קנדידה אלביקנס בראי הרפואה הפונקציונלית 

קנדידה אלביקנס - עובדות חדשות ודרכי טיפול בגישה של הרפואה הפונקציונלית מתייחסים לאדם ולא לקנדידה אלביקנס.
מבחינתנו הבעיה היא חוסר איזון מערכתי ואי תגובה של מערכת ההגנה, הגורם לחוסר איזון בפלורת המעיים, מצב זה גורר עליה בפרזיטים, בקטריות פתוגניות ופטריות פתוגניות על חשבון הפלורה הפתוגנית (החיוניות).
חוסר איזון פונקציונלי גורר למצב שהקנדידה אלביקנס משתלטת על שטחי מעי גדולים ודוחקת משם את יתר הבקטריות החיוניות. לכן הטיפול באדם הסובל מקנדידה אלביקנס בכמות מזיקה יהיה איזון פונקציונלי של האדם:
דרך נטיית טיפוס שלו.
איזון מטבולי עם אוליגוטיב (מיקרו מינרלי) SEL .
שיטקר לאיזון מערכת עצבים סימפטטית ופאראסימפטטית.
פרופרג`יל + ביוקל - לאיזון הפלורה, הריריות והממברנות במעי.
ובעתיד איזון כללי עם תא חמצני לשיקום תאי.
בשנים האחרונות מופנית תשומת לב רבה לקנדידה אלביקנס, במיוחד בנטורופתיה.
אין עוררין על העובדה, כי קיימת הסטה בפלורת המעיים לטובת קנדידה אלביקנס, עקב טיפולים אימונוסופרסיבים (מדכאי חיסון) כגון: קורטיזון, כימותרפיה, אנטיביוטיקות ועוד.
סימנים בולטים המצביעים על נוכחות יתר של קנדידה אלביקנס אינם חסרים.
ככל שהסימפטומים מגוונים עקב נוכחות גוברת של קנדידה אלביקנס במעיים, הסימפטומים קושרו בצורה אקראית. ההגדרה של קנדידה אלביקנס כמיקרואורגניזם. המתחזה עם סימפטומים קליניים רבים ומטעים, גרמה למרפאים ורופאים רבים לתת המלצות לריפוי באמצעות דיאטות, אשר בחירת הדיאטה לעיתים אינה מתאימה למספר "סימפטומי הקנדידה".
מכל מקום, נגרמה שגיאה גסה המפלילה שמר הסקרומצס סרביזה - שמר התרבית הקיים בתא חמצני אשר אין לו מאפיינים משותפים עם הקנדידה יותר מאשר לשמפיניון עם זבוב אגרי. טעות זו דומה לטעות שהייתה תקפה בעבר, שדורות של ילדים אנמים הוזנו בתרד העשיר בברזל אך למעשה מגביר את האנמיה.
ב-1983 ד"ר ויליאם קרוק פרסם ספר בארה"ב שכותרתו "קשר השמר" בו תיאר את השפעות גידול היתר של קנדידה אלביקנס במעיים והמליץ לא לאכול מזון המכיל שמרים מהחשש שזה יעודד צמיחת יתר. כבר בסוף שנות השמונים, הבין ד"ר קרוק כי המסקנה אותה הניח בעבר מוטעית, וכי שמרי התרבית סכרומיצס סרביזיה למעשה אינם מעודדים צמיחת קנדידה אלביקנס. הוא הוסיף את התיקון לספרו במהדורה של 1997 ושם רשם: " אכילת השמרים סכרומיצס סרביזיה אינה גורמת להתרבות הקנדידה אלביקנס". הצהרה זו תואמת למחקרים שונים שנערכו בקנדידה אלביקנס ושימוש בסכרום סרביזיה ( מקורות: האנסן CBS 5926 ) גילו כי סכרומידס סרביזיה מדכא את צמיחת הקנדידה אלביקנס כמו גם את צמיחת הפתוגנים האחרים כגון פרוטאוס, מיראבילס, אשרישיה קולי, שיגלה, סלמונלה, טיפי ופסאודומונס.
במחקר עיוור כפול עם 388 מקרים כנגד פלצבו (בניסוי האנסן CBS 5926 ) השפעת הסכרומיצס ומתן פרופילקסיס של אנטיביוטיקה. נצפו בעיות מעיים ונקבע כי בקבוצה שטופלה בשמר זה בלבד, בשני אחוזים בלבד מהמקרים ארע קנדידיאזיס, בניגוד ל- 12% בקבוצת הפלצבו.
לעומת השמר הפתוגני, קנדידה אלביקנס השמר האפתוגני סכרומיצס, הינו בעל 3 אנטיגנים. אחד מהם אנטיגן מזן מנן ובמקרה של קיום קנדידה הוא יוצר נוגדנים מדרגות Igm IgG ו- IgA ברירית המעיים. מחקרים עדכניים מאשרים עליה באימיונוגלובולין A בממברנת מוקוזת המעי, עקב השפעה מחסנת של קיר תאי המעי, בהשפעת השמרים בתא החמצני.
לא רק ששמרי תא חמצני מעלים את אנזימי העיכול כמו לקטז, סוכרוז ומלטוז, אלא גם מפחיתים תופעות גסטרואינטרולוגיות הנגרמות ע"י תרופות כמו אנטיביוטיקה, מונעים שלשול ובעלי השפעה פרו ביוטית גפרו ביוטית.
באופן גנטי תאי האדם קרובים בהרכבים לתאי שמר זה. המיקרואורגניזם הראשון שתואר גנטית בשלמותו היה סכרומיצס סרביזיה והוא משנה עצמו כך שאנו בהתאם לידע הנוכחי שותפים לפחות ב- 22 אחוזים מהחומר הגנטי שלנו עם תא השמר, ואנזימים חיוניים כמו אנזימי תיקון ה-DNA זהה לזה של האדם.
תוספת החמצן משפרת מאוד את תכונות השמר הזה, נותנת לנו מרחב פעולה גדול יותר ואיכות טיפול טובה יותר שלא הכרנו עד כה.

יצחק טבעוניB. Sc.Teמומחה ברפואה פונקציונלית אוליגותרפיה http://www.tivoni.com