אנחנו באים משבט קטן 

במקור, אנחנו באים משבט קטן שהתפתח בעל כורחו בתהליך אבולוציוני לאורך ההיסטוריה האנושית, עד שגדל למימד שבו בני השבט הפסיקו להרגיש שהם שייכים למשפחה אחת.

ואז, אדם בשם אברהם תושב המקום, התחיל לשאול את עצמו: "מה בעצם קורה איתנו? מה עובר על החברה?". והוא הבין שמתפתחת עכשיו תופעה חדשה בהיסטוריה, שלב חדש בהתפתחות האנושות, תקופת מעבר מאוד מיוחדת.

קודם לכן, האנשים היו חלק מהטבע, הם היו ממש בתוך המערכת הכללית, יחד עם הדומם, הצומח והחי. הם היו מרגישים את עצמם כחלק אינטגרלי של הטבע. ופתאום הם התחילו להרגיש שהם לא חלק מהטבע, כל אחד הרגיש שהוא קיים "בפני עצמו", בנפרד.

אברהם התחיל לחפש: "מה לעשות, הוא אמר שצריכים להמשיך להיות מחוברים כמו קודם! לשמר את החיבור, כי למרות הכול, אנחנו נשארים כמשפחה אחת, כעם אחד, כציוויליזציה אחת קטנה.

הוא התחיל להסביר לאנשים שהמגמה הזאת, שבאה להם עכשיו מבפנים, היא כוח החדש שהתגלה בטבע. אברהם הבין והסביר שהאגו המופרז הזה דווקא יכול להיות לנו לעזר: אם האדם מתגבר ועולה מעליו כל פעם, וקושר את עצמו לאחרים כמו קודם – הם מתחברים בצורה חזקה יותר ויוצרים כל פעם קשר חדש עם הטבע.

וכדי להצליח בכך זקוקים לערבות הדדית: זאת אומרת למרות שמרגישים דחייה זה מזה, מחליטים "לשחק" כנגד האגו שמפריד בינינו. ואם נתחיל להתעלות כך מעל הטבע שלנו, ונלמד להתגבר עליו, דרך ההדדיות בינינו. נכיר את הטבע עצמו, את הכוח הכללי שלו. אנחנו נבין מדוע הוא מגדל אותנו ומפתח את האנושות דווקא בצורה כזאת, בשונה מיתר חלקי הטבע, שבהם לא גדלים השנאה והכוח המפריד.

אם כך, אברהם גילה שמצד הטבע פועלת תוכנית מיוחדת, שמכניסה בנו, בערמומיות פנימית את הדחייה ההדדית. ואם נקשור את עצמנו למעלה ממנה, נשיג את המחשבה שבטבע. ואז נהיה חכמים כמו הטבע, ונרכוש את הכוח שיצר את החומר, הכוח שמקדם אותו בדרך מסוימת למטרה מסוימת, למהות אחרת של קיום.