להיות שליח של הסוכנות היהודית 

אני מודה ומתוודה: להיות שליח של הסוכנות היהודית זה לא דבר קל. לא פשוט להיות חלון הראווה של התרבות הישראלית בעולם. יש צורך בהרבה אורך רוח, הרבה סבלנות והרבה מאוד דיפלומטיה. לא פעם נקלעתי לדיון סוער בדבר פעולותיה של ישראל בשטחים. לא פעם נאלצתי לסנגר על החלטות שגם אני איני מסכים עמן. לא פעם נשכתי את הלשון כשהתחוור לי כמה רע אנחנו נראים מול העולם. לא פעם ולא פעמיים הייתי צריך לתקן רושם של אנשים בורים שמקבלים את הידע שלהם על ישראל רק דרך התקשורת. יש משהו פרדוקסלי ביחס של ישראלים למדינתם. מצד אחד, ביקורתיים מאוד כלפיה ולא חוששים להעביר אותה בכל הזדמנות, בעיקר בשיחות עם ישראלים. מצד שני, מול אנשים שאינם ישראליים, מאמץ הישראלי טון מסנגר, אפילו בהתלהבות כלפי המדינה שלו. אמרתי, לא פשוט, אבל בהחלט חוויה.

לפרטים נוספים על תוכנית הסוכנות היהודית

את החלום לגור ולחיות באוסטרליה רכשתי כבר אחרי הצבא, בעקבות טיול. היבשת השמשית התאימה לי בדיוק. אוקיינוס משגע ואורח חיים בריא וחסר דאגות, מה צריך יותר? כשהגעתי לארץ התחלתי בתהליך של השגת ויזת סטודנט. באותו זמן פגשתי גם את אשתי ששמחה להצטרף אליי. והנה, במפתיע, קיבלנו ויזת סטודנט לאוסטרליה והתכוננו לעזוב. במקביל, קראתי באינטרנט על תכנית שליחות צעירה של הסוכנות היהודית והגשתי בקשה. לשמחתי בקשתי התקבלה. כבר בתהליך ההכנה הבנתי כמה רצינית וחשובה השליחות הזאת. במהלכה הבנתי מה זה אומר להיות שליח ציבור ולהיות חלק מהקהילה היהודית שמחוץ לישראל. הסוכנות הכינה אותי היטב ואנשי הקשר שלי היו פשוט מקסימים. הגיע הזמן לנסוע.

בד בבד עם ההתאקלמות שלנו בדירת הסוכנות בסידני, התוודעתי גם למרכז היהודי ולקהילה היהודית בעיר. גיליתי כי למרות שרוב היהודים בסידני שמורים על צביון תרבותי יהודי, רבים מהם לא מרגישים חלק ממדינת ישראל ורבים מהם לא חשים שהם חיים בקהילה אחת, חוצה גבולות ומדינות. תפקידי היה, אם כן, לרכז את האירועים בקהילה היהודית, ולדאוג כי כולם יידעו וירגישו חלק מהקבוצה. יזמתי פעילויות רבות הנוגעות לתרבות ישראל העכשווית כדי שיידעו כי החיים בארץ ממשיכים להיות תוססים מבחינה תרבותית ולא רק מבחינה מדינית. במהלך שלוש השנים ששהיתי באוסטרליה, החלק המרתק והמעניין ביותר היה העבודה עם הילדים של חברי הקהילה היהודית בסידני. נערים רבים מהקהילה לא מכירים את מדינת ישראל ולא ביקרו בה מעולם. בשבילם, אוסטרליה היא הבית והיהדות היא מסורת הקשורה להורים ולאו דווקא לחיים שלהם. ניסיתי להעביר להם קצת מידע מארץ הקודש ולקשר אותם לנעשה בה. חלקם הותעו לגלות כי יש בארץ חיי נוער ענפים וטובים וכי מדינת ישראל היא בהחלט אופציה לחיים נוספים. חלקם פשוט לא רצו שום קשר עם המסורת ועם היהדות. הם רצו להמשיך ולחיות את חייהם עם חבריהם האוסטרלים ולהיות אוסטרליים לכל דבר.

שלוש שנים חולפות מהר, הרבה יותר מהר ממה שניתן לחשוב. כשכבר היינו על המזוודות בדרך חזרה לישראל, ניסיתי לעשות סדר בראש ולסכם לעצמי את החוויה כשגריר הסוכנות היהודית. אני חושב שבסופו של דבר, הניסיון למצוא חוט מקשר בין ישראל, תרבות יהודית וקהילה יהודית בגולה כן הצליח. כלומר, החיבור נמצא שם, צריך רק לטפח אותו. בעתיד, ייתכן כי עוד צעירים יהודים ירצו להתחבר לקשר הזה, הוא יהיה שם בשבילם וזו החשיבות של השליחות.