ס' 12 לחוק החוזים לעומת ס' 8 לחוק השליחות 

ס' 12 לחוק החוזים קובע כי במשא ומתן לקראת כריתת 

חוזה על צד לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, אולם מה 

קורה כאשר שלוח, נשלח על ידי שולחו למשא ומתן 

והלה מורה לו לא לגלות פרטים מהותיים במשא ומתן

שגילויים יהווה הפרתו של סעיף 8 לחוק השליחות הקובע

כי על השלוח לפעל בנאמנות ועל פי הוראות השולח, ואילו

קיומו של ס' 8 הנ"ל, יהווה הפרה של ס' 12 לחוק החוזים?

המלומדת גבריאלה שלו סבורה כי סעיף 12 לחוק החוזים

החובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת גוברת על על הוראות 

ס' 8 לחוק השליחות, למשל אם שולח מורה לשלוחו להסתיר עובדות מהותיות וחשובות לגבי נכס, שאם השלוח לא יגלה אותן לקונה למשל, אזי בעקבות אי הגילוי החוזה יהיה פסול או שהצד השני יוטעה ויחתום על ההסכם בעודו טועה לאחר שנתן אמון מלא בשלוח, במצב זה השלוח הינו בבחינת "נבל ברשות השליחות" ולחוזה כזה לא יהיה שום תוקף משפטי. לא רק זאת אלא שהשלוח עצמו עלול למצוא עצמו מחוייב בתשלום פיצויים עקב שליחותו כלפי צד שלישי עקב מעשה עוולה, אותו עשה עקב שליחותו, דירקטור בחברה למשל, שפועל בצורה שגורמת עוולה לצד השני , אינו פטור ואין לו חסינות, הו איכול למצוא עצמו מחוייב בדיוק כמו שהחברה עלולה למצוא עצמה מחוייבת בתשלום פיצויים , מהי אם כך חובת הגילוי הקיימת על צד למשא ומתן - חובת הגילוי אינה משתרעת כל כל פרט ופרט, חובת הגילוי הינה חובה שאי גילוייה מעוותת את התמונה בכללותה ויוצרת מצג שוא, או אי גילוי מקום בו מתבקש גילוי כאשר יש בעובדות כדי להשפיע על אופיים של ההסדרים הנערכים כתוצאה מהמשא ומתן בין הצדדים, וכאשר ברור לבעל המידע שקיים פער ממשי בין הכוונה של הצד השני לבין מה שהו אבר השגה על פי המצב המשפטי והעובדתי לאמיתו, או אם הגילוי גורם להטעייה,  או אז חובת הגילוי היא חובה מוחלטת ואי קיומה מהווה התנהגות בחוסר תום לב ומקימה לצד הנפגע מאי הגילוי עילת תביעה . וזאת בנוסף לעילות נוספות בהתאם לנסיבות העניין ובאם אין עילה נוספת, עילה זו יכולה גם לעמוד בבדידותה. יודגש כי על פי סעיף 12 לחוק החוזים, ניתן להטיל חובה בתשלום פיצויים על צד למשא ומתן גם אם לא היה צד לחוזה בסופו של יום כדוגמת השלוח או הדירקטור של החברה וכיוצא בזה.