התובע שימש כאיש תחזוקה אצל הנתבעת אשר הייתה הבעלים של מלון. התובע נשלח על ידי הנתבעת לתקן גוף תאורה בשטח המלון. לשם ביצוע העבודה עלה התובע על סולם אשר סופק לו על ידי הנתבעת לגובה של 2.5 מטרים. כאשר ניסה התובע לרדת מהסולם על מנת לקחת כלי עבודה נקרע כבל הביטחון של הסולם והתובע נפל מגובה ונחבל בגבו ובידו הימנית.
בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי בשל רשלנות הנתבעת נגרמה התאונה ונזקיו של התובע. הסולם שסופק לתובע על ידי הנתבעת לא התאים לאופי ביצוע העבודה שנדרשה ממנו ולא היה בטיחותי. מאחר והעבודה שנדרשה מהתובע חייבה שימוש בשני ידיים היה מקום לספק לו משטח עבודה יציב. בנוסף עמוד החשמל שעליו הייתה המנורה שהתובע נדרש לתקן ניצב על בטונדה ולכן התובע נאלץ לעבוד עם הסולם כשהוא סגור ועובדה זו בלבד חייבה את הנתבעת לספק לו כלי עבודה בטוח יותר.
בית המשפט קובע כי הנתבעת אף לא הדריכה את התובע כיצד לעבוד בצורה בטיחותית ולא התערבה בפועל באופן ביצוע העבודה.
בית המשפט ייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 15% נוכח ניסיונו והציפייה כי יפעיל שיקול דעת ולא יעלה על סולם אשר סבר כי אינו בטוח או אינו מתאים לעבודה אשר נדרשה ממנו.
בית המשפט חוזר על ההלכה כי המדיניות השיפוטית המקובלת במקרים אילו היא שהמעביד הינו זה אשר אחראי על מקום העבודה ועל העבודה אשר העובד נדרש לבצע ועל המעביד מוטלת האחריות לדאוג כי תנאי העבודה, שיטות העבודה ואופן ביצוע יהיו בטוחים. כן מוטלת על המעביד החובה להדריך את העובד כיצד יש לבצע את מלאכתו באופן בטוח. אשר על כן במקרה של תאונת עבודה יש להחמיר דווקא עם המעביד ולהקל עם העובד בייחוס רשלנותו לקרות התאונה.
בית המשפט התרשם כי לתובע נותרה בעקבות התאונה נכות רפואית בשיעור של 10% כקביעת המוסד לביטוח לאומי. בית המשפט פסק לתובע פיצויים בגין אובדן שכר בעבר בסך 53,000 ש"ח, אובדן שכר בעתיד בסך 130,000 ש"ח, כאב וסבל בשיעור של 50,000 ש"ח, עזרת זולת בעבר ובעתיד בשיעור של 7,000ש"ח והורה על ניכוי התגמולים שקיבל התובע מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה בסך של 72,500 ש"ח.
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
