר מקומית או תכנית מפורטת, ומכאן שלכאורה תכנית ארצית, במקרה זה תמ"א 10/ד/10 איננה בבחינת "תכנית משביחה" ואיננה אמורה לגרור אחריה חבות בהיטל השבחה.

ואולם, ע"פ הפרשנות הנוהגת עד כה, החיוב בהיטל השבחה נובע מכך שההיתר למתקן סולארי ניתן מכח התכנית המקומית החלה במקרקעין ולא מכח התמ"א. כך למשל בעניין חב' סולאר ביי יורסלף (וכן בעניין דוד שחר), הובהר ע"י ועדת הערר כי הבקשה להיתר וכן ההיתר מונפקים מכוח התכנית המקומית ולא מכוח התמ"א וכל שעושה התמ"א הינה הוספת ייעוד של מתקן סולארי לתכנית המקומית, כך שההיתר יוצא מכוח התכנית המקומית ולא מכוח התמ"א.

ההחלטה של ועדת הערר צועדת בנתיב הפסיקה של בית המשפט העליון בעניין מועש. בנסיבות שם התעוררה שאלת החבות בהיטל השבחה בהקשר של תחנות דלק לפי תמ"א 18, שעה  שהתכנית המקומית ייעדה את המקרקעין לתעשייה. נקבע, כי התמ"א הרחיבה את דרכי השימוש המותרות על פי התכנית המקומית והרחיבה בכך את זכויות הניצול המותרות בקרקע. ההיתר במקרה זה ניתן בעקבות השינוי שהוכנס בתכנית המקומית על ידי התמ"א ועקב אותו שינוי, ובכך התבטאה השבחת המקרקעין בגינה צריך לחול היטל השבחה.

כמו כן, הועדות המקומיות בארץ מחייבות בהיטל השבחה בגין הוצאת היתרי הבניה להקמת אנטנות סלולאריות מכוח תמ"א 36 וועדות הערר אישרו זאת בהחלטותיהן.

לאור זאת, כדאי לקחת בחשבון במסגרת התהליך של קבלת היתר למתקן פוטו וולטאי והתחשיב הכלכלי הנערך, כי יתכן והועדה המקומית שבתחומה מבוקש להקים את המתקן, תשית על המבקש היטל השבחה בעלות כספית לא מבוטלת.