שינוי באמצע החיים - אפשרי בהחלט 

בתקופת הזמן האחרונה אפשר לראות בבירור שאצל נשים רבות היא מאופיינת במצברוח ירוד, קונפליקטים, ספיקות עצמיים, תחושה של שחיקה או "תקיעות" ביחס לעבודה ולעיסוק או לחיים הפרטיים.

ייתכן שתחושות אלו שייכות למצבים אישיים שכולנו עוברים בחיים (אמצע החיים, גיל המעבר, צורך בשינוי קריירה, אבטלה מתמשכת, שחיקה בזוגיות, וכד'), וייתכן שזה קשור גם באיזושהי מגמה כללית, אולי אפילו עולמית של "שינוי פאזה", החלפת "אנרגיות", או דברים כגון אלה.

איך שלא נקרא לזה, אני צופה מסביבי נשים רבות, המרגישות שהן אינן מגשימות את עצמן, שהדברים אינם מתפתחים כפי שרצו, שהן תקועות בעבודה הלא מתאימה, או עם בנהזוג הלא מתאים, או שהן חוות קונפליקטים רבים עם סביבתן - בעבודה, במשפחה, בעסק. התחושה הכללית היא של אי נוחות רבה.
במיקרים רבים, כרוכה התחושה גם בהתלבטויות ופחדים: איך עושים? מה עושים? איך עוזבים דפוסים ישנים ומתנסים בשדות בלתי מוכרים?

כולנו יודעים שלא קל להיות במצב של אבטלה, או אי שביעות רצון מעיסוק קיים, או לחיות בהתלבטות בקשר לנושא כלשהו בחיים הפרטיים, ולמי שחווה בעיות אלו, יש סיבה טובה להתלונן ולקטר. אבל, יחד עם זה, יש כמה מאפיינים שקיימים אצל אנשים שמצליחים לפרוץ לעצמם דרך, להתעצם ולהגשים חלומות, ש

מה שמשותף לאנשים המצליחים לקום בבוקר ולחייך, גם כשהכל נראה שחור, הוא שלכל אחד יש חלום לעשות משהו אחר - אפילו אם היום מה שהם עושים זה נפלא. החשוב הוא לראות שיש אופציות רבות שניתן לבחור מהן. זה מה שמבדיל בין אלה שהרצון שלהם לשנות קריירה נשאר בגדר חלום לא מושג, לבין אלה שמגשימים את עצמם בחייהם יום יום.

מה שמייחד אנשים אלה, המצליחים לפרוץ לקריירה שנייה באמצע החיים, הוא מספר צעדים חשובים, שכדאי ללמוד מהם: ראשית, הם מציבים יעדים. הם בודקים מה המטרות האמיתיות בחייהם, מה הם אוהבים לעשות, ואיפה ניתן ליישם זאת, ובוחרים את המסגרת שתיתן להם את מה שהם זקוקים לו. אנשים אלה פתוחים לרעיונות חדשים, וקשובים לכל הזדמנות המתדפקת בחלון. הם אינם אומרים: "לא עכשיו, אני עסוקה בלסבול ממה שאני עושה", אלא מקשיבים היטב לכל הזדמנות הנקרית בדרכם, ובודקים כיצד יוכלו לנצל אותה.

אנשים אלה קמים ופועלים: במקום להתלונן ולקטר על מקום העבודה העלוב שלהם, על הבוס הלא-מתחשב, או על המשכורת הנמוכה, הם פשוט קמים ועושים מעשה. הם לא אומרים: "הלוואי והיה לי גב כלכלי כדי לעשות זאת", אלא: "אין לי ברירה, עלי לעשות זאת". הם משווקים עצמם לסביבתם כל הזמן, בלי להתבייש. הם מדברים עם כל מכריהם, ומספרים להם מהו התפקיד שהם מחפשים. הם מבינים שמי שרוצה לעשות שינוי אמיתי באיכות חייו, חייב להבליג על הדחף להסתיר את מצבו, ולשתף את סביבתו במטרותיו. הם בעלי מיקוד שליטה פנימי, האומר: "אני אדון לחיי. רק אני מסוגלת לשנות אותם".

הם רואים את עצמם בלבד כאחראיים לעתידם ולאושרם. ובמקום להאשים את המצב הכלכלי, את ועד העובדים, או את ההנהלה, הם פשוט בוחרים להתמקד על יעדיהם ויוצאים לכבוש אותם. אם את נמצאת "בין עבודות", מיואשת מעיסוקך הנוכחי, או מתלבטת באשר לעיסוק האמיתי המתאים עבורך, אמצי לך את המוטו של אנשים אלה: "אין ברירה: רק אני יכולה להושיע אותי". בהצלחה!