מינוי מקורבים - נושא חשוב ולא מעניין 

פרק מרכזי בדוח מבקר המדינה האחרון הוקדש לנושא מינוי מקורבים וקרובי משפחה לתפקידים שונים בתאגידים ציבוריים /ממשלתיים. התופעה אינה חדשה. יש לה גוונים שונים. לעיתים היא נקראת גם מינויים פוליטיים  מבקרי המדינה נהגו להקדיש לה מקום נכבד בדוחות השנתיים שלהם. כך נאמר בנושא בדוח האחרון:

 "מינוי קרובי משפחה רבים בגוף ציבורי עלול ליצור תלות וניגוד עניינים המקלקלים את השורה. יתר על כן, הוא עלול ליצור קבוצות גדולות של עובדים קרובי משפחה בעמדות כוח, ודבר זה עלול לפגוע בתפקוד הארגון, בניהולו ובקופה הציבורית עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות. העסקת קרובי משפחה רבים פוגעת גם בחובת הייצוג ההולם של קבוצות אוכלוסייה שאינן מיוצגות, החלה על גופים ציבוריים..."

במשרד מבקר המדינה יודעים לחקור , ולגבש ממצאים. יודעים גם לכתוב. סוגיית המינויים הבלתי תקינים נבדקה בשמונה תאגידים: רשות שדות התעופה, רכבת ישראל, נמל חיפה , דואר ישראל ,חברת החשמל, מקורות, וחברת תשתיות נפט ואנרגיה .

"הביקורת העלתה שיעור גבוה של קרובי משפחה בתאגידים שנבדקו. שיעור כזה עלול להביא ליחסי כפיפות בין קרובים, לניגוד עניינים בפעילותם וליצירת קבוצות גדולות של עובדים קרובי משפחה בעלי עמדות כוח, שביכולתן לפגוע בניהולו התקין של אותו גוף. העדפת העסקה של קרובים בתאגיד ציבורי פוגעת בעקרון שוויון ההזדמנויות ומונעת ייצוג הולם בעבודה לכל קבוצות האוכלוסייה וכן פוגעת באמון הציבור ברשויות ובחובת הנאמנות שלהן כלפי הציבור." (מתוך הדוח)

אחוז המינויים ההבלתי תקינים מתרחב, ומגיע לאחוזים ניכרים ממצבת כוח האדם החברות הללו. יש בהן ששיעור בני המשפחה מגיע עד לכדי 40% ממצבת כוח האדם. בחברת החשמל פחות , "רק" קרוב ל25%..

המבקר כתב

מדוע אני מזכיר דווקא את חברת החשמל? מפני שמבקר המדינה עצמו מוצא לנכון לציין לגנאי ובחריפות את חלקו של שר התשתיות הלאומיות בנימין (פואד) בן אליעזר (פעם קראו לכך שר האנרגיה) הממונה מתוקף תפקידו גם על חברת החשמל בתהליך הפסול. כך הוא אומר (המבקר):

 "בביקורת נמצא כי שר התשתיות הלאומיות, מר בנימין בן אליעזר, הפנה בשנים 2005-2006 כ-100 פניות - במישרין או בעקיפין - לחברת החשמל  בבקשה שתסייע לקדם עניינים הנוגעים להעסקת עובדים מסוימים בחברה. רוב הפניות לחברת החשמל  הופנו באמצעות מנהלת לשכתו. 15 מן הפניות הללו הופנו לחברת החשמל לאחר שחברי מרכז מפלגת העבודה פנו לשר בבקשה שיסייע לקדם עניינים הנוגעים לבני משפחתם או לאנשים אחרים, והן נעשו בניגוד להנחיה שפרסם היועץ המשפטי לממשלה בנדון. שתיים מ-15 הפניות נגעו להעסקתם של עובדים חברי מרכז מפלגת העבודה שחברת החשמל קיבלה לעבודה בשנים האמורות. מעורבות פרטנית של השר או מי שפועל מטעמו בעניינים אלה עלולה לפגוע בחובת הנאמנות שלו כלפי הציבור.

אז אחרי שחוקרי משרד מבקר המדינה מצאו את מה שמצאו, ואחרי שבכירי המשרד ומבקר המדינה בראשם מצאו כי מדובר בתופעה בלתי תקינה, פוגעת ומזיקה ובחרו  את כל המילים הקשות לתאר את השלילה שבכך, ואחרי שמבקר  המדינה מחליט להפנות אצבע מאשימה כלפי השר ב ן אליעזר, נשאלת השאלה מה עשה המבקר אחרי שכתב. על פניו נראה ששום דבר לא עשה. (אם ישנן פעולות שנעשו על ידי מבקר המדינה בהקשר הזה והציבור אינו מודע להם ?מדוע אין המבקר מפרסמם אותן.) העתונאי רביב דרוקר כותב בבלוג שלו בעניין זה כי :...

"טיוטת דו"ח המבקר על המינויים של פואד בן אליעזר בחברת חשמל כללה החלטה להעביר את הדו"ח לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה. במילים אחרות, אני, המבקר, חושב שיש כאן חשד לעבירות פליליות ואתה, היועץ, תחליט. פואד נלחם בעזרת עורכי דין (נבות תל צור וחיים כהן). גם ההחלטה הזאת נעלמה מהדו"ח הסופי."

 עייפות הלוחם

יוצא כי מבקר המדינה מעביר ליועץ המשפטי לממשלה ממצאים כנגד ראש  הממשלה בחשד לביצוע עבירה פלילית משום שמצא כי בהנחייתו (של רוה"מ) בוצעו לכאורה מספר מינויים של מקורבים ברשות לעסקים קטנים, בניגוד לנהלים. השר לשעבר צחי הנגבי , עומד עתה לדין באשמה דומה, וגם עניינו הוא תולדה של בדיקה שנערכה על ידי מבקר המדינה. (קודמו  בתפקיד של המבקר הנכחי).אז מה קרה כאן. מדוע כנגד אולמרט והנגבי  מקבל היועץ המשפטי לממשלה ממבקר המדינה ממצאים שלדעת המבקר יש בהם חשש לעבירה פלילית, [ועל כן היועץ המשפטי לממשלה מחויב לבחון אותם ולדווח מה העלה,] ואילו כנגד השר פואד בן אליעזר לא נמצאו ממצאים המחייבים העברה ליועץ המשפטי לממשלה. הרי המבקר בעצמו אומר שיש במעשים הללו לכאורה חשש לפגיעה בחובת הנאמנות לציבור, פגיעה לכאורה בעקרון שוויון ההזדמנויות, ואפילו חשש לפגיעה בטוהר המידות?

על פניו נראה שאין הבדל בין הפעילות של אולמרט והנגבי לבין זו של פואד בנושא. ההבדל הוא בהתנהלות מבקר המדינה. אם אמנם פעילותו של בן אליעזר בהמלצות למנות 100 "מקורבים" לתפקידים בחברת החשמל פחותה בחומרתה מזו של השניים האחרים, מדוע לציינו לגנאי בשמו בדוח הביקורת?

יש הסבורים כי המבקר התעייף ממלחמותיו, אם כך הוא חבל. ההסבר השני [והפחות סביר] הוא כי מכיוון שמטה חברת החשמל הוא בצפון[בחיפה],  והמבקר הנכחי בא משם אזי יש לו יחס מיוחד, סלחני, לליקויים בנושאים שהמוקד שלהם הוא באזור הצפון. כך או אחרת השאלה מחייבת מענה, משום שלעת הזו המסר העולה מדוח הביקורת הוא של "הרמת  ידיים" והשלמה עם תופעה שלילית.

מילה לסיום:חלף  כמעט חודש מאז פורסם דוח מבקר המדינה. לבד מיום יומיים, לא התעורר בכלל דיון ציבורי בסוגיה. בודאי שלא בעניין פעילות השר. בכל זאת נראה שהנושא הן במישור העקרוני והן במישור המעשי חשוב, אבל מכיוון שאין עוסקים בו הוא מסווג תחת הכותרת "לא מעניין".