מתחת לאף של הגננת, מתחיל סיפור אהבה חשאי. זה קורה ב"שעת העבודה", במעון-יום בפרבר תל-אביבי. הילדים בני ½3 עד חמש. דורון מוצא דרך עקיפה לשדר את רגשותיו לאביטל. כל אחד מהם עובד ליד שולחן נפרד. ב"שעתהעבודה" מקפידים על נוהלים ועל מסגרת קשוחה, אבל דורון מזיז קצת את כיסאו,כדי לשמור על קשר עין עם אביטל, יוזם את מהלך הפתיחה.
"נגיד? הוא אומר - זה פה הבית שלי, ופה זה הבית שלך. טוב?". אביטל מהנהנת. מה היא מכינה? - "תמונה יפה בשביל הביתשלי". ממשיכים לעבוד. דורון מציע: "אנחנו בסוף עוד נתחתן, נכון?". אביטל שוב עונה בהנהון. ואזדורון מוסר לה מיבנה קטן, מעשה ידיו. "קחי, זאת'י מתנה קטנה בשבילך".
אז באה נזיפה קטלנית של הגננת: "תמשיך לעבוד יפה, לא להפריע לאביטל". קאט. סוף האפיזודה. הגננת רמסה בלא יודעין את רגשותיו וגישושיו של דורון. שניהקטנים ממשיכים בעבודותיהם, אין המשך למשחק המשותף.
זאב סוקר, מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב מנתח, בעבודת ה-מ.א.שלו, את מהלכי משחק ה"כאילו" שניהלו הזאטוטים. נושא העבודה "משחקי ה'כאילו' והארגוןהחברתי של ילדים קטנים". דורון מתקשהלבטא את חיבתו לאביטל בדרך ישירה, מביכה. בתחכומוהילדותי הוא בוחר טקטיקה עקיפה של משחק. הוא גם לא רוצה שדבריו ומעשיו יתפרשו כלא רציניים, כלא יותר ממשחק. לכן הוא מפר במפגיע את החוקים של "שעת העבודה". כך הוא משדר לאביטל: "ריגשותי כלפיך שווים את הסיכון". יחד עם זה הוא נשמר מחשיפה מלאה של רגשותיו, כיבסך הכול מדובר במשחק.
הגננת שגינתה את דורון, לא הביעה שום התעניינות בפשר מעשיו. השתמשה בסמכויותיה כדי לייחס לאביר הקטן כוונות נפסדות. לעיתים קרובות תזלזל הגננתביוזמות עצמאיות של ילדים. הן פחות נחשבות בעיניה מפעילויות שכלולות ב'סדר היום' של המעון.
כמומבוגרים אחרים, מממשת הגננת את עליונותה על-פני הפעוטים. לפי זאב סוקר, משחקי ה"כאילו" הםצורת התחברות יעילה של ילדים כיצורים נחותים. המבוגרים רשאים להורות להם מה לעשות, מתי לחדול. בתוך סדר היום שמכתיבים המבוגרים, אין פרק זמן המוקצה ל"משחק כאילו". זה משחק גמיש, אפשר לנהלו בכל מקום ובכל זמן. ואפשר לדמות כל אביזר בשטח לחפץ הנדרש. אין חוקים קבועים למשחק הזה, ולא תוצאה סופית, כמו ה"מט" במשחק השחמט; ואין שום מסגרת נוקשה של סוף והתחלה. אפשר לומר בכל עת "בוא נגיד שאתה אבא, ואני התינוק".
זאב סוקר: "כמעט בכל מפגש של בני 3-7,מתנהל משחק "כאילו", כך הוא קרוי בשפת הילדים מבחינה מסויימת. זה משחק סימולציה: הם מגלמים דמויות, בונים אפיזודות קטנות, ומעמידים פנים כבעלי תפקידים שונים". המצבים הנפוצים ביותר במשחק, לקוחים מחיי המשפחה: אבא ואמא, ילד ותינוק,מכינים ארוחה, יוצאים לטיול, מפטפטים בטלפון. עוד דמויות פופולריות שמככבות במשחקי ילדים: נהג, שוטר, חייל, מוכר, רופא, אחות.
גם עולם האגדות והפנטזיה פולש למשחקים. הרבה משחקי "כאילו" מלאים יצורים מהחלל. בוקרים ואינדיאנים, פיות, מפלצות, מכשפות. סוקר מזכיר תצפיות של חוקרים עמיתים מחו"ל, שאיתרו במשחקים מרכיבים כוחניים ומלחמת מעמדות. משחקי הורה-ילד,או רופא-חולה, עשויים לבטא יחסי הירארכיה בין השחקנים. משחק אבא-אמא, לעומת זאת, יבטא סימטריה ושיוויון.
בקבוצות ילדים שהמתח בתוכן דחוס, ישחקו הרבה בבוקרים ובאינדיאנים, בשוטרים וגנבים. יש מי שמפרש את משחקי הילדים כחיקוי די פשטנישל עולם המבוגרים, מעין תירגולת לקראת הבגרות. חוקרים אחרים מוצאים בו סיפור שהשחקנים הקטנים מספרים לעצמם, אודות עצמם. מפרשים את עולמם באמצעות המשחק, ותמיד ישרטטו את מרכיביו בקווים עזים ומוגזמים.
זאב סוקר שאב את מימצאיו מ'תצפית משתתפת' במעון. במשך חצי שנה שהה עם הילדים, רשם במדוייק וניתח אירועים משחקיים'. כל הזמן ניסה שלא לנהוג כמבוגר, כדי שנוכחותולא תשפיע על מהלך המשחקים. היה יושב על הריצפה או על כסא זעיר, תמיד דיבר אל הקטנים מגובה העיניים, נמנע מסמכותיות כלשהי,לא חילק הוראות ועצות.
בעבודתוהוא סוקר ומבאר 32 'אירועים משחקיים', ניתוחיו חושפים שוב ושוב פיקחות ילדותיתמופלאה. כאמור, הגמישות של משחק ה'כאילו',מאפשרת לקטנים לתמרן בתוך החוקים שמכתיב להם עולם המבוגרים. הגמישות לא גולשת לבלגן מוחלט, כי השחקנים משכילים להקשיח את המסגרת השבירה, דוחים על הסף בקשות להצטרף אל המשחק. את הדחייה תחרצו בטענות על צפיפות ועל עודף שחקנים; מדי פעם יטענו שהילד המבקש להצטרף למשחק, מפר את כללי ההתנהגות הנהוגים במעון. אם הילד ימשיך לנדנד, הם יאיימו עליו בפנייה לגננת, כי אחרי ככלות הכול, הם שומרים על הנורמות שהמבוגרים משליטים במעון. הכול פוליטיקה, וכמו תמיד, יש ילדדחוי שמוצא את עצמו בלי עמיתים קבועים למשחק.
לדוגמא, המקרה של נטלי. ילדה מגונדרת במיוחד,מתוכשטת, מפגינה התנהגות אנינה. נטלי מסרבת לגעת במזון שמוגש במעון. "כיהצורה שלו מגעילה אותי". מתלוננת על רעש ועל אי-סדר שעושים חבריה למעון. התנהגותה מקוממת, ילדים מכנים אותה"תינוקת", "גנדרנית". כשהיא משחקת עם פרטנרים קבועים ומועדפים, סגנון המשחק שלה רגיל. הכול משתנה כשנטלי כופה את עצמה על פרטנרים לא ידידותיים. היא בוחרת בעקביות בתפקיד התינוקת, מתריסה על הדחייה ומשבשת בהצלחה תוכניות של שותפיה למשחק.
אירוע בכיכובה של נטלי, משחק כדרך לחיסול חשבונות: היא עוצרת ליד מיכל ושולמית שמשחקות בחצר באבא-אמא. פותחת בשאלת גישוש: "מה עושים?", ולא מוזמנת להצטרף למשחק. אז היא כופה את השתתפותה, נכנסת לתוך הסל, שמשמש את השתיים כסל קניות. נטלי מודיעה: "אז אני יהיה תינוקת, תקחי אותי מפה, אמא'לה שלי".
שולמית דוחה אותה: "אבל אני לא יכולה ככה, כי אני לא רוצה". גם מיכל מוחה, ומנסה למשוך את הסל. "אבארע, את בכלל לא אבא!" מתריסה נטלי, עדיין בתפקיד התינוק. השתיים נסוגות ומתרחקות. נטלי, עם הסל בידה,רצה סביבן, צחוקה לועג. ככה היא נפרעת ממישלא נהג בה כיאות.
המשתתפים במשחק מעשירים זה את זה בידע, לומדים להכיר את העולם מנקודות מבט שונות. והם מעדיפים לשאוב מידע מבני גילם, לא ממבוגרים דעתניים. כי משחקה"כאילו", לפי סוקר, נועד לספק לקטנים רק מידע שעניינו בעיות וחוויות שלילדים. הם משווים את המידע שבידם, לזה שבידי אחרים. המשחק מאפשר להם דיסקרטיות מסויימת, כי לא צריך לזהות את השחקן עםהדמויות שהוא מגלם.
פער במידע ובמושגים, שהשחקנים מביאים אתם מן הבית, עלול לשבש את המשחק. זה מה שקרה במשחק אבא-ילד של אורלי, ארז ותמר. תמר, בתפקיד אבא, משכיבה את אורלי(הילד) לישון. ארז מתקרב, מצטרף למשחק ותופס את תפקיד האב. אורלי לא רוצה שיהיה לילה. קוראת: "אבא, אז אתה בא". אבל ארז לא שועה לקריאותיה. "כי אני עכשיו בעבודה, אז אני לא יכול לשמוע אותך", וכך זה נמשך. תמר מתרגזת: "ככה לא משחקים. אתה לא יודע איך משחקים, אתה מטומטם". ארז מחזיר לה "מטומטמת!", פורש בזעם מהמשחק.
מאוחר יותר ערך החוקר בירור עם הגננת והאמהות של השלושה. הסתבר שהיה קצר בין ארז לבין שתי הילדות. אבא של ארז עובד בלילות, וממילא לא משתתף בהשכבת הילדים לישון, כפי שעושה אבא של תמר. ואילו תמר ביקשה לבדוק באמצעות המשחק, האם גםילדים אחרים פוחדים, כמוה, מהחושך, מתקשים להירדם ומנסים להרוויח עוד קצת זמן עםהמבוגרים. ארז פעל, כמובן, לפי המציאות שהוא מכיר. תמר כל-כך מאוכזבת, המשחק מתפוצץ ברוגז גדול.
וכך קורה, שקצר בתקשורת בין הילדים, מזכיר בהחלט מה שמתרחש לעיתים
כל-כך קרובות גם במשחקי מבוגרים.
