סדר טו בשבט השער להבנת סמלים בקבלה 

אחד השיעורים, כשלמדתי לתואר הראשון, היה שיעור מבוא לקבלה. השיעור היה מופלא: נפתח בפנינו עולמה האין סופי של הקבלה, שבה כל מילה בעברית ובארמית נפרשת למשמעויות הנובעות מתוכה. כמו בובת הבבושקה הרוסית נחשפות בפנינו שכבות שכבות שאין להן סוף, מה שיותר עמוק יותר עמוק. באחד השיעורים, כשנכנסנו לכיתה, השולחן היה עמוס בשפע פירות ארץ ישראל ובבקבוקי יין ומחולק לשני חלקים, בחלק הימני היתה פרושה מפה לבנה שניצבו עליה בקבוקים עם יין לבן. בצד שמאל נפרשה מפה אדומה ועליה ניצבו בקבוקי היין האדום. המראה היה מדהים, במהלך השיעור כשחגגנו את סדר טו בשבט, הבנו שכולו בנוי על המבנה של עולם הקבלה ועשר הספירות. מאז חגגתי הרבה סדרי טו בשבט, שאת חלקם גם ערכתי בעצמי אבל  השולחן הערוך ההוא עולה בזיכרוני כל שנה כשהמועד מתקרב.                                 סדר טו בשבט נחגג, לראשונה, על ידי הא.ר.י. הקדוש ותלמידיו המקובלים בצפת במאה ה16  והתפשט במהירות ברחבי  העולם היהודי. בארץ הוא כבר הפך מזמן לחלק מן התרבות הישראלית המתחדשת ומאות אם לא אלפי סדרים נערכים בקרב חבורות ברחבי הארץ.                                                                                    המרכיבים של סדר טו בשבט: הצבעים המלווים את סדר טו בשבט הם צבעי האדום והלבן, לכן נפרוש על השולחן מפות אדומות ולבנות, נשתמש גם בכלים ובמפיות, באותם הצבעים אם אנחנו משתמשים בכלים חד פעמיים, הם יהיו ניתנים למיחזור, וכמובן בקבוקי יין אדום ולבן, המראה המתקבל הוא מרהיב. במהלך הסדר נהוג לשתות 4 כוסות המסמלות את המעבר מהלבן לאדום וחוזר חלילה.  על השולחן יהיו חמישה עשר, טו, סוגי פירות לפחות, המקובלים המליצו אפילו על שלושים סוגים. הפירות המרכזיים הם כמובן שבעת המינים של ארץ ישראל: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית שמן ודבש. הלחמניות יסמלו את החיטה, בירה שחורה יכולה לסמל את השעורה, היין והצימוקים מסמלים את הגפן, תאנים ורימונים טריים כבר אפשר למצוא בימינו, אפשר גם יין רימונים, זיתים ואת הדבש מסמלים תמרים וחרובים, ניתן למצוא גם שוקולד חרובים, או ממרח חרובים שגם הם טעימים מאד. יש לנו כבר שמונה סוגי פירות אליהם אפשר להוסיף שקדים לכבוד השקדיה הפורחת, תפוזים, תפוחים, בננות ופירות אחרים ככל הבא ליד, נקפיד,כמובן, שכל הפירות והיינות יהיו תוצרת הארץ.                                מה מסמלים כל המרכיבים הללו? האדום והלבן בקבלה מסמלים את שני צדדיו של עולם עשר הספירות שעליו מבוססת הקבלה. הלבן מסמל את צד ימין  הטהור  המושלם וצד שמאל מסמל את עולם הדין  הקשה, במהלך הסדר שותים ארבעה כוסות מן היין הלבן ועד היין האדום בתהליך המסמל את המעבר מן הטוהר אל הדין הקשה וחוזר חלילה. תפקידו של האדם להביא במעשיו לאיזון ולהרמוניה בין שני הצדדים, ולכן מכנים את הסדר גם תיקון טו בשבט כי האדם הוא שיכול לתקן את העולם, וגם סדר טו בשבט הוא חלק מתהליך התיקון. אם נשים לב ישנם שלושה סוגי פירות על השולחן: פירות שקליפתם החיצונית קשה אבל תוכם טעים למאכל כמו הרימונים והשקדים פירות שהחיצוניות שלהם רכה ועסיסית ובמרכזם גרעין קשה ? כמו הזית או התמר, ופירות שכל כולם הם טעימים ועסיסיים כמו התאנים. הפירות מסמלים את שלושת העולמות שבונים את עץ הספירות הקבלי. מלמעלה למטה: עולם האצילות, עולם היצירה ועולם העשייה. עולם העשייה הוא העולם התחתון ביותר הקרוב ביותר לאדם ולמעשיו אותו מסמלים הפירות בעלי הקליפה הקשה המבטאים את הקושי של חיי האדם ואת הצורך להתגבר על הקליפה הקשה כדי להגיע אל התוך הרך. עולם היצירה הוא העולם שבו התחילה היצירה של העולם, שחיצוניותו נראית יפה ומושלמת אך בתוכו מתגלים הקשיים והקליפות של החיים, והעולם העליון עולם האצילות שאין בו חומריות כלל ושאותו מסמלים הפירות המושלמים ? התאנים שאין בהם קליפה כלל. במהלך הסדר נשיר משירי טו בשבט וארץ ונקרא טקסטים שנראית לנו מתאימים לזמן, למקום ולשעה, אפשר לערוך את הסדר בעצמנו או להיעזר בעשרות חוברות סדר טו בשבט שיצאו לאור בארץ.                               כשאנחנו שותים, אוכלים, מברכים ושמחים בשמחתה של ארץ ישראל, אנחנו שותפים בעצמנו, בגופנו ובנשמתנו לתיקון העולם.   

מומלץ לקרוא גם על תולדות טו בשבט ועל שבעת המינים

המאמר הוא טעימה בלבד בלבד, מועט מן המועט, לסמלים בתורת הקבלה שאין לה שיעור