רוב הלוקים באוטם שריר הלב חוזרים, אומנם, לפעילות מינית, אך בחלק לא קטן מהמקרים, החל בשבועות הקרובים לאירוע וכלה בשנים שלאחריו יש לעצם המאורע של התקף הלב השפעה שלילית על התפקוד המיני. מתברר כי לאחר אירוע ההתקף יש ירידה משמעותית (גם בגברים וגם בנשים) בשכיחות קיום יחסי המין וכן בהנאה המופקת מהם.
ההתעוררות המינית קשורה בהפעלת מערכת העצבים הסימפטטית בדומה להפעלתה במצבי דחק גופניים ונפשיים אחרים. פעילות מינית שווה בדרך כלל לפעילות גופנית בעוצמה בינונית, בשלב הריגוש והגירוי ערכי קצב הלב הם כ 90-100 פעימות לדקה. חשוב לדעת כי לעיתים רחוקות בלבד עולה הדופק המרבי הממוצע אל מעל 130 פעימות לדקה בשיא המאמץ אצל גבר המקיים יחסים בתנוחה המיסיונרית. הממוצע המרבי של ערכי לחץ הדם עולה מעל ל 170 מ"מ כספית לעיתים רחוקות בלבד. בנוסף לכך מתברר כי משך המאמץ הגופני הממוצע של המגע המיני בתנוחה המיסיונרית הוא 6-4 דקות ומשך האורגזמה כ 10 שניות. חשוב לציין כי נתונים אלו מתבססים על מדידות שנערכו בין בני זוג קבועים וכמעט ואין דיווחים על ההתנהגות של מערכת הלב בעת קיום יחסי מין שהם מחוץ לנישואים. ולעניין זה סיפור קטן: ידוע על מיקרה של חולה לב פעיל במיוחד שנשא מכשיר הולטר לבדיקת קצב פעימות הלב כחלק ממסגרת תוכנית שיקום הלב, ובעת שקיים יחסים עם חברתו (מחוץ לנישואים) בצהרי היום הגיע קצב פעימות הלב שלו מ 96 עד ל 150 פעימות לדקה. באותו הערב כאשר אותו חולה קיים שוב יחסי מין אך הפעם עם אשתו עלה הדופק מ 72 ל 92 פעימות לדקה בלבד. מסיפור זה כל אחד יכול להסיק את מסקנותיו.
ראוי לציין כמה עובדות הנוגעות לקיום יחסי מין ומחלות לב:
? פחות מאחוז אחד מכל התקפי הלב מתרחשים תוך כדי פעילות מינית. ללא קשר לאוטם שריר הלב, החל מגיל 40 מתפתחות הפרעות בזקפה ואלו עולות בשכיחותן ובחומרתן ביחס ישיר לגיל.
? ככלל פגיעה בתפקוד המיני בחולים שלאחר התקף לב תיתכן גם כפועל יוצא משימוש בתרופות שונות ומקובלות בחולים אלו.
? בנוסף ליתרונות הבריאותיים שמקנה פעילות ספורטיבית סדירה, יש בה כדי להקטין את הסיכוי להתפתחות טוטם בעת פעילות מינית.
קיים מתאם טוב בין מצבו הפיזי והנפשי של המחלים/ה מאירוע לב ומידת המוטיבציה שלו/ה ושל בן/בת הזוג לקיים יחסי מין.בחולה הממוצע המחלים מהתקף לב שיגרתי וחסר סיבוכים, שמצבו הקליני וההמודינאמי יציב ושעבר במהלך האשפוז ולפני השחרור מבית החולים פתיחה של כלי הדם, אין כל סיבה שלא לחדש את הפעילות המינית המקובלת עליו.
כאמור לעיתים עלולה להתפתח בעיה בתפקוד המיני הנובעת מתופעות לוואי של התרופות הניתנות למחלים, אולם, על פי רוב הסיבה לקשיים המתעוררים בקיום יחסי מין בין בני זוג אינה קשורה ישירות באירוע הלב אותו עבר המחלים. במקרים אלה, האוטם הוא עילה להפרעה קיימת קודמת בתפקוד אחד מבני הזוג ואף משמש כמוצא נוח לבן/בת הזוג הבריא/ה להתחמק מקיום יחסי מין בתירוץ של דאגת יתר.
כמה נקודות לסיכום:
? זכותו של כל חולה ליהנות מבריאות מינית.
? קיום יחסי מין גורם הנאה ומשפר את איכות החיים.
? הפעילות המינית, אם תתקיים באווירה נינוחה, מוכרת ולא מלחיצה, מפיגה מתח ולעיתים גם מבטלת שעמום ומחזקת קשרים בין בני זוג.
? מוטב להימנע מיחסי מין לאחר ארוחה כבדה או שתיית אלכוהול מסיבית.
? הפעילות המינית אינה מחייבת בהכרח מאמץ גופני גבוה יותר מאשר פעילות גופנית שגרתית.
? חולה המחלים מהתקף לב אינו צריך לנסות תנוחות חדשות.
? תן/י לבן/בת הזוג לעשות את העבודה הקשה.
? הפרעות בתפקוד המיני הן בגבר והן באשה הן הרבה יותר שכיחות ממה שמקובל לחשוב.
? הפרעה בזקפה ניתנת לטיפול גם אצל חולה קרדיאלי.
אבי לב - פיזיולוג ראשי ביחידה למניעת מחלות לב - המרכז הרפואי ת"א. תואר ראשון (B.Ed) בחינוך גופני מטעם המכללה בוינגייט ותואר שני (M.A) בשיקום חולי לב מטעם אוניברסיטת Leuven בבלגיה. בעל ניסיון רב בהעברת הרצאות ו/או סדנאות לגופים שונים ובניהם: מועדוני ספורט, מלון יערות הכרמל, חברת טבע, בתי החלמה ועוד ובמתן ייעוצים אישיים לאנשים פרטיים.
