27 ינואר 2012
אל נא נתבלבל בעובדות
לא תשמעו או תצפו בנושאים המובאים להלן במירב אמצעי התקשורת הישראלית הממוסדת התומכת ב"צעירים" (אופס, ערבים פלשתינים) העורכים פרעות בתושבי יו"ש כאשר פעולות הנגד של צה"ל, המשטרה והמנהל האזרחי הינן אך צל חיוור לאשר אמור היה להיות. ניתן לומר בוודאות כי במדה והיו גופי השלטון הישראלי ביו"ש עושים מלאכתם נאמנה, לא היה כל צורך בפעולות תג מחיר מהצד היהודי ולא אפשר היו מהצד הפלשתיני.
רבים הם אמצעי התקשורת אשר מתעלמים בכוונת בכוון מפעולות הטרור של "הצעירים" (הערבים הפלשתינים), ואשר מבוקרים ולשלילה במדד רול לעיתונות הוגנת
למה הדבר דומה, לאשר נעשה בשנות החמישים כנגד פעולות הפדאיון (כך כונו פעולות הטרור הפלשתי ד'אז). גם אז לכל כ- 10 פעולות טרור של פידאיון יצא צה"ל לפעולת תגמול אשר הווה השם המכובס לפעולות תג מחיר ברמה הממלכתית הישראלית הכוללת. גם אז, הטרור בא מטרוריסטים פלשתינים אך צה"ל ד'לית ברירה הכביד עולו על הצבא הירדני. הפידאיון חשו בנחת זרועו של צה"ל רק לעיתים רחוקות ובאקראי.
וכאן, במקומותינו, ביהודה ובשומרון, למול כ- 10 פעולות פריעה פלשתיניות כנגד המתישבים בעידודם הכוונתם ומימונם של בצל"מ, "שלום עכשיו", התנועה (מהרשק) הקיבוצית, מוסווה, עדאללה ועוד מעמותות גולדסטון למניהן המגובות כולן על ידי פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון, יוצאים המתישבים בממוצע פעם אחת ל- 10 פרעות להחזיר לפורעים מנה אחת אפיים בצורת פעולות תגמול המכונות בטעות "תג מחיר" אשר הפכו ללגיטימיות עקב אזלת ידם של שלטונות המדינה להגן עליהם מהפלשתינים ויהודים אוטו-אנטישמים מבקשי נפשם. ככלל, איננו תומכים בפעולות "תג מחיר" אך מבינים בהחלט ואוהדים את הצורך בפעולות תגמול. נזכיר כי זכות ההגנה העצמית זכתה באישור הכנסת ובית המשפט במקרהו המפורסם של "המתנחל" (בתחומי הקו הירוק) שי דרומי והחוק שנחקק על שמו.
תקשורת הוגנת המדווחת אודות ההתרחשויות באיזון אפשרי, אינה נימדדת ברמת או איכות הפרשנים של אותה מוסד תקשורתי. אנו רובנו נמצאים תחת הרושם כי הפרשנים ("טלנטים"?) הם היושבים ברגיל בשורה הראשונה בעוד קרייני הטלפרומטרים הם התופסים ספסל אחורי, שהרי הם אך קוראים שורות מרצדות מעל מסכי הטלוויזיה שלמולם. אין טעות גדולה מזו. דווקא הדיוק או העיוות בהעברת הארועים והחדשות הם הקובעות את דמותו ההוגנת, שרלטנית או הניבזית של מוסד התקשורת. החדשות והארועים הינם אקסיומות (אמיתות) המתרחשות בשטח ועיוותן מלמדת יותר מהכל על אופיו וטיבו של העיתון. אך יותר אף מזאת מלמדת ההתעלמות, ה"הדרה" מחדשות מסוימות בעוד העיתון מקצה מקום נירחב לידיעות התומכות בקו האג'נדי אותו מוליך העיתון, אלו מאפשרים לקורא להעריך את טיבם של העיתונאים שלמולו וטיבו של העיתון בכללו בעיקבותם. פרשני התקשורת הינם להטוטני מילים, מרדדי מוחות נילושים, המבטאים לרוב את דעתם האישית, כמו גם דעות החונטה אליה הינם משייכים עצמם ולכן איננו יכולים לקבוע נטייתו, הוגנותו וטיב העיתון או הערוץ בהסתמך על דבריהם.
העדויות להלן מוכיחות עד כמה ענפה היא תעשיית השקר של התקשורת הישראלית. רובנו מתיחסים ברגיל לשקר בוטה, המעלה צחנה ככזה, ויוצאים חוצץ נגדו. עיתונאי התקשורת מודעים לכך אך בורשים בבוז את האינטילגנציה הטיבעית הטבועה בציבור ומשחילים מחרוזות שקרים ככל שידם משגת מתוך ידיעה כי הינם חסינים ברובם המכריע של המקרים מצעדי ענישה כתגובה על אותם השקרים, ברגיל בתואנת חופש הדיבור אשר במקומותינו הפך במקרים רבים לחופש ההסתה. מועצת העיתונות הינה גוף אשר לכאורה קם על מנת להוות את קו האמצע, האמצעי להסדרת חילוקי דעות שבין הקורא לעיתונאי אלא שהלכה ולמעשה גוף זה קיים על מנת לכסות ולהגן על שיקרי ושקרני העיתונות. מתוך מאות תלונות בנוגע לידיעות שיקריות בעיתונות נידונות אך אחוז מזערי ובטל לחלוטין בשישים. כל שאר התלונות מוצאות דרכן לפח.
אלא שהמצב חמור מונים רבים מהמתואר לעיל. כיצד יכול הקורא להתלונן אודות ידיעה שיקרית אם זו אינה מפורסמת כלל (ובכך הופכת לשיקרית) ונעלמת על ידי העיתונות הממוסדת מתחת למסך הרדאר הציבורי? זו הסיבה כי "חצי האמת" או העלמת האמת נחשבות לשקר בוטה יותר משקר הגלוי לעין כל.
בעמודים הבאים נביא ארועים אמיתים וחיים אשר התרחשו בשנים החולפות בשטחי יו"ש והעיתונות הממוסדת בחרה מטעמים של דה-לגיטימציה ודה-הומניזציה להעלים אותם מידיעת הציבור כאשר למצער הינה מגישה לקורא / צופה אך ידיעות מכפישות.
כל ארוע הניזכר להלן הינו מיצג עשרות ואולי מאות ארועים כדוגמתו, הינו מהווה כעין אב טיפוס בלבד. עלינו לזכור כי "הכמות הופכת לאיכות חדשה" ורצוי היה להביא לידיעת הציבור את כל כולם אך קצרה יריעה זו.
כל דוגמית ארוע תלווה במספר שורות של הסברים ממצים כאשר בסופם ימצא הקורא את הקישור למאמר העיתונאי אשר פורסם באותם עיתונים אשר עמד בהם העוז לפרסמם והללו ניתן לסופרם על מחצית מספר אצבעות יד אחת. הבה וידברו העובדות בשם עצמן....
עקב אילוצים טכנים של האתר ומפאת הצורך להציג קישורי מאמרים רבים הרינו להפנות הקורא להמשך המאמר באתר הבית של המחבר אשר מאפשר הצגת קישורים רבים.
להלן הקישור לאתר הבית של המחבר:
עם הקוראים הסליחה.
אהרון רול
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים http://www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/>
