להיות הפסיכולוג של החבר'ה ולהתקדם משם 

להיות הפסיכולוג של החבר'ה ולהתקדם משם
רבים מאלו שבוחרים ללמוד תואר ראשון בפסיכולוגיה הם אלו שמכירים את עצמם מאז ומתמיד כמי שהיו הפסיכולוגים של החבר'ה. המונח הזה "הפסיכולוג של החבר'ה" מיוחס לאלו שתמיד פונים אליהם בעת צרה, אלו שיודעים להקשיב, להיות שם בשביל ולתת עצות ותמיכה כמעט בכל נושא. נראה כי יש לאותם אנשים רגישות חברתית אשר באה לידי ביטוי כבר בגיל צעיר ולמול חבריהם, גם אם אלו לא מוגדרים "מטופלים".

כך, שההרשמה ללימודי פסיכולוגיה באה להם מאד בקלות, והם מרגישים כי התחום אפילו טבעי להם. מה שאולי יכול להיות מוזר הוא שהייחוד שיש להם בחברה הביתית כרגישים ובעלי יכולת הקשבה ותובנות בין אישיות יכולה להתפוגג כאשר הם מוצאים את עצמם יושבים באולם עם עוד 200 סטודנטים שגם הם רגישים פחות או יותר כמוהם.

כאן אולי מתחילה התחרות הסמויה בדרך לתואר השני בפסיכולוגיה. כבר ידוע שרק מעטים מתקבלים לתואר השני, כך שאלו שיצלחו את המטרה יהיו אלו שגם באקדמיה על רקע של עשרות סטודנטים רגישים ולהוטים לטפל הצליחו לנצנץ ולבלוט. עבור השאר ההתנסות תהייה כרוכה בהכרה שהם לא ה"פסיכולוגים" היחידים של החברה ושבכל חברה קטנה יש לפחות פסיכולוג אחד כזה.

להיות חלק מקבוצה של סטודנטים לפסיכולוגיה זה לא קל. כולם רגישים וכולם נפלאים ובכל זאת כולם מתחרים על אותם המקומות ואפילו בין הקבוצות השונות שמתאגדות להן במהלך התואר מתחילים להיות אלו שמסומנים כמי שאף אחד לא מבין מה הם עושים בתואר ומי יקבל אותם, ואלו שלכולם ברור שהם יתקבלו לתואר השני באוניברסיטה זו או אחרת.

לפתע אתה צריך להוכיח את אותה יכולת שעד כה הייתה כל כך טבעית, לשבת ולהקשיב לאנשים. צריך לקרוא על שיטות טיפול, לכתוב עבודות וסמינריונים, למצוא מאמרים, לשבת בהרצאות ולמעשה לגרום לסביבה החיצונית לאפשר לך לעזור לאנשים אחרים. מצב שאפשר גם לחשוב עליו כאבסורד - אנשים מעוניינים לעזור והמערכת ממיינת אותם?

אבל למערכת רציונאל משלה והוא לא פחות חשוב מהתחושה הפנימית של הסטודנט. טיפול באופן מקצועי, שלא כמו הקשבה לחבר, נעשה תוך אחריות של המטפל על מצבו של המטופל ויש לכך אף תוקף משפטי. מרגע שמשלמים לך על שירותיך על העבודה להיות מקצועית ומבוקרת גם היא במהותה "שיחות". ולכן, למרות שיש לסטודנטים רבים תחושה כאילו הוא מטפל "טבעי", מטרת המערכת היא להבהיר לסטודנט כבר במסגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה את השונות שבין הפסיכולוג של החבר'ה לבין פסיכולוג מוכשר אשר רשאי לטפל בכלל האוכלוסייה.